פעמים רבות הורים, ברי הרשות במשק, אשר מינו את בנם כ-'בן ממשיך', מעוניינים לחזור בהם מהמינוי מסיבות שונות. האם קיימת להם האפשרות לחזור מן המינוי או שמה המינוי הוא סופי וחלוט ואין דרך חזרה הימנו (?)
בן ממשיך הוא בן אשר מתמנה על-ידי ההורים, בעלי זכויות בר-הרשות במשק חקלאי, כממשיך למשק החקלאי. מינוי 'בן ממשיך' ע"י ההורים נובע מסיבות שונות. יש הורים שממנים את הבן כ-'בן ממשיך' מתוך מטרה שהבן הממשיך יקבל לידיו את כל הזכויות במשק החקלאי לאחר פטירת ההורים והוא ימשיך ויעבד ו/או ינהל את המשק. ישנם הורים אשר ממנים 'בן ממשיך' במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד אותם ולתמוך בהם לעת זקנתם. ישנם הורים אשר ממנים את הבן הממשיך לצורך פורמאלי, כגון לשם קבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה.
הסכם 'בן ממשיך' מהווה הסכם מתנה
להלכה נקבע, כי המתווה הנורמטיבי לבחינת הסכם 'בן ממשיך' הנו כהסכם מתנה.
הסכם ה-'בן ממשיך' חוסה בצילן של שתי הוראות חוק: חוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ובהיעדר הסדר ספציפי בחוק המתנה, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם
על-פי סעיף 2 לחוק המתנה, "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".
על-פי סעיף 6 לחוק המתנה, "הבעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל - בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".
משהוקנתה המתנה למקבל, הרי שהמתנה נגמרה, הושלמה, ולפיכך נותן המתנה אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה.
יחד עם זאת, יש להבדיל בין הקניית מתנה ובין התחייבות ליתן מתנה. במקרה האחרון, יכול מי שהתחייב לתת מתנה לחזור בו מהתחייבותו בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק המתנה:
5(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
5(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן" .
הקניית המתנה מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל
הקניית המתנה בהקשר של מינוי בן ממשיך מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי 'בן ממשיך'.
היינו, ככל ומינוי הבן הממשיך אושר ע"י הגורמים הרלוונטיים, ובהם מנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות לטענות הצדדים בנוגע לשינוי מצבם לרעה לאחר חתימתם על ההסכם כמו גם לטענתם בדבר התנהגותם המחפירה של הנתבעים כלפיהם, הואיל ואלו רלוונטיות רק במקרה בו מדובר בשלב של התחייבות ליתן מתנה.
האם הבן הממשיך הפר את ההסכם (?) האם ההפרה מהווה טעם לחזרה מן המתנה ולביטולה (?)
על המבקש ביטול מינוי הבן הממשיך לבדוק האם נכרת חוזה בין ההורים ובין הבן הממשיך (בכתב ו/או בע"פ ו/או ע"פ התנהגות הצדדים).
ככל ונכרת חוזה כאמור, עילת הביטול תלויה, קודם כל, בתנאי החוזה, ובקיומו או הפרתו. לדוגמא, כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו מתחייבים בחוזה לדאוג כלכלית להורים והם אינם עושים כן - יכול הדבר להקנות זכות לביטול החוזה.
ראוי לציין בעניין זה, כי לא כל הפרת החוזה ע"י הבן הממשיך מהווה עילה לחזרה מן המתנה. בתי המשפט נוהגים לבדוק היטב מה היא ההפרה והאם היא חמורה עד כדי שהיא מהווה עילה לביטול המינוי.
אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
גם במקרה ובו הבן הממשיך הפר, לכאורה, את התחייבותו ע"פ ההסכם (בן ממשיך), עדיין אין בכך כדי להביא לביטול מינויו כבן ממשיך. בתי המשפט עורכים אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
במתנה על תנאי, משהפר מקבל המתנה את התנאי עומדת לנותן המתנה הזכות להשבתה בעוד שבמתנה שבצידה חיוב, משלא קיים מקבל המתנה את המוטל עליו במסגרת ההסכם, אזי אין נותן המתנה רשאי לבטלה ולזכות בהשבתה אלא לכל היותר עומדת לו הזכות לתרופות הרגילות בגין הפרת החיוב כדוגמת אכיפת החיוב, ביטול החיוב, פיצויים בגין הפרת החיוב וכיו"ב
לה חיוב, נעשית על פי כוונת הצדדים כפי שניתן ללמוד עליה מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך בחינת אומד דעתם של הצדדים ובחינת הראיות. בפסיקה נקבע עוד, כי יש להעדיף את הפירוש המקיים את המתנה.
האם ניתן לבטל את מינוי הבן הממשיך בשל פגמים שנפלו בהסכם שבין הצדדים(?)
כאמור לעיל, הסכם מתנה חוסה בצילן של שתי הוראות חוק, חוק המתנה וחוק החוזים. ככל והמסקנה תהא, כי על פי חוק המתנה אין התובעים יכולים לחזור בהם מן ההסכם, המבקש ביטול מינוי 'בן ממשיך' יכול לטעון לפגמים שנפלו לדידו בכריתת ההסכם (ככל והיו פגמים).
דוגמאות בולטות לטענות הורים ברי רשות המבקשים לבטל מינוי בן ממשיך הנן, כי החוזה בינם ובין הבן הממשיך נכרת/נחתם למראית עין בלבד (סעיף 13 לחוק החוזים). טענה נוספת המועלית ע"י ההורים (ברי הרשות) השכם וערב הנה, כי מינוי הבן כבן ממשיך נעשה כתוצאה מטעות (סעיף 14 לחוק החוזים) ו/או הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים) ו/או כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים) ) ו/או עושק (סעיף 18 לחוק החוזים).
להלכה נקבע, כי הבדיקה אם נפל פגם בכריתת חוזה המתנה, תעשה על פי הוראות חוק החוזים.
יצוין, כי נטל ההוכחה כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם המתנה מונח על כתפי ההורים נותני המתנה
לסיכום, מינוי 'בן ממשיך' הוא צעד בעל משמעויות והשלכות רבות הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות, ורצוי מאוד שההתקשרות בין הצדדים תהיה בכתב ומפורטת, אשר תאפשר לצדדים, במקרים מסוימים וחריגים, לחזור בהם מהמינוי. שני הצדדים צריכים להיות ערים לעובדה, כי מינוי הבן הממשיך, אינו מינוי בלתי חוזר, וכי במקרים מסוימים ניתן להורה לבטל את המינוי.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הכותב, עורך דין רגב אלקיים, עוסק בתחום המקרקעין ובדיני אגודות שיתופיות.
