באיזו שפה ניתן להגיע להבנות עם בני זוג ובאיזו שפה זה כמעט בלתי אפשרי? 

באיזו שפה ניתן להגיע להבנות עם בני זוג ובאיזו שפה זה כמעט בלתי אפשרי? / מאת יואב ברנזון

השפה הרגשית היא שפה אידיאולוגית

שפה רגשית, כשמה כן היא, היא שפה שנובעת מהעומקים הרגשיים של האדם - פחדיו, חששותיו, עמדותיו האידיאולוגיות, תפיסותיו האידיאליות, כיצד הוא רואה את החיים המושלמים בעיני רוחו ובמה הוא באופן אישי מאמין.

שפה רגשית היא שפה מאוד עמוקה, כמעט אינסופית, מבלבלת, בלתי ברורה, אמורפית, רבת תנודות, בלתי צפויה וקשה מאוד לשינוי, למשא ומתן או למיקוח. בגלל שמדובר בשפה מקובעת וקשה לשינוי - היא מאוד לא אפקטיבית ככלי לפשרות, למשאים ומתנים, לוויתורים, להבנות עם בני זוג ולפתרון בעיות יומיומיות שמתרחשות בכל רגע ורגע בחיים הזוגיים ובכלל בחיים.

דוגמה - הישראלי והפקיסטני

שני אנשים, ישראלי ופקיסטני, עושים עסקים יחד מספר שנים. ברמה העסקית הם מסתדרים מעולה. העסקים פורחים, שיתוף הפעולה מצויין והכל זורם. הם מחליטים להיפגש יום אחד כדי להכיר אחד את השני יותר מקרוב.

במפגש האישי והקרוב הם מגלים להפתעתם שהפערים ביניהם עצומים, שהאמונה שלהם שונה בתכלית, שההסתכלות שלהם על החיים היא קוטבית ושעמוק בפנים הם למעשה סוג של אויבים ששייכים למחנות שונים בתכלית. הפקיסטני מאמין בשלטון האיסלם על העולם כולו, בג'יהאד עולמי, בשוביניזם, בכך שמקומה של האישה הוא במטבח או במיטה ובסילוק הישראלים מהאדמות הפלסטיניות "הכבושות" ואילו היהודי מאמין שעליו להיאחז באדמותיו, שהמוסלמים מנסים לגרש אותו ממדינתו ולזרוק אותו לים, שחייבים לדגול בדו-קיום ובשיוויון ושהפמיניזם הוא המענה הנכון למעמד האישה המודרנית.

השפה המעשית היא שפה טכנית ופרקטית

הדוגמה של הישראלי והפקיסטני מראה ששני אנשים מאוד שונים מסוגלים להגיע להבנות מצויינות ולשיתוף פעולה פורה ברמה המעשית, אבל ברמה האידיאולוגית והרגשית הם לעולם לא יתקרבו אחד לשני אפילו לא במילימטר.

חשוב להבין, שהשפה המעשית היא שפה מעולה לפתרון בעיות יומיומיות בין בני זוג ובין אנשים בכלל, ובעיקר במקרים שבהם אין הבנה ואין הסכמה ברמה הרגשית וכנראה גם לא תהיה לעולם הסכמה שכזאת, כי לכל אחד יש עולם רגשי ועמדות אידיאולוגיות משלו. השפה המעשית אינה מתמקדת בגישות הרגשיות השונות אלא בצרכים וברצונות המיידיים והיא נותנת מענה לצרכים הללו ברמה המיידית והמעשית. השפה המעשית אינה שואלת את השאלה "במה אתה מאמין?" או "איך העולם האידיאלי אמור להיות בעיניך?" אלא היא מתמקדת בשאלה "מה אתה צריך כרגע?" או "למה אתה זקוק ממני עכשיו?".

ניתן להגיע להבנות באמצעות השפה המעשית, לא הרגשית

מרבית האנשים מתעקשים להגיע להבנות עם בני הזוג שלהם ברמה הרגשית במקום ברמה המעשית. הם מאמינים, מתוך גישה נאיבית או לא מודעת, שרק ברגע שתהיה הבנה והסכמה ברמה הרגשית - ניתן יהיה לשתף פעולה ולחיות יחד כזוג.

הבעיה בגישה זו היא שהעמדות הרגשיות בדרך כלל אינן משתנות גם לא לאורך שנים רבות. לכן, הסיכוי לגרום לבן הזוג להפוך את עמדותיו הרגשיות ולהגיע להבנות רגשיות - כלומר לראות את החיים עין בעין - שואף כמעט לאפס. זו הסיבה מדוע בני זוג עלולים למצוא את עצמם במריבות שלושים שנה ללא שום הישגים, בעוד שאם הם היו משקיעים חלק קטן מאוד מהמאמצים שלהם ומשתמשים בשפה המעשית - הם היו מסוגלים להגיע לפתרונות מהירים ופשוטים עם בני הזוג שלהם.

וטיפ לסיום: השפה הרגשית אינה הכלי נכון לפיתרון פערים בהשקפות עולם או בדעות רגשיות. לעומת זאת, השפה המעשית היא שפה שנועדה לפתור בעיות יומיומיות בין בני זוג דווקא במקרים בהם קיימים פערים בהשקפות העולם, באמונות ובגישה האידיאולוגית.