מדוע לילדים לקויי למידה חסרות מיומנויות חברתיות?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדוע לילדים לקויי למידה חסרות מיומנויות חברתיות? 

מאת    [ 19/09/2010 ]
מילים במאמר: 759   [ נצפה 3959 פעמים ]

 
 

 

התפתחות כישורים חברתיים אצל ילדים לקויי למידה

מאת: לימור רייז, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית

מכון שמיים, ראש העין, מנהלת קהילת קשב וריכוז, אביליקו.

 

מהם כישורים חברתיים?

פנינגטון (1991) הציע מודל נוירופסיכולוגי לליקויי למידה. כישורים חברתיים הם אחת מ-5 המערכות העלולות להיפגע במהלך ההתפתחות. 

מדובר במערכת העוסקת בהבנה חברתית וחשיבה פרגמאטית. המערכת מתפתחת עד לגיל זקנה ועוסקת במספר תחומים:

1. התעניינות חברתית (קשב הדדי, חיוך, תקשורת, חיקוי, הבנת מצבים, אמפטיה). מחקרים מצאו כי ילדים לקויי למידה אגוצנטריים יותר ומגלים פחות אמפתיה משאר הילדים.

2. עיבוד רגשות (זיהוי, ביטוי רגשי, ביטוי לא מילולי של רגשות ומודעות לרגשותיהם של אחרים). מחקרים מצאו כי לילדים עם ליקויי למידה יכולת נמוכה יותר משאר הילדים לזהות רגשות הבעות פנים, תנוחות גוף ומחוות. הטעויות שלהם היו גסות עד כדי חוסר הבחנה בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים.

3. חשיבה פרגמאטית (פתרון בעיות חברתיות, הבנת תוצאות התנהגות א-סוציאלית וקשרי סיבה-תוצאה רגשיים וחברתיים).

ילדים אלה מתקשים לבנות תיאוריה על רגשות הזולת והתהליכים המנטליים של העצמי והזולת (THEORY OF MIND), גילו קושי לקלוט כללים וקודים חברתיים שאינם מנוסחים במילים, נטו לפרש אירועים מנקודת מבט אגונצטרית, נעדרו ספונטיות וגילו נטייה לאמץ רוטינות התנהגותיות חוזרות על עצמן, התקשו במעברים ובהסתגלות למצבים חדשים והתקשו לקחת חלק בפעילות ובמשחק משותף.

כל המחקרים שבחנו את הסוגיה של מקובלות חברתית מצאו כי ילדים לקויים מדורגים במקום נמוך כבר בגן הילדים. הילדים עצמם מסווגים עצמם במקום גבוה, תופסים עצמם כאהודים ומכריזים על מקובלות גבוהה יותר משל כל שאר ילדי הכתה. הכחשה או טעויות בזיהוי משבשות את התפיסה של הילד. ילדים אלה מכחישים את הדחייה החברתית ויוצרים אשליה של תקינות.

ככל הנראה בנוסף למנגנוני הגנה יש לילדים לקויי למידה קושי לקרוא מצב חברתי ואת הרגשות והמחשבות של המשתתפים בו.  הכישלון הבולט ביותר שלהם הוא, ככל הנראה, בשלב הראשון של קידוד וקליטה של הקודים החברתיים, עוד לפני הפענוח ומתן המשמעות לקודים אלה. הם נוטים להתמקד בפרטים טפלים ובלתי רלוונטיים של ארועים חברתיים, מחסירים פרטים חיוניים ומוסיפים אף תכנים שלא קיימים במקור. כתוצאה מכך קיים תהליך מעגלי של כשלון – התרחקות – חוסר תרגול של מיומנויות וחוזר חלילה.

יש לקחת בחשבון כי אצל ילדים שתוארו כנאים וכספורטאים טובים, רמת המקובלות החברתית גבוהה, על אף המגבלות שלהם במיומנויות חברתיות. המסקנה המתבקשת מממצאים אלה היא כי ילד ל"לצריך להביא אל החברה תכונה ייחודית שבאמצעותה יוכל "לקנות" את אהדתה והערכתה.

נתון נוסף, מדבר על כך שבכתה הטרוגנית המורכבת מילדים ממוצעים וילדים עם ליקויי למידה (שאינם יוצאים מהכתה), ילדים לקויים השתלבו היטב וזכו למעמד חברתי תקין, כמו שאר ילדי הכתה.

 

מספר השלכות מעשיות:

 

·         גם אם ילד מאחר בתחום זה, ניתן עדיין לסייע לו

·         למצוא תחום שהילד מצטיין בו, ולהשקיע בכך !

·         חשיבות רבה נודעת לשילוב הילד הלקוי בחברת בני גילו.

 

 

מקורות:

 

Rourke, Byron P. (1989), Nonverbal Learning Disabilities: The Syndrome and the Model, NY: The Guilford Press.

Rourke, Byron P. (1993), Treatment Programme for the Child with NVLD, University of Windsor, Windsor, Ontario, Canada N9B 3P4

 

לימור רייז פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית מ.ר. 3643


מכון שמיים, ראש העין ; מנהלת קהילת קשב וריכוז, אביליקו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב