"טובים השניים" – איך לקדם את סיכויי ההתאהבות ??
מאת : נעמי גינת – מאמנת ומנחה מוסמכת לזוגיות
"זוג משמיים" , "אהבה ממבט ראשון " , "והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה" - ?!?
כל הביטויים השגורים הללו מייצגים את עמדתה של התרבות המערבית החילונית והציפייה המקובלת בחברה זו- לרקום זוגיות מתוך התאהבות רומנטית.
מקובל אצלנו לראות בהתאהבות - חוויה מסעירה ומשמעותית במיוחד, שיא של אושר שהוא גם הבסיס החשוב ביותר לנישואין מוצלחים.
דר' א.מ.פיינס מונה בספרה "התאהבות" את אותם משתנים ,אשר הוכח מחקרית, שהם משחקים תפקיד מכריע במשיכה רומנטית ובבחירת בן-זוג :
א. קירבה גיאוגרפית :
די ברור כי כדי ששני אנשים יתאהבו זה בזה- עליהם , קודם כל, להיפגש. הגם שבימינו, ישנן גם מערכות יחסים המתחילות ללא היתראות, כמו : בעקבות צ'טים באינטרנט, בשלב מסוים של התהדקות הקשר- עולה הדרישה להיפגש, ולבחון את המשיכה מקרוב .
מחקרים הראו שככל שהמרחק הגיאוגרפי המפריד בין בני-זוג פוטנציאליים- קטן יותר, גדלים הסיכויים שהקשר ייגמר בנישואין !
אחד ההסברים לממצא זה הוא שקירבה פיזית מאפשרת "חשיפה חוזרת". חשיפה-חוזרת לכל גירוי – מגדילה את החיבה אליו, בדומה למה שמוכר לנו מעולם הפרסום,האוכל והמוזיקה.
יתכן גם שהחשיפה-החוזרת 'מנטרלת' את תחושת האי-נוחות הטבעית, שאנו חשים כלפי דברים זרים.החשיפה החוזרת גורמת לכך שהאדם שהיה זר עבורנו- נתפס כמוכר, כפחות מאיים, ולכן הופכים רגשותינו כלפיו לחיוביים יותר.
מחקרים מראים שהמשיכה למוכר – יכולה להשפיע על בחירת בן-זוג אפילו יותר מאשר משיכה להופעתו החיצונית !
העדפתנו לפנים מוכרות, היא לא תמיד מודעת, אך יש לה תפקיד חשוב בהתאהבות. העדפה זו לפנים מוכרות- כוללת אפילו משיכה לאלמנטים מוכרים בפנינו שלנו, ולכן מוכרת הנטייה לבחור בן-זוג הדומה לנו ולמשפחתנו.
הסוגיה של הקרבה הגיאוגרפית קשורה גם להשפעה שיש לריחוק על המשיכה הרומנטית : נמצא כי פרידה זמנית מגבירה געגועים ומחזקת את האהבה , אך זאת ב-3 תנאים : בתנאי כשהיא קצרה ,שהקשר הינו טוב ביסודו, ושההתרחקות קשורה בסכנה או דאגה (בדומה ליציאה למילואים, למשל).
לעומת זאת אם הפרידה ארוכה – אזי חל על הקשר הביטוי "רחוק מהעין רחוק מהלב" ... כלומר : הריחוק הפיזי גורם גם לריחוק נפשי. זאת במיוחד אם הקשר אינו טוב מלכתחילה, ומלווה ברגשות שליליים.
לגבי ה"חשיפה החוזרת"- הרי שהיא מחזקת את הרגשות הדומיננטיים שישנם
בקשר.
אם למשל הכעס והטינה הם הדומיננטיים- אזי כל מפגש נוסף- אך יגביר את
עצמתם. לכן רצוי לנתק מיד מגע, לאפשר לרושם הזה לפוג, ואז לתת הזדמנות
נוספת.
ההיפך מזה לגבי מצב בו הרגשות השולטים הינם רגשות חיוביים, וכל מפגש נוסף
אך מעצים אותם...
לפיכך, מי שמעוניין במציאת בן-זוג צריך להתנהל כך שתהיינה לו הזדמנויות רבות לפגוש מיגוון של אנשים פנויים , אשר מעוניינים בקשר רומנטי. (למשל : במסגרת מקום העבודה, סביבת המגורים או פעילויות הפנאי (למודים, סדנאות, טיולים, מכון-כושר, חוגי-מחול ועוד).
השתתפות בפעילויות אשר גורמות לאדם הנאה – מאפשרת לו , בנוסף לסיפוק מהפעילות, גם הימצאות בקרב אנשים כלבבו , תוך חשיפה-חוזרת והזדמנות להעמקת ההיכרות עמם.
ב. עוררות רגשית ותווית :
תאוריה מקובלת גורסת שנדרשים 2 מרכיבים להתלקחות האהבה :
- מרכיב פזיולוגי : עוררות גופנית (הנגרמת מכל פעילות הגורמת להעלאת הדופק וקצב-הנשימה, עליה ברמת האדרנלין בדם, רעד והסמקה)
- מרכיב נפשי : מתן תווית רגשית התואמת לעוררות הפיזיולוגית (שמחה, חרדה...)
תווית שכזו ניתנת על ידנו באופן סובייקטיבי, ע'ס למידת-העבר
וההנחה שלנו לגבי מה שאנו "אמורים" להרגיש במצב זה.
כלומר : כדי להתאהב- חייב האדם להיות במצב של עוררות גופנית, ואז לתייג את התגובות הפיזיולוגיות הללו כ-אהבה רומנטית.
העוררות הגופנית יכולה להיגרם גם מפעילות כמו :
צפייה בסרטי -פעולה, פעילות גופנית נימרצת, הימצאות בחרדה בגלל סכנה, אובדן אדם יקר, שינוי מקום עבודה או למודים ושאר התנסויות שאינן קשורות כלל לרומנטיקה...
לכולנו זכורים הסרטים הרבים שנעשו אודות התאהבויות בצל מלחמות ואירועים עקובים מדם, וכן העובדה שכל מלחמה מעבר לגבול- הביאה לעלייה בשיעור הילודה, באותה שנה...
3 הסברים להשפעת העוררות הגופנית על הרומנטיקה :
1. האדם מסביר לעצמו את העוררות באמצעות הסבר מוטעה .
2. העוררות הנגרמת ע"י הגורם הלא-רלבנטי (סרט אימה, למשל)- מצטרפת לעוררות הנגרמת ע"י המשיכה הגופנית לחיצוניותו של המועמד, ומעצימה אותה.
3. מצב של עוררות גופנית- מחזק כל תחושה שיש לנו באותו הזמן, בין אם משיכה ובין אם דחייה.
הדברים הנ"ל מסבירים את פשר הקשרים הרומנטיים הנוצרים בחוגים לריקודי-עם, שם חווים הרוקדים עוררות גופנית ונפשית ,בשל התנועה והמוזיקה, והתגובה הטבעית שלהם, של משיכה לבני המין השני- מתחזקת...
אולם במידה שכבר התרחשה עוררות גופנית, ונוצרה הפתיחות לקשר אינטימי - צריך לפגוש גם את "האדם הנכון", כדי שתתרחש התאהבות.
נמצא כי העוררות הגופנית מגבירה את המשיכה הרומנטית כלפי מועמדים הנחשבים ל-מושכים, אולם אם המועמד הינו בלתי מושך – תתגבש ותתחזק עמדה שלילית כלפי רומנטיקה עמו.
לסיכום:
העוררות הגופנית הינה חיונית ליצירת ה'רקע להתאהבות', והיא אך מעצימה את התגובה הרגשית, החיובית או השלילית, כלפי המועמד הספציפי.
הגורם שהביא לעוררות הגופנית- אינו משפיע על המשיכה כלפי אדם מסויים, אך ההופעה החיצונית של המועמד ונתוניו האחרים (גיל, איטיליגנציה, מעמד..)- כן משפיעים.
ג. מכשולים המחזקים את האהבה :
"כל הנערות ניראות יפות יותר, כשמגיעה שעת הסגירה של הפאב" (מתוך משיר עממי אמריקאי). אחד ההסברים לכך הוא שאנו חושקים יותר בדברים שאבדו לנו, וכשמתקרבת שעת הסגירה של הפאב- אנו חוששים לאבד את הסיכוי לצאת בליוויית בן/בת זוג, בתום הערב. זהו איום על חופש הבחירה שלנו..
מאותה הסיבה אנשים נמשכים לעיתים דווקא לבני זוג שאינם מעוניינים בהם, או לדמויות שאין להם כל סיכוי להשיג.
אנו נוטים לאהוב יותר אנשים ודברים שכדי להשיגם עלינו להתאמץ או לסבול, ולצלוח את האתגר.
אולם מחקרים מראים שמכשולים מחזקים את קשר רק אם הם נמצאים מחוץ לקשר הזוגי, כמו בסיפור הידוע של רומיאו ויוליה, בו היתה התנגדות נחרצת של משפחותיהם, לקיום הקשר.
ככל שגדלה ה'הפרעה החיצונית' לקשר- גדלה האהבה לבן-הזוג האסור.
זהו מסר חשוב להורים , שבחירת ילידיהם אינה נראית להם...
האם אנשים ברירניים נחשבים למושכים יותר, עקב האמור לעיל ?
החוקרים מצאו שאנו מעדיפים בני זוג שהם ברירנים כלפי האחרים, אך בוחרים בנו במובהק ...
בנוסף, "ברירנות-יתר" ניתפסת כשחצנות , מה שכדאי לנשים שהן "קשות להשגה" – לקחת בחשבון.
ד. מצב-הרוח ואהבה :
מצב הרוח משפיע על המשיכה הרומנטית . מצב הרוח עשוי להשתפר בעקבות חדשות טובות שקיבלנו, מוזיקה הערבה לאוזנינו, צפייה בקומדיה מבדחת ועוד. במצב שכזה- ניטה להעריך בדרך חיובית יותר את מי שניקרה בסביבתנו.
לעומת זאת- כשאנו מדוכאים או מרוגזים, ולא משנה מהי הסיבה לכך-ניטה לשפוט את האנשים שאנו פוגשים – לחומרה, והם ייראו בעיננו פחות מושכים.
מעניין לציין כי אנו מגיבים לא רק לאדם, לחפץ או לאירוע האחראים ישירות לרגש המתעורר בנו, אלא לכל מי ומה שהיה בסביבה, בשעה שהרגשות החזקים התעוררו בנו ! זוהי למעשה התנייה שנוצרה, אף אם איננו מודעים לה.
כך למשל, די במגע קצר בין חפץ נייטרלי ובין אדם המעורר בנו תחושות חזקות, חיוביות או שליליות ; כדי שאותו הרגש יחול מעתה גם על החפץ הזה. למשל : אם אדם אהוב ונערץ ענב עניבה מסוימת – נאהב ונעדיף את העניבה הזו, גם כשהיא מולבשת על חולצותיהם של אנשים אחרים, שייהנו אף-הם מיחס מועדף מצידנו.
לפי תיאוריית 3 הגורמים הנחוצים להתאהבות - צריכים להתקיים 3 תנאים :
א. רקע תרבותי המטפח את הציפייה לאהבה רומנטית (בדומה לזה הרווח בחברה המערבית בה אנו חיים)
ב. עוררות המקבלת תיוג של התאהבות (כפי שפורט לעיל)
ג. מועמד זמין שנתוניו מתאימים, מבחינת : גיל, הופעה, רקע , אינטליגנציה, עמדות וכו'
סיכום והמלצות :
כל פעילות חווייתית המעוררת אותנו פיזיולוגית,
ואשר גורמת לנו הנאה ומצב-רוח מרומם,
ובמידה שמשתתפים בה אנשים המתאימים לנו -
- תעלה את הסיכוי שלנו להימשך אל מי מהם באופן רומנטי,
וכתוצאה מכך להיות גם יותר אטרקטיביים עבור האחרים.
...זה יכול לקרות בחדר-הכושר, בבית הקולנוע, במסע רגלי בארץ, או בקונצרט,
אך לא אם נסתגר בדלת אמותינו !
