מדוע אנשים אף פעם אינם פועלים בצורה רציונלית? 

מדוע אנשים אף פעם אינם פועלים בצורה רציונלית? / מאת יואב ברנזון

ההיגיון מוצא צידוקים לאמונה

אנשים אינם פועלים בצורה רציונלית, אלא בצורה אמוציונלית, המבוססת על מערכת אמונות רגשיות. מערכת הנימוקים ההגיונית שאנשים משתמשים בה כדי להסביר את עצמם אינה עומדת בפני עצמה אלא כפופה למערכת האמונות הרגשיות.

המשמעות היא, שבסופו של דבר הרוב המכריע של בני האדם אינו תופס את המציאות, מקבל החלטות, מבצע פעולות והוגה רעיונות בצורה רציונלית ועצמאית, אלא בצורה רגשית. התוצאה היא, שההיגיון משרת את האמונה והוא מנסה להצדיק אותה ולהסביר אותה, לא יותר.

האמונה היא "האמת"

האמונה היא "האמת" עבור בני האדם. היא נתפסת כדבר "האמיתי", "הנכון" והמשמעותי ביותר. ההיגיון רק בא להצדיק את האמת הזאת, להסביר אותה, לסנגר עליה.

זה נראה לעיתים, כאילו ההיגיון הוא השולט בשיח בין בני אדם, אבל ההיגיון הוא בסך הכל קליפה דקה של נימוקים טכניים הבאים לתמוך ולהסביר את העמדות, את הרגש, את מערכת האמונות, את אותה "אמת" שבה אנשים מאמינים בכל ליבם.

כל עוד "האמת" אינה משתנה - גם ההיגיון לא ישתנה

לכן, זה גם ברור מאליו שכל עוד מערכת האמונות של אדם אינה משתנה אין סיכוי שהלוגיקה שלו, ההגיון שלו, הנימוקים והצידוקים הרציונאליים שלו - ישתנו ולו במעט.

למעשה, פעמים רבות אנשים "נתקעים" ברמה הרציונלית. הם מגיעים לנקודה שבה הם אינם מסוגלים להסביר לעצמם או לאחרים מדוע הם פועלים בצורה שהם פועלים. ברור להם שההתנהגות שלהם או הטיעונים שלהם אינם רציונליים לחלוטין, אבל הם עדיין תקיפים בעמדתם ואינם מסוגלים לשנות אותה. זאת משום, שההיגיון אינו הדבר הקובע, אלא העמדה הרגשית, אותה אמונה בסיסית שההיגיון רק מנסה להצדיק ולחזק אותה, ולכן כל עוד האמונה לא השתנתה - גם מערכת הנימוקים ההגיונית תמשיך להגן על אותה אמונה למרות שהיא מודעת לכך שהיא אינה משכנעת, אפילו לא את עצמה.

ברגע שהאמונה משתנה - בבת אחת כל ההיגיון קורס

האירוניה היא, שברגע שאמונה מתה, משתנה ומתחלפת באמונה אחרת, באופן מיידי גם מערכת ההיגיון כולה תשתנה ברגע אחד, וכל מערך הנימוקים ההגיוניים יוסט לכיוון חדש כדי להצדיק, להסביר ולסנגר על "האמת" החדשה.

וכך יוצא, שההתנהגות האנושית צפויה להיות התנהגות בלתי רציונלית לחלוטין, אלא התנהגות המבוססת על אמונות, רגשות, דבקות ברעיונות בצורה בלתי מוסברת ואפילו מיסטית. כל זאת, משום שהאמונה נתפסת בתודעה האנושית כ"אמת" בעוד שההיגיון נתפס בתודעה האנושית כדבר שטחי וכאמצעי עזר בלבד.

וטיפ לסיום: אנשים פועלים, מבינים ותופסים את המציאות בצורה לא רציונלית. הם עושים זאת על ידי מערכת אמונות הנתפסות כ"אמת" מוחלטת. האירוניה היא, שגם מערכת האמונות "האמיתית" כביכול אינה אלא אשליה, והיא אינה אמיתית כפי שההיגיון אינו אמיתי.