אני רוצה לספר לכם סיפור אישי! על יצירת קשב בקבוצה.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי! על יצירת קשב בקבוצה. 

מאת    [ 27/08/2010 ]
מילים במאמר: 418   [ נצפה 2452 פעמים ]

 
 

לא מזמן התוודעתי מחדש לכלי רב העצמה של הסיפור האישי ליצירת קשב בקבוצה, לא שלא הכרתי אותו קודם, וגם השתמשתי בו בעבר, אבל הפעם, המקרה הזה הזכיר לי עד כמה זה חזק. זה היה בסדנא של מספר שעות שהעברתי לכ-50 מורים. מי שאי פעם העביר סדנא למורים, יודע שזו משימה לא פשוטה. בכל אופן, לאחר כשעה וחצי של סדנא, שבה נאלצתי מדי פעם להתמודד עם רחשים שונים מכיוונים שונים, או במילים אחרות, בפטפוטי סרק, כאשר הצגתי כלי המדבר על התמודדות עם קושי, לפתע הבזיק במוחי את אותו המקרה שחוויתי לפני מספר שנים, והוא מבטא בצורה משכנעת את הכלי שבדיוק הסברתי. לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים והכרזתי: "אני רוצה לספר לכם סיפור אישי", לפתע השתררה דממה באולם, כל העניים היו נשואות אלי, מחכות בציפייה לשמוע את סיפורי האישי, לא שאני מעניינת אותם באופן מיוחד, אבל מה לעשות שיצר המציצנות לעיתים גובר על כולנו (הוכחה לכך היא תוכניות הריאליטי הרבות) וחיכו לשמוע מה יש לי לספר. הסיפור באמת מעניין, בו אני חושפת קושי אמיתי שחוויתי, את הרגשותיי ותחושותיי, הדילמות בנוגע לדרכי התמודדות שונות - וויתור או התגברות על הקושי וכמובן הפתרון. זכיתי לכ-10 דקות של שקט מופתי, קשב בלתי מעורער ובנוסף, מידה לא מבוטלת של אמפתיה והערכה שנמשכה לאורך כל הסדנא לאחר מכן. יש! הצלחתי.

אז למה זה עובד?

כמו שציינתי באחד המאמרים הקודמים שלי על הצגה עצמית בקבוצה, למשתתפים יש רצון לדעת כמה שיותר פרטים על המנחה העומד מולם, בין אם הם רלוונטים לעניין הסדנא ובין אם לאו, כך שאם אנטנות הקשב קולטות מסר המשדר על גל הפרטים האישיים הם מיד מפנות את מלא הקשב לכיוון, למעשה הם מודיעות: הנה לנו הזדמנות להשיג אינפורמציה מעניינת, פיקנטית, אולי משהו שנוכל אח"כ לספר במפגש חברתי. זה לא עוד אינפורמציה יבשה על כלים ומודלים, אלא משהו אמיתי, מהחיים!

איך עושים את זה?

שלב ראשון הוא שלב ההכרזה: "אני רוצה לספר לכם סיפור אישי" או לחילופין: "אני רוצה לשתף אתכם במשהו שקרה לי", זה שלב הכרחי המאותת למשתתפים, שהנה הנה הולך להיאמר כאן משהו מעניין.

שלב שני, עלייך לספר את הסיפור בגוף ראשון, המלצתי החמה היא שהסיפור יהיה אוטנטי ואמיתי, או לכל הפחות מבוסס על סיפור אמיתי, דעתי הכנה היא, שבמידה והסיפור הוא רק סיפור, כלומר, הדבר לא התרחש באמת והמנחה לא מעורב רגשית, זה מאבד מכל הקסם, אז תנסו לחשוב על דברים שבאמת קרו, שממחישים נקודות שאתם רוצים להעביר, ככל שתחשפו יותר רגש, כך הדבר יהיה יותר עצמתי.

שלב שלישי יהיה לקצור את פירות ההצלחה.

 

אז זה הסיפור האישי שלי....בהצלחה

 

הדר צ'צ'יק מנחת קבוצות, מובילה קורסי הנחית קבוצות וקורסי ניהול במגזר העסקי והציבורי, מנחה בכירה לחשיבה יצירתית בשיטת "לחשוב כמו זברה" וחוקרת ומנחה קבוצות מיקוד במכון מחקר


http://www.hadarsadnaot.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב