ראיון עצמי: מדוע שינוי שיטת הממשל והבחירות בישראל בעת הזאת איננו המהלך הנכון?
נמרוד נוי
7/10/2010
האם תוכל, נמרוד, לנסח באופן כללי את עמדתך בנדון? הנה כולם בעד שינוי השיטה ואתה מתנגד לה, מדוע ?
שינוי שיטת הבחירות והממשל בעת הזאת הוא בחזקת מלל תפל, המסית ומדיח את הציבור משאלות האמת שלנו באשר לדרכי התנהלותה הכושלות של הפוליטיקה בישראל. הניסיון לשנות את השיטה הוא בעיקרו מסלול עוקף פוליטיקה, המתעלם ממחלותיה וחולשותיה, ואין לו כל תרומה ממשית לחיזוק החיים הדמוקרטיים במדינה. יותר מכך, מדי זמן מופיע בתוכנו איזה מושיע ומבשר, אשר מביא עמו את ה'אור' של שינוי השיטה. ואנו, כמחפשי גאולה נצחיים ונואשים, הולכים אחריו בעיניים עצומות. אך מה לעשות שהמצב קצת סבוך ומורכב יותר, ונדרשת כאן מידה רבה של תעוזת הרוח וגם מחשבה סדורה ושיטתית. אבל אנו, בכל האמור לחיינו הציבוריים, איננו רוצים לשמוע מדברים אלו. אנחנו מייחלים לפתרונות של קסם ולמעשי כשפים. הבו לנו אותם, הבו. וכך, עוד בטרם נשאלו השאלות שצריכות להישאל, והועלו הספקות, ונעשתה מלאכת המחשבה המקצועית והמושכלת יותר, כולנו כבר גוזרים מכאן ומשם ותופרים חליפה חדשה למדינת ישראל בדמות שיטה בחירות וממשל חדשה, כאילו כבר הוסכם שזה מה שצריך לעשות. עלינו לחולל תיקון גדול בפוליטיקה הישראלית ולהביא לתמורות מרחיקות לכת בה, זה מה שנדרש. וכשזה יתקיים גם תושג יציבות השלטון ויגבר טיב פעולתו. עלינו לטפל במחלה עצמה ולא בסימפטום שלה.
או קיי, הסבר ונמק?
זה שהדברים אינם הולכים כפי שצריך, בכל האמור לפוליטיקה בישראל, כולנו יודעים ומרגישים. עד כאן הכל ברור, ועל כך אין ויכוח. כולם רואים את המראות וכולם שומעים את הקולות. הנזקים הנגרמים לנו בגין מצב עניינים זה הם עצומים ורבים, אך מרביתנו אינם יורדים לשורשי הדברים ומתמקדים בשאלת חוסר יציבותו של השלטון בישראל, תוך התעלמות מוחלטת משורה ארוכה של בעיות. כך קורה, שעיקר תשומת ליבנו ועיקר המאמצים שאנו משקיעים בנושא מתרכזים בחיפוש אחר שיטת ממשל ובחירות, שתתאים למדינת ישראל ואשר תבטיח את יציבות השלטון בה.
טוב, אך גם זה כללי מדי האם תוכל להרחיב בעניין?
אם נבחן מי האנשים המובילים את המחשבה הזאת, באשר לשינוי השיטה, נראה מיד שהם באים מקרב האוליגרכיה השלטת במדינה (פוליטיקאים, תקשורת, אליטות תומכות ממסד). בניגוד להם, אני סבור שיש לתקוף את הדברים באופן שונה. כל ממצאי, הנגזרים ממאמצי לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, מצביעים על כך שהמקורות המזינים חולשה זאת הם בעלי אופי יותר תרבותי-חברתי-התנהלותי מאשר הסדרי-מוסדי-חוקתי (קרי, שינוי השיטה). בישראל, האוליגרכיה הקיימת איננה ממלאת את תפקידה כראוי ואיננה מוכנה לקבל עליה את האחריות למצב הקשה שנוצר בגין מחדליה באשר לחיינו הציבוריים במדינה. עתה, מחפשת אותה קבוצה שלטת פתרון שמחד יבטיח את יציבות השלטון, כי זה דבר חשוב, ומאידך ישמור על הפריווילגיות והנכסים השונים בהם היא זכתה. זהו כל מהותו של המהלך. בין זה לבין שיפור וקידום הדמוקרטיה בישראל וחיינו הציבורים בה אין כל קשר. להפך, שינוי השיטה בעת הזאת יחמיר עוד יותר את המצב.
מה עוד עומד מאחורי טענותיך?
יאמר מה שיאמר, אך מעל לכל ניצבת לה עובדה ניצחת אחת, שעד לרגע זה כנסת ישראל איננה מסוגלת לקבל החלטה באשר לשינוי השיטה בישראל. בעבר אומנם נעשה ניסיון חלקי שכזה, אך לאחר כמה שנים חזרנו למצב הקודם כמעט במלואו (פרטים מדויקים יותר ניתן לקבל באתר הכנסת). אם כך הם פני הדברים אז מדוע אנו מתעקשים כל העת לחזור ולדוש בנושא שינוי השיטה? אם לא הולך לנו סימן שישנם בתוכנו חסמים מספיק גדולים וחזקים המונעים זאת. ואם אכן זה כך אז אולי צריך ללכת בדרך אחרת. והדרך האחרת בטיפול באותם חסמים ומעצורים משמעותה התמודדות עם שאלות העוסקות בתרבות הפוליטית שלנו, בדרכי התנהלותה של המערכת הפוליטית בישראל, ואף בשאלות הנגזרות מיסודות חברתיים שונים.
זה נכון מה שאתה אומר. האם תרצה להוסיף על כך?
נלך עוד צעד אחד קדימה ונשאל את עצמנו מדוע אנו, כבוגרים אחראים, זקוקים לחוקק לעצמנו חוק שיכפה עלינו מלמעלה ובכוח את הדברים. הרי אם אנו רוצים לעשות מעשה איש לא מונע מאתנו לקום כבר מחר בבוקר ולהתחיל בעשיית התיקון הגדול בפוליטיקה הישראלית. בשביל כך הוקמה מפלגת קדימה וזו ההצדקה האמתית לעצם קיומה. אין כל צורך בחוק אלא רק לפעול ולהתנהל באופן מקצועי, מושכל ואחראי יותר, וזה כבר יביא את התוצאות הנדרשות. חוק איננו תחליף להתנהלות ראויה ואוי למערכות חיינו הציבוריים שהחוק הוא שמנהלן.
חשוב גם שנבין כולנו שטובת המדינה איננה יכולה לבוא על חורבותיה של המערכת הפוליטית. ומנהיגנו הנכבדים המטיפים מעל כל במה, כי טובת המדינה קודמת למפלגה וכדומה, הם בחזקת מסיתים ומדיחים בפזרם לכל עבר מלל תפל בלתי ראוי ובלתי מושכל. טובת המדינה משמעותה טובת המערכת הפוליטית. יותר מכך מערכת פוליטית איכותית תבטיח בהמשך גם את יציבותו של הממשל בישראל ואת טיב פועלתו ותיתן תשובות טובות יותר למכלול של דברים המעסיקים אותנו.
אם ככה, מהם תפקידיה העיקריים של הפוליטיקה לדעתך?
בעיניים מקצועיות ניתן לומר, כי לא מתקיימים בתוכנו כיום חיים פוליטיים של ממש. הפוליטיקאים - בשליטתם חסרת הרסן והגבולות במפלגות, בחוסר הבנתם את המציאות, ובדרכי התנהלותם הבלתי מושכלות ובלתי מקצועיות - הלאימו אותם והמדינה בלעם אל תוככי רחמה החם. הפוליטיקה איננה ממלאת עוד את תפקידה כזירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית, אשר עליה לשקוד על 'פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים' בקרבנו. ועקרונות יסוד חשובים, כמו 'שיתוף הרבים' ו'מתן עדיפות עליונה לתבונה הקולקטיבית', נדרסים ברגל גסה ברחובות עירנו. במצב עניינים זה הפוליטיקה איננה יכולה לקיים עוד את חובותיה כמי שעליה להבטיח (1) את איכות השיח הפוליטי-חברתי-ציבורי בארץ, (2) את הכשרתו של קאדר צעיר וחדש של פוליטיקאים שיצעידו את המדינה אל עבר העתיד, (3) את איכות התנהלותן של מערכות חיינו הציבוריים ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית.
אז מה אתה מציע בעצם, נמרוד?
מה שאומר כאן הוא בחזקת צעדים אסטרטגיים בלבד. במאמריי הרבים וכן בעבודותיי המקצועיות על המערכת הפוליטית גיבשתי שורה ארוכה של הצעות מפורטות יותר בנדון. אני ער לכך שמאוד קשה לנו, בכל האמור לחיינו הציבוריים והפוליטיים, לאמץ חשיבה סדורה ומושכלת. חשוב שנבין, כי אם ברצוננו לגבש תובנות מושכלות על המציאות, כאן היום ועכשיו, אין לנו ברירה אחרת מאשר ללכת רחוק בתהליכי עיבוד המידע שלנו והחשיבה המקצועית והמושכלת. וזה מה שאני עושה. העיסוק בשאלת שינוי השיטה הוא דוגמה מצוינת להעדר חשיבה שכזו בקרבנו.
• (1) עלינו להחזיר את הפוליטיקה חזרה אל העם.
• (2) עלינו לחדול מלעסוק בשינוי השיטה כיום. זה לא רלוונטי ואף מזיק.
• (3) עלינו לדעת להפריד בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה' ולהיגמל לחלוטין מן הבלבול הזה בין תפקידי הפוליטיקה ומהותה היסודית, לבין העיסוק בענייני ניהול המדינה. רק ככה נצליח להחיות מחדש את הישות הכל כך חשובה הזאת בחיינו הדמוקרטים הנקראת פוליטיקה.
• (4) נדרש גם להגדיר מחדש את תפקידם של נבחרינו. הם נועדו לייצגנו בכנסת ובממשלה. זהו עיקר עיסוקם. העיסוק בפוליטיקה איננו פריווילגיה השמורה להם בלבד, ויהיה עליהם להתחרות על השפעתם במערכת הפוליטית בדיוק כפי שכל חבר מפלגה עושה זאת. בכך יפתח צוהר שיאפשר את זרימתם של כוחות חדשים אל הפוליטיקה ואת צמיחתם בה. נדרש בעניין זה לבנות מערכת פוליטית בה לפוליטיקאים ישנן סמכויות מוגבלות ומפורשות ולא שליטה ללא גבולות ורסן, המדכאת את החיים הפוליטיים והורסת אותם.
• (5) נדרש להתייחס אל המפלגות כארגונים לכל עניין ודבר, אשר עליהם לפעול על פי אמות מידה מקצועיות מקובלות של התנהלות ודפוסי עבודה וקבלת החלטות. וזאת תוך כדי הקפדה יתרה על עקרון הנשיאה באחריות של נושאי המשרה הבכירים במפלגות. מה שאיננו מתקיים כלל בתוכנו כיום.
• (6) יהיה עלינו להבין ששם המשחק החדש בתקופתנו הוא התנהלות. נתנהל נכון - נוכל לתת תשובות הולמות למכלול האתגרים הניצבים בפנינו.
• (7) וכשנתנהל נכון יסתדרו מעליהם מעגלי עניינים רבים בחיינו, ושפע של אנרגיה חיובית תשפיע לטובה על מכלול רב של תחומים. ראשית לכל נחזור להיות 'חברה פותרת בעיות', כפי שיסדו פה האבות המייסדים של המדינה, ונפרד מחולשתנו הדורית לרומם את עצמנו בכאילו ערכים ובכאילו אידאולוגיות.
• (8) וכשנתנהל נכון נייצר כאן גם מציאות שתאפשר לנו לפתח תרבות פוליטית חדשה, לכונן מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות, ולחזק בכך גם את המשילות בישראל. וכשזה יקרה, נוכל בעתיד לעגן את המצב החדש בחיינו הפוליטיים בחקיקה מתאימה המתייחסת בין היתר גם לשינוי השיטה. זה סדר הדברים הנכון, לדעתי, ולא להפך.
• (9) וכשנתנהל נכון נדע להגדיר באופן מושכל וראוי יותר את זהותה של מפלגת קדימה, אליה אני משתייך, ואת מכלול יסודותיה האסטרטגיים. דבר שקדימה מאוד חסרה אותו כיום. אז נרד סוף סוף מהרעיון הלא מוצלח של מפלגת מרכז, ונגדיר את קדימה כפלטפורמה ליצירת המפלגה ההגמונית הדמוקרטית והליברלית החדשה, שתקלוט אל תוכה את הציבור הימיני המתון, את אנשי מפלגת העבודה וגם מר"צ. מפלגה שתשקם את יסודות ה'חברה פותרת הבעיות', שהקימו כאן האבות המייסדים, ואשר אנשיה מתמודדים עם המציאות על דרך היצירה. זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו כיום וזו שליחותה ההיסטורית והדורית של מפלגת קדימה.
• (10) וכשנתנהל נכון תצמח בקרבנו גם מנהיגות פוליטית איכותית יותר, אשר כוחותיה והשפעתה ינבעו מעשייה, מיכולות ומסגולות של אמת, ולא 'מנהיגות' מתמרנת ומוליכה שולל, הנתמכת בקביים של תקנונים ושררה כפי שזה קיים בתוכנו כיום.
