איך קשורים ליקויי למידה להתפתחות בינקות? שמונה נקודות לבדיקה- 

כיום ידוע שחלק לא מבוטל מקשיים וליקויים שמתגלים אצל ילדים בגיל הגן או בית הספר, מקורם בבעיות התפתחותיות בגיל הינקות. כך, למשל, ידוע שמקרים רבים של ליקויי למידה, קשורים לבעיות בהתפתחות המוטורית בינקות, ונובעים מהן. לכן חשוב כל כך להבטיח שהתפתחותו של התינוק תהיה תקינה, כי ככל שיהיו היסודות בריאים יותר, ראשית- יגדל הסיכוי שלכשיגדל יהיה לאדם שלם, בריא בגופו וברוחו ושנית- נדע, אנו ההורים, שעשינו את כל שבידנו כדי שזה יקרה.

תהליך הלימוד של הילד אינו מתחיל, כמובן, בכתה א' ואף לא בגן. הוא מתחיל כבר בימיו הראשונים ואז, למעשה, יוצר הילד התינוק את הבסיס עליו יבנה תהליך הלימוד כל ימי חייו.

ממעקב אחרי יכולותיהם המוטוריות של ילדים, התברר כי ילדים בעלי יכולת מוטורית משופרת, הישגיהם בלימודים טובים יותר ולהיפך. עוד התברר שע"י שיפור תפקודים מוטוריים ניתן לשפר את היכולות הלימודיות של הילד.

ראוי להסביר כאן שחלק גדול מליקויי הלמידה נובע לא מיכולות שכליות נמוכות, אלא מליקויים וקשיים שונים, שליקויי המוטוריקה הם מהנפוצים שבהם, המפריעים לילד בלמידה בכך שההתמודדות עימם הופכת לעיקר, ולא הלימוד. אם נוסיף לכך את העובדה שהכתיבה והקריאה אינם הלימוד עצמו, אלא כלי עזר לו, נבין עד כמה פוגם הקושי ברכישתם ביכולת הלימוד של הילד.

מנקודת מבט "מוטורית", הכתיבה היא פעילות מורכבת מאד. מתבצעות בה בו זמנית מספר פעילויות מוטוריות: קשר עין-יד, חציית קו האמצע, אחיזה נכונה של העפרון, לחיצה מדודה על העפרון, הקשבה למורה, וגם הישיבה עצמה (שיווי משקל). כל אלה הן פעולות מוטוריות וחושיות כאחת, שעל הכותב לעשות בהן שימוש נכון, מתואם וקולח, ללא צורך בהקדשת תשומת לב. גם הקריאה הינה פעולה מוטורית ומעורבים בה אלמנטים כמו: שווי משקל, חציית קו האמצע, התמצאות במרחב ועוד. אם הילד יתקשה באחד האלמנטים הנזכרים, או ביותר, הוא יאלץ להפנות חלק מתשומת ליבו להתגברות על הקשיים. למשל – לילד עם בעיה בשווי המשקל, יש קושי לשבת בשקט. הוא צריך להניע כל הזמן את גופו, פשוט כדי לשמור אותו על הכסא. מובן שדבר אלמנטרי זה בא על חשבון התרכזותו בלימוד והילד יתקשה מאד ברכישת מיומנות הקריאה והכתיבה.

דוגמא נוספת: ילד שלו קושי בחצייה של קו האמצע יתחיל, למשל, לכתוב משפט בצד ימין של המחברת וככל שהמשפט יתקדם שמאלה, יטה כל גופו של הילד גם הוא שמאלה. מה שמתקבל זו תנועה מאוד לא יעילה, הפעלה של שרירים ושל כוח מיותרים. הכתב לרוב, יהיה לא ברור ולא קריא. בנוסף יתבטא קושי זה גם בישיבה, עמידה והליכה לא יציבות, בהתנהלות מסורבלת, בהליכה לא מאורגנת, בקושי בישיבה בכיתה ובמשחקי כדור ועוד.

דוגמאות אלה ממחישות איך באות תכונות ומיומנויות שנרכשות בינקות, לידי ביטוי בגיל בית הספר. המסקנה המתבקשת היא, כמובן, שיש לדאוג כבר מההתחלה לבנית יסודות טובים ומוצקים.  

אז למה חשוב לשים לב אצל התינוק?

ההתפתחות של תינוקות (וגם של ילדים) מתרחשת בשלבים שלהם יש סדר ותזמון ידועים. כל שלב הוא הבסיס לבא אחריו, כך שלא ניתן להפריד שלב מהקודם לו או מזה הבא אחריו. לכן הנקודות אותן אפרט מיד קשורות  אחת בשנייה, כמו בשרשרת.

1.     הרמת ראש: בעת הרמת הראש מתחזקים שרירי הגב וחגורת הכתפיים ומתבססת ההישענות על המרפקים וכפות הידיים. השרירים והמפרקים הפועלים בזמן הרמת הראש מסייעים, בהמשך, לפעולות נוספות.
התינוק אמור לדעת להרים את הראש עד גיל ארבעה חודשים.

2.     התהפכות: כדי להתהפך צריך התינוק לפתח קשר עין- יד, קשר עין- אוזן ואת היכולת לעגל את גופו. התינוק אמור לדעת להתהפך לשני הצדדים, או לפחות לנסות להתהפך, עד גיל שישה חודשים.
אם התינוק יתקשה להתהפך מהגב אל הבטן ומהבטן לגב ולשני הצדדים, הוא יתקשה לעבור לשלב הזחילה.http://www.childdevelopment.co.il/ליווי-התתפתחותי-הכנה-להתהפכות-הדגמה

3.    הזחילה: בזמן הזחילה מתפתחות מיומנויות מוטוריות בסיסיות חשובות: הצלבה וחציית קו האמצע ותנועתיות הגב והצלעות, ומתחזקת מערכת שיווי המשקל.

3.1.  זחילת גחון: זוהי צורת זחילה קשה ומאתגרת ולכן יש תינוקות שמדלגים עליה או מבצעים אותה לפרק זמן קצר מאוד. מתפתחת בגיל 6-8 חודשים.:

3.2.   זחילת שש: שלב זה בהתפתחות מתרחש בגיל 7-10 חודשים. זו צורת הזחילה הנפוצה ביותר בקרב תינוקות והיא תורמת רבות לחיזוק חגורת הכתפיים.
תינוק שלא שולט בזחילה, ואף לא מנסה לעמוד על שש, יתקשה לעבור לישיבה.

4.     ישיבה: הישיבה מחזקת ומפתחת, גם היא, את תנועתיות הגב ואת מערכת שיווי המשקל. מתפתחת בגיל 8-10 חודשים. יש כאן חפיפה במועדי השלבים, אך במהות חייבת הזחילה לבוא לפני הישיבה.
חשוב להדגיש- אין להושיב תינוק לפני שהוא עושה זאת בעצמו, שריריו ומפרקיו עדיין לא מוכנים לכך. מתי יתחיל לשבת? התשובה בסעיף 4.http://www.childdevelopment.co.il/הכנה-לשלב-הישיבה

5.     עמידה והליכה: עמידה היא השלב האחרון לפני המעבר להליכה עצמאית. כשהתינוק ירגיש מספיק בטוח ויציב, הוא יעבור להליכה. כשהתינוק כבר עומד, חשוב לבדוק את מיומנותו במעבר ממצב של עמידה למצב של ישיבה, בשמירה על שיווי המשקל בעמידה, והאם הוא מסוגל לבצע תנועות בעמידה. העמידה מתפתחת בסביבות גיל 10-12 חודשים.
גם פה חשוב להדגיש- לא למשוך תינוק לעמידה והליכה כל עוד אינו מנסה זאת בעצמו. 

6.     מיקוד וקשר עין- יד: שתי מיומנויות המתפתחות בשלבים המוקדמים ולהן השפעה על המשך ההתפתחות ועל יכולת הלמידה. התינוק צריך לדעת להושיט יד לצעצוע שמונח בקרבתו, ולעקוב אחריו כשהוא מוזז ממקומו (יכולות אלה הכרחיות בעת הכתיבה).

7.    הצלבה וחציית קו האמצע: גופנו מחולק לשני צדדים, צד ימין וצד שמאל, כשלכל אורכו עובר קו אמצע דמיוני.

הצלבה היא היכולת לבצע פעולות משולבות ומתואמות של שני צידי הגוף.
חציית קו האמצע היא היכולת לבצע פעולות החוצות את קו האמצע.
בזחילה מופעלים שני צידי הגוף בצורה של יד ורגל נגדיות (הצלבה) כשהבסיס לפעולה זו הוא חציית קו האמצע. ככל שתינוק זוחל יותר, מוחו מתרגל יותר הצלבות וחציות קו אמצע.

8.     מערכת שיווי המשקל: מתחילה להתפתח ולהתחזק כבר בשלב ההתהפכות. תינוק שתהיה לו העדפה ברורה לצד אחד יתקשה בהעברות משקל מצד לצד וזחילתו, ישיבתו, עמידתו והליכתו יהיו פחות יעילות.

לפני סיום, חשוב להדגיש: טיפול בבעיות מוטוריות יכול להיעשות בכל שלב התפתחות בינקות, ולאחר מכן בכל גיל, ומבחינה זו זוהי בשורה מעודדת עבור מי שאצל ילדו התגלו ליקויים במאוחר. הצד הפחות משמח הוא שבעוד שבינקות הטיפול בליקויים הוא פשוט ומהיר, בגילים מאוחרים יותר הוא ממושך ומסובך, כי אז יש להתמודד גם עם תוצאותיהם. לכן- זמן אמת הוא הזמן הנכון! והפתגם "אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום" נכון מאי פעם.