חינוך כלבים: להעניש או לא להעניש ? 

שימוש בענישה על מנת לאלף/לחנך כלב הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב מאלפים ובעלי כלבים כאחד. במאמר זה אנסה להסביר מהו עונש, סוגי הענישה ומדוע רצוי להימנע מהשימוש בו.

מהו עונש - ובכן עונש הוא תגובה לא נעימה של הסביבה לאחר שבעל החיים (הכלב במקרה שלנו) ביצע התנהגות מסוימת.

הענישה הנפוצה ביותר היא ענישה חיובית שבה נותנים לכלב גירוי מסוים כתגובה להתנהגות לא רצויה. לדוגמא: משיכה ברצועה כאשר הכלב הולך לכיוון לא רצוי.

לעומת זאת, ענישה שלילית היא לקיחה של דבר מה שנעים לכלב בעקבות התנהגות לא רצויה שלו. דוגמא לכך: הפסקת משחק ברגע שנשך אותנו.

שימו לב שחיובי או שלילי אינו מתייחס לטוב או רע אלא לשאלה האם משהו ניתן לכלב או נלקח ממנו.

בנוסף לשני סוגי הענישה יש מאפיין נוסף הקשור לאיך ניתן העונש:

* ענישה ישירה: כאשר הכלב מקבל את העונש ישירות מהאדם. לדוגמא - לקיחת האוכל לכלב (ענישה שלילית) או משיכה חזקה ברצועה (ענישה חיובית). ז
* ענישה מרוחקת: העונש ניתן ע"י האם אך לכלב אין קשר עין עם המעניש והוא אינו מקשר ביו המעניש לבין העונש. לדוגמא: עשיית רעש חזק (מבלי שהכלב יראה מה מקור הרעש).
* ענישה סביבתית: זו צורת הענישה היעילה ביותר. העונש על ההתנהגות מגיע מהסביבה ולכן אינו תלוי בנוכחותו של אדם. לדוגמא: נגיעה בכיררים חמות.

למרות שהשימוש בעונש לאילוף/חינוך כלב נפוץ מאוד בקרב מאלפים ובעלי כלבים, רבים לא מבינים את הסכנות והחסרונות שבענישה. השימוש בענישה, במיוחד ענישה ישירה וחיובית יכולה לגרום לתוצאות לא רצויות כגון:

* פחד וחרדה מפני המאלף/בעלים.
* עליה בהתנהגות ביישנית או בתוקפנות.
* ירידה ביכולת הלימוד.
* ירידה במוטיבציה ובחשק לעבוד וללמוד יחד עם המאלף בעלים.
* כאשר משתמשים בענישה ישירה ההתנהגות תלויה בנוככחות המעניש. זהו חיסרון גדול כיותר. הכלב מקשר בין ההתנהגות לבין נוכחותו של המעניש וימשיך להתנהג בצורה לא רצויה כאשר המעניש אינו נוכח. לא פעם רואים כלבים מצייתים למאלף בצורה טובה אך לא למישהו אחר. כמו כן כלבים שאולפו תוך שימוש נרחב בענישה יציייתו אך לא יעשו זאת בשמחה כי אם מתוך פחש וחשש. זה יתבטא מייד בשפת הגוף שלהם.
* סוג העונש ואופיו תלוי מאוד באופי הכלב וסף הרגישות שלו. שימוש בענישה דורש מיומנות רבה ושימוש לא נכון יכול לגרום לתוצאות הפוכות ממה שרצינו. לדוגמא ענישה חריפה מדי לכלב על התנהגות תוקפנית יכולה לגרום לו להפעיל את רפלקס ההגנה שלו והוא עלול לתקוף ביתר שאת.
* ענישה פוגעת ביחסים בעלים/כלב ותיגרום לפחד וניכור במקום אמון וביטחון.
* ענישה אינה מלמדת איך להתנהג אלא רק איך לא להתנהג. חייבים לספק לכלב אלטרנטיבה התנהגותית ולא רק להענישו.
* הרבה יותר קשה לשמר לאורך זמן התנהגות שנרכשה כתוצאה מענישה. מספיק פעם אחת שהכלב יבצע התנהגות לא רצויה ולא יענש על מנת שההתנהגות תחזור. זאת לעומת חינוך תוך שימוש בתיגמול חיובי: הכלב תמיד יחזור על התנהגותו כיון שיש סיכוי שיתוגמל.
* הכלב פועל מתוך הימנעות מהעונש (הוא מתנהג בצורה מסוימת על מנת להימנע מהעונש) ולא כי ההתנהגות הרצויה מתגמלת אותו.

לאור כל הנאמר עד כה, האם המסקנה היא שאסור בשום פנים ואופן להשתמש בענישה בחינוך כלב ?

ובכן, ברוב הגדול של המקרים אין צורך להשתמש בענישה על מנת לחנך את הכלב ישנן שיטות חיוביות להשיג את אותה מטרה ללא צורך בענישה. זה לא אומר שבשום מקרה אין להעניש את הכלב, ישנם מקרים שבהם נשקפת סכנה לכלב או למישהו אחר ואין לנו ברירה, אך שימוש בענישה ככלי עיקרי לחינוך הוא שגוי ולא רצוי מהסיבות שפורטו למעלה. כמו כן כחלק מלימוד התקשורת הבסיסית אדם/כלב חייבים ללמד את הכלב את הפקודה "לא" שמטבעה תבוא אחרי שהכלב התנהג בצורה לא רצויה.

במידה ויש צורך להשתמש בענישה תמיד נעדיף ענישה שלילית, ובמידה ומשתמשים בענישה חיובית - להעדיף ענישה מרוחקת או סביבתית.

לסיכום: ישנן שיטות בדוקות ומוכחות על מנת לחנך את כלבכם להתנהגות רצויה ללא צורך בענישה. אם בכל זאת נראה לכם שאתם חייבים להשתמש בענישה - מומלץ להיוועץ במומחה שילמד אתכם איך להעניש או ימצא פיתרון אחר. היזהרו ממאלפים שיואמרו לכם שהם משתמשים בקולר חנק, קולר דוקרנים או קולר אלקטרוני ל"תיקונים" בלבד. כמו כן זיכרו כי התנהגות לא רצויה (כגון כירסום רהיטים) היא רק סימפטום לבעיית התנהגות. ברגע שנבין את מקור הבעיה וניפתור אותה - הסימפטומים ייעלמו.