כל ה"מקובלים" מסתובבים על הקרוסלה, מדי-פעם שולחים ידם ומזמינים עוד מישהו/י, לחוג שלהם - וכל השאר, שירקבו להם בשקט, כשאנו הופכים - את כל מה, שאינו צפון/מרכז תל-אביב, או מרכז/צפון ירושלים היהודית - לעיירת-פיתוח ואז, בכלל, מוחקים אותם מכל מערכת-השיקולים...
כי העניים, הלא, אינם בני-אדם. מה, הם אשמים במצבם, אם אינם רומסים, המוני בני-אדם אחרים - זבש"ם...
פה ושם, אולי, תתחלף האליטה ותתגוון, פעם יקירי-מפא"י ומפ"ם למעלה ויקירי חירות והש"סניקים לעתיד לבוא - למטה, אחר-כך מתהפך לו הגלגל ומתהפכים היחסים, אז שוב, אולי פעם יהיו הערבים למעלה, אולי פעם החד"שניקים או אנשי "דגל התורה" - אבל השיטה הזאת, השיטה האנושית הזאת, הכל-כך אנושית, של החוגים הפנימיים והחוגים החיצוניים - המאפיינת, בעצם, את כלל-האנושות - השיטה הזאת פגומה וזה, למעשה, מה שהלך והשתבש כל העת...
זה מה, שהשתבש כל הזמן הזה.
מן-הסתם, עוד מאז ימי-העצים.
ואני הבנתי זאת כעת...
האם יגיעו הווגונים?
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר, בעל עמדות שמאלניות אולטרא-רדיקאליות בכל נושא ונושא. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.
