"אמא", שאלה אילה, "למה זה כל פעם שאת מוציאה עוגה מהתנור, את נועצת בה קיסם, מעיפה את הקיסם בקשת מעל התנור ומברכת"? לרחל לא היתה תשובה, היא רק הסבירה שככה היתה אמה עושה כשהוציאה את העוגה מהתנור, ובמשך השנים, נשאר המנהג הזה ונעלמה הסיבה לעשייה משונה זו.
הרגלים הם חלק מהמסורת של כל אחד ואחד מאתנו.
מה תפקידה של המסורת והתרבות בחיינו? האם אנו נותנים את הדעת כלל על עצם קיומם של ההרגלים שלנו ועל טיבם? מתי הם אמנם משרתים את האינטרס שלנו ומתי הם לרועץ לנו?
עסקים משפחתיים בנויים בחלקם הגדול ממסורת ותרבות , העוברים מדור לדור כחלק מנכסי המשפחה, כחלק מנכסי החברה.
חלק מהתדמית החיובית שיש לעסקים משפחתיים נעוצה בתרבות החזקה והיציבה שלהם.
עסקים אלו נחשבים לא פעם כבעלי יתרון תחרותי מעצם היותם בעלי כיוון וחזון ברורים.
העובדים הבכירים והמשפיעים בעסקים משפחתיים , הם בני משפחה, החשים שהם "עושים לביתם", עובדים עבור עצמם. בשל כך, יש בהם מידה רבה של מחויבות ומוטיבציה גבוהה למקום עבודתם.
הם מונחים על ידי ערכים המוכרים להם היטב, ערכים אשר הם גדלו לאורם מאז ינקותם.
נשאלת השאלה מה טיבה של תרבות זו?
מהם הערכים המנחים אותה?
האם כבכל ארגון אחר פותחו הערכים והוטמעו מתוך כוונה ומחשבה? או האם הם "ירושת אבות" ארכאית הנתפשת כמובנת מאליה?
האם משהו עצר וחשב כמה ירושה זו הולמת את המציאות העסקית של היום ?
האם היא תואמת את צרכי הדור הצעיר ואת העסק בעת ובעונה אחת?
מחברה מצליחה למשל, נצפה שימנו אנשים בתפקידי מפתח על פי אמות מידה של מצוינות , כישורים ומקצועיות. אך בחברה משפחתית המושתת על ערכי משפחה, והדואגת לבניה, קיים קונפליקט מובנה בין צרכי העסק וצרכי המשפחה.
מצד אחד יש צורך בעסק לאדם מוכשר ומקצועי שינהל תחום זה או אחר ומצד שני קיים "הבן", אשר אינו מוכשר כל כך לתפקיד, אך יש רצון שישאר בעסק וימלא אותו.
המציאות העסקית של היום היא מציאות מורכבת מאוד. על אחת כמה וכמה המציאות של עסקים משפחתיים. בעסקים "רגילים" קימת היום מודעות רבה לסגנון חיים ולחשיבותו אצל הפרט.
על מנת לשכור חומר אנושי איכותי ומקצועי, מנהלים בחברות בוחנים את אנשיהם על פי אמות מידה אישיותיות. השאיפה היא למצוא עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה, יחס חיובי לעבודה ויחסי אנוש מעולים. אי לכך, קימת היום מודעות ותשומת לב רבה לנושא איכות חיי הפרט בארגון ולצורך למצוא איזון בין ה"עבודה" לבין הבית.
מתוך ההבנה לצורכי הפרט, בארגונים רבים קימת גמישות בשעות העבודה, התחשבות במשפחת העובד, תמיכה בלימודים וכו'. האפשרות להתפתח, והתחושה שיש מי שדואג לך, מסייעים בידי המעסיקים להשיג רמה גבוהה של שביעות רצון עובדים במקום עבודתם וכתמורה, קימת הצפייה שהעובדים יהיו מעורבים, יגלו רמה גבוהה של אכפתיות ויתנו את המכסימום מעצמם כאלו מקום העבודה הוא מקום שמרגישים בו כבתוך משפחה.
באופן פרדוכסלי, חברה משפחתית "מודרנית" חותרת לזהות הפוכה.
היא מנסה ככל יכולתה לצמצם למינימום את הבלבול וטשטוש הגבולות של בית ומשפחה. ולמצוא פתרונות לקונפליקט המובנה בעצם קיומה. משימה כמעט בלתי אפשרית, אך חשובה לאין ערוך.
חברה משפחתית אשר אינה עושה "סדר" בנושאים אלו, נדונה לגורלן של מעל 60% מחברות משפחתיות המגיעות לידי הדור השני, ולגורלן של למעלה מ 90% של חברות משפחתיות המגיעות לידי היורשים של הדור השלישי.
הווה אומר, לא להישאר בתוך המשפחה.
לא אגזים אם אומר שחברות משפחתיות אשר אינן עושות בדק בית בכל נושא התרבות הארגונית משפחתית וערכי החברה עליהם מושתת העסק המשפחתי, סיכוייהן לשרוד הוא נמוך ביותר. ולחילופין , משפחות אמיצות המגלות יוזמה נחישות ויצירתיות והמעזות לבחון את התשתית התרבותית אשר נשתרשה בהן במשך השנים, הן משפחות היכולות לנהל עסקים בריאים ובמקביל לשמור על שלמות המשפחה.
אסור להתעלם מהמפה העסקית במציאות של היום.
אסור לאייש תפקידים רק בשל היות משהו מהמשפחה בגיל המתאים ובמקום המתאים , בשל היותו בן משפחה.
בחינת ערכים , אמונות ועקרונות על פיהם מושתת העסק , הערכת דרכי פעולה הננקטות ומציאת דרכי פעולה חלופיות במטרה לשפר ולהתאים את הסביבה העסקית משפחתית לסביבה העסקית שמסביב, הוא תהליך חיוני לעין ארוך.
נכון הוא ש תהליך יכול לגרום למתח משפחתי, במיוחד במשפחות הנוהגות לטפל בקונפליקט דרך התעלמות , תוך כדי צבירת כעסים על בני משפחה אשר "אינם נושאים בנטל, או מבצעים את תפקידם שלא כראוי וכו'" . משפחות אשר אינן מקימות דיאלוג אמיתי ודוחות טיפול בנושאים חשובים שמא משהו יפגע, ייעלב, או שהדבר יגרום למשבר משפחתי.
אך אסור לוותר על תהליך שכזה, אפילו שהוא אינו קל.
אסור לוותר על המטרות העסקיות ולהחניק את הצרכים האמיתיים של העסק "לטובת שלום בית".
בטווח הקצר זה עובד. בטווח הארוך התוצאות הרות גורל.
חשוב לפתח דרכים אמיצות לנהל דיאלוג משפחתי.
לבדוק את התרבות עליה מושתת העסק, ללמוד את העבר, לשמר את המתאים ולדעת לוותר על ההרגלים והאמונות שאינן הולמות את העסק.
אסור לוותר על הדיאלוג המשפחתי אשר יכול להביא לשינוי מבורך.
שינוי הוא דבר שקשה לקבלו, אך תהליך כזה של פיתוח דרכים ליצירת דיאלוג, לשאילת שאלות, לביטוי עצמי של המשפחה, של רצונותיה, שאיפותיה , יוצרים אמון, אוירה טובה וגאווה משפחתית להיות חלק מהעסק המשפחתי.
איה שמידט
מנכ"ל משותף
Cognito ייעוץ לעסקים משפחתיים
www.cognito-con.co.il
בעלת תואר שני, יועצת ארגונית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
בעלת רקע רחב בייעוץ ובטיפול ליחידים, זוגות ומשפחות ולחברות משפחתיות.
