אירוע תרבותי שהפך למסורת בישובים רבים בארץ במהלך עשרים השנים האחרונות הוא ערב שירי שירה בציבור של המוזיקה העברית, הינו נוהג רווח בישראל.
אירועי שירה בציבור התחילו בישראל ואף המשיכו לקהילות היהודיות בחוץ לארץ.
עוד בתחילת המאה ה-20 היו ידיעות על מנהג השירה בציבור בארץ.
באותה תקופה המלחינים אשר היו רוצים לפרסם את שירם היו מפיצים אותם בערבי שירה בציבור בהם כולם התכנסו ושרו יחדיו,יחד עם זאת הם לימדו את הקהל את מילות השיר ואף הביאו שירונים לשם כך.
יחד עם התפתחות הטכנולגיה התפתחו כלי התקשורת ההמונית כמו טלוויזיה,רדיו וכו' והשירה בציבור הפסיקה להוות חלק משמעותי בהפצת השירים אך הפכה להיות חלק חשוב מן ההווי הלאומי בארץ ישראל.
עד כלא מזמן קהל השירה בציבור היה בעיקר מבוגרים ששרו על שירים נוסטלגים אשר חיברו אותם יחדיו.
הופעות השירה בציבור הונהגו בידי מנחה לרוב אך מדי פעם גם בעזרת שקופיות או שירונים עם מילות השיר.
ממחקר שנערך על הזמר העברי על ידי ד"ר טלילה אלירם עולה כי השירים הנפוצים ביותר של שירה בציבור הם בעיקר של נעמי שמר כמו "הכי ארץ ישראל" ו"על כל אלה".
בשנים האחרונות גדל קהל השירה בציבור ואף גם צעירים נוהגים להשתתף בערבים אלה הכוללים שירים עדכניים כמו שירי רוק או שירים במזרחית ואף כוללים לפעמים גם ריקוד על שולחנות.
כיום קיים גם אירוע תרבותי אשר נהפך למסורת בישובים רבים בארץ ישראל במהלך עשרים השנים האחרונות הוא ערב שירי לוחמים.
ערבים אלה מבוססים על ערבי שירה בציבור רק ששרים שירי לוחמים ומספרים סיפורי לוחמים נוסטלגיים
המשולבים עם שירי תקווה ושלום.
כן גדל והתפתח מספרם של ערבי הזיכרון לחללי צה"ל אשר מצוינים כיום באמצעות אירועי שירה בציבור.
כיום השירה בציבור אינה מחייבת מפגש של קהל השירה בציבור אלא תוכניות אלה משודרות גם בטלוויזיה.
לסיכום השירה בציבור היא ערב הנועד לאחד את הקהל המשתתף בו ואת כל הצופים אשר רוצים לקחת בחלק זה, השירה בציבור מיועדת לכל הקהל הרחב,לכל הציבור ולכל הגילאים אך בעיקר מיועדת לכל אוהבי הזמר העברי.
