הוצאת ארון קודש- בבית כנסת. אחד הטקסים המעניינים ביותר והשנויים במחלוקת ביותר זה טקס הוצאת ארון קודש. אני אשמח לשתף אתכם בסיפור של יום כיפור האחרון ומה שהיה בבית הכנסת שאני הולך אליו.
אני רוצה לציין מהתחלה שאני גר באשדוד וממש לא ברמת אביב גימל. האנשים שבאים לבית הכנסת הם לא מיליונרים ולא נוסעים בפורשה. אף אחד לא מוכר כאן מהעיתונים ואין צלמים. שכונה רגילה עם אנשים רגילים לגמרי. חלק קצת יותר עשירים וחלק הרבה פחות, כמה עשירים מאוד והרוב ממוצעים.
תהיו בטוחים שהרב רנטגן לא היה שם, ראש הממשלה לא קפץ לביקור. סך הכל בית כנסת רגיל לחלוטין וטקס הוצאות ארון קודש רגיל לגמרי, רק שהפעם הכל היה אחרת והתנהל אחרת לחלוטין.
כבר מההתחלה הרבה לפני שהגענו להוצאת ארון הקודש, האווירה הייתה הרבה יותר מתוחה מהרגיל. כולם היו במצב רוח תחרותי, שלא כרגיל. בדרך כלל כולם באים רגועים ונחמדים, אבל הפעם הייתה צפיפות מדהימה ומחנק. הרבה יותר אנשים ממה שאמורים להיכנס נדחקו פנימה. ברגע שמעמיסים בית כנסת בהרבה מדי אנשים, נהיית תחושה חנוקה וצפופה.
הכל התקדמם כסדרו בשעתיים הראשונות, העסקים התנהלו די כרגיל, עד שהגענו לטקס הוצאת ארון קודש. הטקס הזה הוא מסורת בכל בית כנסת בישראל ואחד הטקסים החשובים ביותר שיש. אחת המסורות היותר נפוצות שקשורות להוצאת ארון קודש היא להגיש הצעות מחיר בצורה של מכרז כאשר מי שמציע את ההצעה הגבוהה ביותר הוא זה שזוכה בזכות להוציא את ארון הקודש.
אני באופן אישי מעולם לא הבנתי מה המטרה של התהליך הזה, מה שכן אבל זה מאוד נחמד לצפות וזה מעביר היטב את הזמן בבית כנסת לא רע בכלל. בדרך כלל המכרז מסתיים בכך שהמציע הגבוהה ביותר הוא ברמה של כמה אלפי שקלים בודדים, אבל הפעם זה היה מאוד שונה.
כנראה שהמתח האדיר החדיר תחרותיות יתרה בנוכחים, תאמינו או לא הוצאת ארון קודש נמכרה בלא פחות ולא יותר משלוש מאות אלף שקל. אני התקשיתי להאמין שהסכום הזה אמיתי. אבל הבן אדם שהציע את הסכום, הוציא צ'ק ושילם אותו.
