עיריית תל אביב, כמו ערים רבות בעולם, מתמודדת עם מצב לא פשוט בכל הנוגע לאמצעי התחבורה והגישה אליה. כעיר מרכזית היא אמנם מאכלסת מאות אלפי אנשים, ובו זמנית מהווה מיקום עבודה אטרקטיבי למאות אלפי שכירים ועצמאיים המגיעים אליה מדי יום (ואלפי מבלים בלילה), אך מעבר לתפוקה הנרחבת המתקבלת, ישנם לא מעט גורמים שליליים הנלווים לה – מחסור במקומות חנייה, זיהום אוויר, עומס רב במשך מרבית היממה, תחבורה ציבורית לקויה, תאונות דרכים ועוד.
המצוקה הבולטת ביותר מבין אלה היא מצוקת המחסור במקומות חנייה. תושבי העיר סובלים בשל העובדה שמקומות החניה שאמורים להיות שלהם מתוקף היותם דיירים בעיר נלקחים מהם על ידי "מבקרים" יומיים, בעוד שהמבקרים טוענים כי הם אלה שמחיים את העיר וכועסים כי אין להם גישה נוחה.
ובכן, הפיתרון למצוקה זו הינו פיתרון אמנם לא פשוט לביצוע אך מאוד פרקטי, ואף יביא בהמשך לפיתרון לבעיות הנוספות שצויינו. הפיתרון – חניוני-על בחוצות העיר תל אביב.
חישבו על כך – עשרות אלפי המכוניות הנכנסות לעיר מדי יום יחוייבו לחנות בפאתי העיר, מבלי יכולת להכנס לכבישים העירוניים, מה שיביא להקלה משמעותית בעומס התנועה ויוריד משמעותית את זיהום האוויר בעיר. מפעילי החניונים יאלצו להתמודד עם עשרות אלפי רכבים ביום, מה שיביא לעליה ברמת השירות שהחניון מעניק, תעסוקה נוספת (מאבטחים, סדרנים ואפילו מחני רכבים!) ומחירים סימליים בלבד. התחבורה הציבורית תיאלץ לעבור שידרוג מאסיבי על חשבון החברה הזכיינית, שכן אם לא תוכל להתמודד עם העומס, תוחלף בחברה אחרת – וזהו פרוייקט של מאות מיליוני דולרים, בהערכה גסה. מיעוט במספר כלי הרכב יביא להורדה בכמות התאונות, וכמעט שכחנו – מקומות החנייה יישארו של התושבים.
כותב המאמר הינו עובד בחברת "חניוני הצלחה" (חברת החניונים הגדולה בישראל, בראשות צחי מרקור)
