תקיפת חיובי הארנונה- מהו המסלול הנכון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תקיפת חיובי הארנונה- מהו המסלול הנכון 

מאת    [ 24/08/2010 ]
מילים במאמר: 1226   [ נצפה 2152 פעמים ]

 
 

תקיפת חיוב הארנונה- למי הסמכות לדון

 

האם לדעתכם חיוב הארנונה שלכם שגוי? האם גודל הנכס שברשותכם אינו מתאים לגודלו כפי שמופיע בהודעת החיוב בארנונה? שמא סיווג נכסכם אינו מתאים לשימוש הנעשה בו? האם אתם מחויבים ביתר  בעקבות החלטת העירייה?

 

בטרם נאשש את חששכם, יש להבין לאן פננו מועדות ומיהו הגורם אליו ראוי שנפנה. כלומר האם עלינו להגיש השגה למנהל הארנונה, או שעלינו לפנות בתביעה/ עתירה לבית המשפט?

 

רבים מאיתנו טועים לחשוב שבכל בעיית ארנונה הכתובת היא מנהל הארנונה. בפרקטיקה, המציאות היא שונה לחלוטין.

 

דרך אחת הינה אכן הגשת השגה למנהל הארנונה. סמכויות מנהל הארנונה נקבעות עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976. בחוק זה ניתנה למנהל הארנונה הסמכות לדון בארבעה נושאים בלבד:

  1. אזור חיוב- דהיינו, טענה לפיה הנכס אינו מצוי באזור שנקבע בהודעת השומה ובניגוד להוראות צו הארנונה הקבוע ברשות המקומית.
  2. סוג הנכס, גודלו או השימוש בו- דהיינו, מדובר בטעות בהודעת החיוב הנוגעת למהות הנכס. כך למשל: נגרייה אשר מסווגת לפי סיווג "משרד", או כאשר גודל הנכס אינו תואם את גודלו כפי שמופיע בהודעת החיוב.
  3. איני מחזיק- דהיינו, מקבל הודעת השומה טוען כי אינו מחזיק בנכס ולכן אין הוא חייב בארנונה.
  4. חוב של חברה פרטית שהושת שלא כדין על בעל שליטה בחברה- דהיינו, חברה פרטית שפינתה את נכסה, אך הותירה חוב ארנונה אשר הושת על בעל השליטה בחברה. ניתן לטעון כי הנישום פסק מלהיות בעל שליטה ולכן אינו חב בארנונה, או כי החברה פרעה את חובה כלפי העירייה.

 

ויודגש, חשוב לזכור כי ניתן להגיש השגה כנגד חיוב בארנונה במסגרת 90 הימים מיום קבלת שומת הארנונה השנתית. עם זאת, באם חלף המועד האמור והנישום טרם הגיש השגתו, יכול הוא בכל הליך משפטי וברשות בית המשפט, להעלות את טענתו, ובלבד שטענה זו הינה טענת איני מחזיק (ראה סעיף 3 לעיל).

 

ניתן להבחין כי הטענות המפורטות לעיל, הינן טענות "טכניות" בעיקרן. בכל מקרה אחר, אשר אינו מפורט לעיל, החוק חוזר ומדגיש כי מנהל הארנונה או ועדת הערר אינם רשאים לדון או להחליט בהם.

 

יחד עם זאת, קיימת מגמה בפסיקה להרחבת סמכויותיהם של מנהל הארנונה וועדת הערר (ערכאת הערעור על מנהל הארנונה), זאת בנושאים מעין-שיפוטיים ובמטרה להפחית מהעומס המוטל על כתפיי בית המשפט. לשם המחשה, בית המשפט העניק לועדת הערר את האפשרות לדון בשאלת מתן פטור מארנונה לנכסים שאינם ראויים לשימוש ולמוסדות שאינם למטרות רווח.

 

 

למי הסמכות במקרה של טענת אי חוקיות הנכללת בסעיפים 1-4

 

שאלה המתעוררת לא אחת הינה מה קורה במצב שבו מדובר בשאלת אי חוקיות של אחת מהפעולות הכתובות בסעיפים 1-4? האם במקרה שכזה ניתן להגיש השגה למנהל הארנונה?

 

התשובה לשאלה זו הינה שלילית. הוראות החוק קובעות באופן חד משמעי כי כאשר טענת הנישום הינה אי חוקיות מעשה שבוצע ע"י הרשות המקומית, הרי שגם אם מדובר באחד מן המקרים המנויים בסעיפים 1-4 לעיל, מנהל הארנונה וועדת הערר הינם חסרי סמכות לדון ולהחליט בהם.

 

לפיכך, נשאלת השאלה, לאיזו ערכאה עלינו לפנות כאשר אנו מעוניינים לתקוף את החלטות העירייה, שכן לטענתנו הן נגועות באי חוקיות?

 

דרך המלך במקרה שכזה הינה עתירה מנהלית אשר מוגשת לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2,000, קובע בסעיף 5 לחוק כי בית המשפט ידון בעתירות מנהליות שעניינן נושאים מנהליים. בהמשך לכך, סעיף 1 לתוספת לחוק קובע כי המדובר בענייני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.

 

כאמור, במסגרת עתירה מנהלית ניתן לטעון טענות אשר אינן מצויות בסמכותם של מנהל ארנונה או ועדת הארנונה, קרי, מדובר בסמכות שיורית של בית המשפט. כך למשל: בית המשפט מוסמך לדון בטענות אי חוקיות תעריפים, חוקיות חיוב רטרואקטיבי, פטורים מסוימים מארנונה, חריגה מחוקי ההקפאה, אי סבירות תעריפי הארנונה, הבטחה שלטונית וכו'.

 

למי הסמכות לדון במקרה של תביעה להשבת תשלומים ששולמו לרשות ביתר?

 

לעיתים עולה השאלה למי עלינו לפנות במצב שבו כל דרישתנו נסובה סביב דרישה להשבת סכום כסף אשר נגבה ביתר ע"י הרשות המנהלית?

אל לנו לטעות, הגם שמדובר בתביעה כנגד רשות מנהלית, אין זה הכרח לפנות בעתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים שכן, מדובר בתביעה כספית "רגילה", ועצם העובדה שמנגד מצוי גוף מנהלי, אינה תורמת ואינה גורעת לעניין אופן הגשת התביעה. לפיכך, בתביעות השבה כנגד רשות מנהלית יש לפנות לבית המשפט האזרחי, בדרך של תביעה כספית "רגילה", קרי, עפ"י כללי הסמכות של בית המשפט השלום או המחוזי. ויודגש, אף אם עילתה של תביעת ההשבה הינה בתחום המשפט המנהלי, עדיין מקומנו בבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

אשר על כן, בטרם פנייתכם לרשות המקומית, יש לבחון באילו מהדרכים המפורטות לעיל עליכם לבחור. יש לזכור, כי בדרכים מסוימות, יש לפעול בזריזות, אחרת יכולה הרשות המנהלית לטעון כי פעולתכם לקויה בשיהוי, ולפעמים די בכך על מנת לפגוע בזכותכם לניהול הליך הוגן.

הכותבת, ליטל אייל, מתמחה בהפחתת חיובי ארנונה עובדת מזה שנים בחברת ריפאנד העוסקת בענייני רשויות מקומיות www.refund.co.il

ליטל אייל, עוסקת מזה שנים בתחום הפחתת חיובי הארנונה בחברת ריפאנד- www.refund.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב