תכניות הריאליטי יורדות עלינו כמו יורה ראשון, החל מכוסיות טיפשות ועד לחנונים חסרי כל מצב אפשרי להגיע לטלויזיה פרט לתכנית ההיא, ועד לאנשים שיש להם כשרון קולינארי חבוי שהולכים לגרום לאחרים להגיע ליורדים בגדול מה שגורם להם אחר כך להפוך לכוכב נולד.
ומי מאסטר של אמא? מי?
שימו לב בעצם מה קורה, היום אתם יכולים להמציא תכנית ריאליטי על כל נושא שבעולם, החל מחיות חסרי חוליות ועד לגידול סוסים בחווה כשהפרס יהיה לזכות בחווה משלך.
אין צורך שתהיו מחוברים לנושא, תחשבו שאת ךמגיעים למעין ראיון עבודה ללא כל נסיון וללא כל דרישות ובעצם אתם הולכים להלחם על הזכות שלכם להיות חשופים, סחרי כל פרטיות, מועמדים לרכילות, סאטירה, צילומי פפארצי וכמובן, איך לא, בסוף תגיעו להנחות תכנית בוקר בערוץ 2.
אתם יכולים להיות הכל, החל ממשווקי ציוד למסעדות ועד למאלפי לטאות. הכל הולך, כל עוד יש לכם סיפור חיים קשה, הקהל ירחם עליכם, יזדהה איתכם, יאהב אתכם ובסוף הכי חשוב יבזבז עליכם עשרה אסאמסים מכל מכשיר סלולארי כדי שתקבלו את כמה דקות התהילה שלכם.
אני עדיין בעד האומנים של פעם, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך ועוד רבים וטובים שעבדו ועמלו קשה למען לחמם ולא פרצו להם לאחר תכנית בה הקהל בחר אותם כמו משאל עם בכיכר העיר בסטייל לפני הספירה.
האומנים של פעם האם אלו שיש להם את הדבר האמיתי, מלח הארץ, (פרט לאלו שברחו לסמים או התאבדו, כן?) הנימוס, האיכות, העדינות, ההתחבאות בין הכלים ולא הפרובקטיביות.
היום אם אתה לא מוכר סקס, אתה לא נחשב.
זה מראה המון על כל התעשייה הזו, על התקשורת, על הסקופים ועל מה עומד הרייטינג.
