בראד פיט אצלך בבית 

המושג ?בית?, זה המשמש מפלט מהעולם, משנה בשנים האחרונות את אופיו ונהפך ל?מבצר? פרטי בעל מערכות חכמות. לנגד עינינו מתנהלת מהפיכת תרבות של ממש בד בבד עם שדרוגן של מערכות הבידור הביתיות. הטרנד החדש קשור ללא ספק למערכות הקולנוע הביתי שפותחו בעקבות המעבר לפורמט הקרנה דיגיטלי. פורמט זה מבטיח כי איכות התמונה והקול שתתקבל תהיה קרובה לזו שבבית הקולנוע. השכלולים במערכות האודיו-ויזואליות מתרבים מדי יום ביומו, ובמקביל רב מגוון המחירים המתאימים את עצמם כמעט לכל כיס. המקום האידיאלי למערכת כזאת הוא כמובן חדר צפייה מיוחד שתוכנן לשם כך, אולם בתכנון נכון, עיצוב וחלוקה טובים, יוכלו גם הסלון או חדר השינה ליהפך, ברגע הרצוי, לחדר קולנוע. כאשר מדברים על קולנוע ביתי הכוונה בראש וראשונה לכך שפס הקול יישמע ממערכת שמע המכונה SYSTEM SURROUND, טכנולוגיה מתקדמת שפותחה בשנת 1983 על ידי ג?ורג? לוקס, במאי הסרט ?מלחמת הכוכבים?. הוא שקבע את סטנדרט ה-THX, שהתאים בתחילה רק לבתי קולנוע. רק בעשור האחרון, עם המצאת הלייזר דיסק ואחר כך הדי-וי-די, ניתן לחוות את הנאת הסראונד גם בציוד ביתי. המערכת לקולנוע ביתי כל מערכת קולנוע ביתית בסיסית צריכה לכלול רסיבר, DVD, מערכת רמקולים ואמצעי הקרנה: טלוויזיית פלזמה או LCD, מקרן חד קרן או תלת קרן. מובן שעל הכל מנצח השלט, מתוחכם וחוצה קירות. קיימות גם מערכות קולנוע ביתי קומפקטיות. כדאי לתכנן מיקומים לכל אחד ממרכיבי המערכת, לחישוב החיווט בקיר, לדאוג למספיק שקעים, לאוורור תקין ולריהוט נוח. הרסיבר: בסיס מערכת הקולנוע הביתי הוא הרסיבר. זוהי למעשה יחידת הגברה רב ערוצית המסוגלת לפענח ולהגביר את פס הקול והתמונה המתקבלים מה-DVD (או מכל מקור שידור דיגיטלי אחר). עוצמת הרסיבר באה לידי ביטוי דווקא בווליום נמוך, לכן הדרך לבודקה היא בשמיעה ברורה של כל הצלילים בשקט. ה-:DVD ה-DVD) DIGITAL VERSITAL DISC) הוא מוצר קטן המסוגל לאחסן בתוכו מידע רב של קול ותמונה בצורה דיגיטלית, עד 40 ג?יגה (כרגע, נתונים אלו משתנים בקצב מהיר מאוד). למעשה מרבית נגני ה-DVD מציעים אותם features (תכונות), אבל הם מובחנים זה מזה בעיקר בשני פרמטרים: האחד הוא איכות התמונה וגוון הסאונד שהם מוציאים, והשני - כמות וסוג הפורמטים שהם קוראים. חידושים בתחום: מלבד נגני ה-DVD שיכולים להקליט על דיסקים, יש גם נגנים שמשולב בהם דיסק קשיח והם מסוגלים לאגור עשרות ומאות סרטים. הרמקולים: במערכת קולנוע ביתית יש צורך בשישה רמקולים. שני רמקולים קדמיים נושאים את עיקר המאמץ, בין שמדובר בהשמעת מוסיקה ובין שמדובר בצפייה בסרט. לכן כדאי להשקיע קודם כל בבחירת רמקולים קדמיים איכותיים המסוגלים להפיק טווח רחב של תדרים. שני רמקולים אחוריים משמשים להשמעת אפקטים של רקע ואווירה - למשל, כאשר על מסך הטלוויזיה נראה מסוק החוצה את המסך, גם אתם בסלון תרגישו כאילו המסוק עבר מצדו האחד של החדר לצדו האחר. תפקידו של הרמקול המרכזי (הסנטר) הוא להשמיע בעיקר את המלל של הדמויות. הסאב-וופר ממלא תפקיד חשוב במערכת ואחראי על הפקת הצלילים הנמוכים כשהוא מספק למעשה אפקט של נפח. הוא בעצם קופסה, שבתוכה נמצא מגבר פנימי המשמיע את הבאסים. את הסאב-וופר רצוי להניח על הרצפה צמוד לאחד הקירות. אין משמעות לאיזה קיר נצמיד אותו, אך חשוב להקפיד שהוא לא ימוקם סמוך למכשיר ה-DVD, מפני שהוא גורם רעידות ועשוי להפריע לפעולה התקינה של המכשיר. הסאב-וופר מתחבר למערכת עצמה. ישנו גם הסאב-וופר האקטיבי, אשר מתחבר ישירות אל החשמל והבאסים שלו חזקים יותר בעוצמה מדויקת יותר. הרמקולים וסוגיהם רמקולים רצפתיים - הרמקולים המוכרים ביותר, הנמצאים כמעט בכל בית. הם תופסים מקום בחלל החדר ומוצבים בגלוי. רמקולים לוויינים (satellites) - מדובר ברמקולים קטנים המסוגלים להפיק רק צלילים גבוהים ובינוניים (בדרך כלל גם בעלי עוצמה פחותה מזו של הרמקולים הרצפתיים) ולכן יש צורך ביחידת סאב-וופר (המפיק כזכור צלילים נמוכים) כדי להפיק מהם איכות סאונד טובה. הרמקולים הלוויינים מחוברים ישירות לסאב-וופר, להבדיל מהרמקולים הרצפתיים שמחוברים ישירות לרסיבר. In-wall - (רמקולים שקועים ומוחבאים בתוך הקיר - גבס, עץ או בטון) רמקולים שקועים דורשים הכנה מוקדמת. הצורך ברמקולים שקועים נובע בדרך כלל משיקולי נוחות ואסתטיות. בתכנון נכון ניתן אפילו להחביאם כליל ואז הקסם יהיה מושלם. מיקום הרמקולים בחלל החדר כאשר ממקמים את הרמקולים בחלל החדר יש להתחשב בתנאים הסביבתיים של החדר, כמו הריהוט המוצב בו, הקירות וגודלו של החדר. מומלץ להציב את הרמקולים הקדמיים משני צדיו של מסך הטלוויזיה או המקרן, במרחק של עד 30 ס?מ מהקיר ובזווית של 45 מעלות כלפי מרכז החדר, כך שייווצר משולש שווה שוקיים. רצוי שהמרחק בין שני הרמקולים הקדמיים לא יעלה על 3 מטרים. ליצירת מצב שמיעה אידיאלי רצוי שהמאזין יהיה בקודקודו של המשולש. מומלץ שהרמקול הקדמי ימוקם לפחות בגובה של 50 סנטימטר מהרצפה, עדיף בגובה 1.2 מטר (גובה ראשו של אדם מבוגר בעת ישיבה), סמוך לטלוויזיה. הרמקולים האחוריים ימוקמו בצדי החדר ויש להציבם בגובה של מטר אחד לפחות מעל הרצפה, בזווית של 45 מעלות כלפי הרמקולים הקדמיים, עדיף בגובה 1.80-1.60 מטר. הרמקולים האחוריים אינם החשובים ביותר, הם נועדו להשמיע צלילי רקע בלבד לעתים ולא בצורה קבועה ויש להציבם בחלקו האחורי של החדר, בקו הרוחב של המאזין/הצופה את הרמקול המרכזי (ה-center) יש למקם מתחת לטלוויזיה או מעליה, מופנה ישירות לכיוון הצופה/המאזין. את יחידת הסאב-וופר ניתן למקם בכל מקום בחלל החדר, משום שלצליל הבאס המופק על ידי הסאב-וופר יש נטייה להתפזר בכל חלל החדר באופן די שווה. עם זאת, בדרך כלל מקובל למקמו בחלק הקדמי של החדר מופנה לכיוון הצופה/המאזין. אם רוצים למקם את הקולנוע הביתי רק בחלק מתוך חדר גדול, יש צורך בחמישה רמקולים. את הרמקולים האחוריים נמקם על התקרה במטרה לתחום את הצליל באזור המיועד בלבד. במקרה כזה, לא ניתן לבודד את הסאונד לגמרי, אלא כל הבית יוכל ליהנות מצלילי המערכת - אך בפינה המיועדת הסאונד יישמע בעוצמה המרבית והטובה ביותר. המסך / הטלוויזיה כדי להרגיש שאנו אכן נמצאים בקולנוע, רצוי להתקין מקרן עילי בתקרה ומסך ענק על הקיר שמולו. איכות התמונה וגודלה יהפכו את חוויית הצפייה למהנה ונעימה יותר. כל מכשיר טלוויזיה מתאים למערכת הקולנוע הביתי וגם כאן קיים בשוק מגוון רחב של וריאציות. מסך פלזמה / LCD מקרן קדמי/ מקרן אחורי השאלה אם לרכוש מסך LCD /PLASMA היא שאלת מפתח. השיקולים לתשובה נובעים מכמה אלמנטים הכוללים את התנאים הפיסיים של החלל, כגון: גודל החדר, כמות האור שיש בו, אפשרויות הקרנה, מרחקי צפייה וכדומה. לדוגמה: בחדר מואר מאוד ללא אפשרות החשכה בחירת מקרן תיחשב לאופציה לא מוצלחת לעומת מסך פלסמה או LCD אשר יושפעו פחות מהאור הנמצא בחלל. לעומת זאת, בחירת מסך פלסמה או LCD קטן 42? למרחק צפייה גדול של כ-6-7 מטרים בחדר ייעודי לקולנוע ביתי תיחשב בחירה לא מוצלחת. מקרן יכול לתת פתרון מצוין ולא יקר במיוחד. בחירת חדר קולנוע ביתי מתאים מבנה: ניתן לבחור כל חדר בבית בתנאי שגודלו מינימום 25 מ?ר וגובהו 2.5 מטרים. אם בונים חדר מיוחד לכך, גובה התקרה האידיאלי הוא 2.65 מטר, כדי לא לאבד מאפקט הסאונד של המערכת. חדר קטן יותר לא יהיה מסוגל להכיל את עוצמת הצליל ויפגע באיכות ובהנאה. כאמור, ניתן בהחלט לתחום חלל מסוים בתוך חדר גדול וליעדו למטרת הקולנוע הביתי וזאת ללא מחיצות וקירות גבס אלא על ידי הצבת הרמקולים במיקום מתאים המאפשר לתחום את הצליל. קירות: כדי ליצור אקוסטיקה טובה בחדר המיועד לקולנוע הביתי, יש לטפל במעטפת החדר, קירות ותקרה בצורה מיוחדת, על כך בפירוט בכתבה ?לשמוע את היופי? (עמוד 108). שני גורמים נוספים המשפיעים על איכות הצפייה הם צבע קירות החדר ויכולת החשכה. צבעי הקירות: אור הפוגע בקירות החדר מוחזר למסך, לכן קירות הצבועים לבן, או בגוונים בהירים אחרים, מחזירים אור, דבר הפוגע באיכות ובניגודיות התמונה (CONTRAST). לכן, בחלל המיועד לשמש חדר הקרנה על הקירות להיות בגוון כהה ככל האפשר. תאורה: עדיף להקרין סרט בחשיכה מוחלטת, אולם במציאות הביתית נדרשת כמות אור מינמלית, לכן את התאורה יש להפיק ממנורות ליבון עם אפשרות לעמעום. את גופי התאורה יש למקם כך שלא ישתקפו במסך ולמניעת סנוור מומלץ שלא יהיו בקו ראייה ישיר שבין הצופה והמסך. כדאי לפזר את נקודות התאורה בכמה מקומות בחדר. בעת הקרנת סרט תהיה תאורה מינימלית מצדי או מאחורי מיקום הצפייה. ריהוט: למיקום של הרסיבר וה-DVD אין חשיבות מיוחדת, אך חשוב שחוטי החשמל מהרמקולים יגיעו לרסיבר ול-DVD בצורה אסתטית מבלי שייראו לעין. בנוסף לכך, חשוב להקפיד שיהיו לפחות ארבעה שקעים חשמליים בסמוך או מפצל עם ארבעה שקעים. הרהיט צריך להיות ברוחב של 50 ס?מ ועומק של 55 ס?מ לפחות. מאחר שציוד ההקרנה מתחמם בעת ההפעלה, במיוחד המגבר, חשוב מאוד שיהיו פתחי אוורור, שיאפשרו זרימת אוויר קבועה מתחתית הארון ויציאת אוויר חם מחלקו העליון. מומלץ שדלתות הארון יהיו עשויות זכוכית, כי יש שלטים החודרים זכוכית אולם נאטמים על ידי עץ.