יפן-סין: סוף המשבר הנוכחי? 

יום שישי, ה-24 בספטמבר, העבירה יפן מסר לסוכנויות הידיעות השונות כי תשחרר את רב-החובל הסיני ממעצר. אין מדובר אפוא במחווה של רצון טוב. מאז תחילת הפרשה, לא ניכר כי נעשו מאמצים דיפלומטיים רבים מצד שתי המעצמות הגדולות באסיה (ושתיים מתוך 3 הכלכלות הגדולות בעולם), כדי לסיים אותה באופן מכובד. למן הימים הראשונים מאז היוודע דבר מעצרו של רב החובל (ג'אן צ'ישיונג), השעתה סין את כל המגעים ברמות המיניסטריאליות ופרובינציאליות עם יפן, מה שאופן מעשי סגר את הצינור הדיפלומטי לפיתרון. יפן לא אחרה לבוא עם תגובה משלה - ראש הממשלה היפני, קאן נאוטו, מינה את שר התחבורה שלו מאהארה סייג'י, האחראי בין היתר על משמר החופים - הזרוע הביטחונית שהייתה אחראית על הטיפול באירוע, לשר החוץ - קידום משמעותי עבור אדם בעל דעות מאד ניציות בכל הנוגע לסין, בעת אחת מן התקופות המתוחות ביותר בין שתי המדינות בשנים האחרונות. מהלך יפני זה גרר מן הסתם תגובות סיניות נוספות - אוניות של ה-(PLAN (People's Liberation Army Navy, חיל הים הסיני, הודיעו לאוניות משמר החופים היפני המבצעות סקרים ימיים באזור איי סנקאקו לעצור את פעילותן. בתוך כל התהליך, יפן שמרה על פרופיל נמוך ודיברה לרוב על התהליכים המקובלים בחוק היפני שעל פיהם פועלים מנגנוני הביטחון והמשפט שלה. השיא הגיע כאשר סין, במה שלא יכול להשתמע לשתי פנים, עצרה 4 אזרחים יפנים ששהו בסין על כך ש"נכנסו ללא אישור לאזור צבאי סגור וצלמו בוידיאו מטרות צבאיות בצפון פרובינציית חאביי". מעצר היפנים התרחש ב-23 בספטמבר, ההודעה היפנית על שיחרור רב החובל ג'אן, הגיע כאמור יום אחר כך. התנהלותה של סין במשבר, בהחלט מעוררת חשד לגבי האופן שבו ניתן יהיה לפתור עימה סכסוכים עתידיים. גם האופן שבו הסתיים בסופו של דבר המשבר המיידי - למעשה הפעלת כוח סינית בתגובה למעצר שעל פי כל אומדן אינו מפר את החוק הבינלאומי - מצייר את סין כבריון שאינו מוכן לשאת ולתת עם איש על נושאים מהותיים.

מה עשויות להיות ההשלכות של המשבר הנ"ל על המשך התהליכים המדיניים עם סין, תהליכים בעלי  חשיבות עליונה ליציבות הביטחונית העולמית - טאיוון, צפון קוריאה, איי סנקאקו ואחרים?יחד עם מה שנראה כמו עמימות סינית בעניין תקציב הביטחון שלה וחלוקתו, הגישה הסינית נראית כאחת הדוגלת בשימוש באיום (Coercion) ולאו דווקא בשיתוף פעולה. אין ספק שתפישת הביטחון של סין מובלת מתוך חשש מפני אפשרות של פלישה נוספת של יפן אליה, כפי שקרה לפני 69 שנים - מאורע שהפגנות לציונו נערכו ברחבי סין במהלך המשבר הנוכחי. גם התמשכות הברית בין יפן לארה"ב, ברית שקמה בראשית המלחמה הקרה כנגד בריה"מ אך נותרה על כנה גם לאחר ההתפרקות, מעלה חשש בקרב קובעי המדיניות הסיניים שמא ברית זו כעת מכוונת כלפי סין ולפיכך עליהם לעצב מדיניות שתביא זאת בחשבון. לכן, קשה לקבוע חד משמעית האם האופן שבו מגיבה סין על מה שהיא תופשת כתוקפנות יפנית, הוא תוקפנות סינית בפני עצמה, או שמא תגובה הגנתית מדודה, שנועדה להעביר את המסר שסין יכולה לכל אתגר מולו תעמוד.