ראו בקישור למטה פרק מעניין ומאלף (במובן מסויים) בדיאלוג שבין העיתונות, הטוקבקיזם והציבור. זאת בזיקה כלפי עיצוב המציאות הפוליטית והמדינית - בעיקר תגובות 53, 63, 80, ו-84 בשולי הידיעה/כתבה, הניפרשת כלפי הארועים בזמן אמיתי. מדובר במערכה על עיצוב פני המדינה נוכח פרשת דרכים, ומשבר קשה ומתמשך חובק-כל.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/864058.html
_____________________
פירסמתי את הסקופ כטוקבק בעיתונות, בשעה 1727 מייד אחרי חדשות 5 בערוץ 1
ראו הודעות 53 וכן 63
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/864058.html
הודעתי היתה כדילקמן:
העיתונות תומכת ברובה בברק. הוא שותק, אך נערך מסע עצום בשירותו, מאז חזר לארץ, עם אנשים כמו דנקנר ומרגלית, ובחסות אילי הון תומכי העבודה. היום, עד חדשות ערב חדש ב-1700 היצביעו 30% מהמצביעים. ברק ומחנהו מכינים מסע בחירות כמבצע צבאי, המתוכנן בכל פרט.
וכך, בשלב קריטי זה של הבחירות, כאשר הבוחרים שיצביעו אחרי 5 הם שיכריעו - נערכה תעמולת אדירים לברק בערוץ 1: ראשית, צולם עמי איילון, בבואו להצביע, מוקדם יותר. הקריין אמר שהוא גייס את אביו להצביע עימו בקיבוצו, והעניין האישי נוצל עד תום.
עמי צולם מזווית שהיבליטה, תוך מראית גבוהה ורזה, היבליטה והעצימה קמטים, הוא נראה בצילום אדם זקן, חרוש קמטים שהובלטו בצילום (משחק של תאורה המבליטה צללים במשטח הלא הומוגני של המצח והפנים), תשוש גבוה ורזה וקרח, מראה כמעט מדכא. זאת בשטח פתוח, תוך הבלטת קונטרסטים. דבריו נסובו לשאלת המראיין על הבאת אביו להצביע, וקטע זה נשמע סתמי. הוא היה לבוש בחולצה פשוטה ונראה סתמי.
ברק לעומת זאת צולם במבנה הקלפי עצמו, שטח סגור וחשוך מעט, תוך עימום קונטרסטים, ופניו נראו מבריקות ואחידות וקורנות, ומעל לכל "ממלכתיות". איני יודע אם אופר לפני כן, אך הדבר נראה יותר מסביר. אין אצלו אילתור. הוא היה לבוש בחליפה, כחולה כהה מגוהצת (עמי נראה לא מגוהץ ורשלני) הכתבים כנראה לא הגיחו והפתיעוהו, אלא העניין נראה לכאורה מתואם מראש. השאלה היתה ממלכתית, וזכתה לשתי תשובות ממלכתיות, קצרות ו"קולעות": אני האיש המתאים להוביל למלחמה הצפוייה, או משהו דומה, ו"רק אני יכול לנצח את נתניהו".
___________
איני יכול להוסיף את מספר השורות שהוספתי זה עתה לסיכום, בשעה 2213, מייד לאחר סגירת הקלפיות. זאת מכיוון שבעריכה פעם נוספת לאחר ההצבה הראשונית של כתבה/מאמר, כשאתה שוב עורך ידיעה שפירסמת כאן, מופיע חלון קטן האומר לך שאינך יכול להציב ידיעה מתחת 400 מילה. שעל כן, על מנת שתהיינה בכתבה מילים בשיעור למעלה מהמינימום הנידרש, אתן רשימה הומוריסטית קצרה שפירסמתי במקום אחר, אתר מקוון לענייני ספרות ותרבות בשם "ליטרטורה", כדילקמן:
דום-לב וגן סאקר
*****************
מאת: מיכאל שרון
27/05/2007 מתוך: סיפור קצר
הקסאמים זה כמעט שום דבר, כמעט לא פוגע, מסיחים כאן את דעת ההמונים בישראל מהבעייה האמיתית - דום-לב. דום לב תמיד פוגע. אנוצ`קה יקרה, בסוף כולנו נמות מדום לב, זאת מגיפה שמתפשטת, לא יודעים את הסיבות האמיתיות, לפעמים אין כלום בלב, והופס - אתה צונח מת באמצע הרחוב, בושה, אנשים מתאספים וכל זה, אחרי 27 דקות מגיע אמבולנס, עושים לך הנשמה מפה לפה על המדרכה ו-כלום, אתה נשאר שם סחבה, עם יד אחת שמטלטלת לה כמו ראש של בובת סמרטוטים. אנשים עומדים, מסתכלים, ואתה שוכב, מה שתמיד רצית, הרבה קהל, אבל בלי מחיאות כפיים, זו הבעייה. אחרי זה מכניסים אותך בבהילות לאמבולנס, ושם החייאה, שוק בחזה, החזה קופץ, הופס - ו-שום דבר. בסוף העניין שני אנשים לא מגולחים נושאים אותך באלונקא, ומשלשלים אותך לבור. ככה זה. וזאת מגיפה, יותר ויותר אנשים יצנחו להם במדרכה, ויהיה פחות ופחות קהל, וגם מן הקהל יצנחו אנשים, דום לב מדבק גם במוות. אולי זה וירוס שהביאו החייזרים שחטפו את אנטולי, מי ידע?
הידעתם שאחרי אשקלון יבוא תורה של נתיבות, חלילה, ואז גאידמק יבנה אוהל כבוד מיוחד לבאבות משם, ביערות ירושלים? אבל בסוף לופוליאנסקי יקצה להם את גן סאקר. מים קדושים בגן סאקר, זו היתה צריכה להיות הכותרת, אבל דום לב זאת הבעייה כאן, ולא המדיניות המוניציפאלית של ראש עיריית ירושלים, שדואג רק לבאבה ברוך ולא לגאים.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
