דן חלוץ, אליעזר שקדי ואחרים - האם נכון עושה ציפי לבני במאמציה לצרפם לקדימה
נמרוד נוי
23/8/2010
ציפי לבני אכן עושה מעשה נכון בניסיונותיה לצרף למפלגה אנשי ציבור מובילים. אך ציפי לבני לא עושה נכון כאשר מלבד צעד זה לא נעשית בקדימה כל פעולה מקצועית משמעותית של בניית מפלגה ואם בישראל. בממד הזה ציפי לבני לוקה עד מאוד ורב החשש שעל רקע מציאות זו צירופם של אנשי ציבור מובילים למפלגה לא תניב את התפוקה הנדרשת ולא תספק את התמורה המתבקשת. כן חלוץ, כן שקדי וכן אנשי ציבור איכותיים נוספים - איש מהם לא יביא מזור וגאולה לעולם בטרם יתמודד הדור הנוכחי עם שאלות היסוד של התנהלות זירת חייו הציבוריים ובראשם חולשת המערכת הפוליטית בישראל.
בעבודה, הנושאת אופי מקצועי יותר, שהכנתי עבור קדימה בנושא קיומם של בחירות מקדימות במפלגה וקיומו של מפקד חברים בה, ציינתי בין יתר הדברים שטוב ונכון שליו"ר המפלגה וגם למזכירותה (שאיננה קיימת היום), לכל אחד מהם בנפרד, תהיה אופציה, המעוגנת בחוקת המפלגה ובתקנוניה, לצרף לרשימת נבחריה לכנסת, במסלול עוקף פריימריז, כשני נציגים בעלי ערך מוסף ציבורי מיוחד. סברתי שמן הנכון לאפשר למפלגה להתברך בתרומתם של אנשים מובילים שונים מן הציבור שלא בדרך השגרתית. כפי שיש להבטיח את צמיחתו ופיתוחו, באופן מובנה ושיטתי, של קאדר עתידי של פוליטיקאים מתוך המפלגה (דבר שלא נעשה עד היום), כן יש לרעננה מדי פעם בכוחות מובילים חדשים מחוצה לה.
על היסודות המקצועיים החסרים לקדימה הרביתי לכתוב בסדרת מאמריי, שהתפרסמו מעל במה זו בארבע השנים האחרונות, בהן אני מלווה באופן צמוד כמעט את המפלגה. במיוחד ציינתי שקדימה חסרה את מכלול מרכיביה האסטרטגיים - שעיקרם שאין למפלגה זהות ברורה ויש להגדירה כראוי, ושקדימה לוקה עד מאוד במכלול דרכי התנהלותה, ויש לעשות כאן חריש עמוק ויסודי - וזאת על רקע הצורך האקוטי של דורנו להתמודד עם תופעת חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל ולתת לה תשובה.
המכשלה הראשונית בה מועדת ציפי לבני, ועמה גם דור הפוליטיקאים הנוכחי שלנו כולו, הוא בטשטוש הגבולות בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה'. בחזקת מה שלמדינה למדינה ומה שלפוליטיקה לפוליטיקה. חוסר היכולות להבחין בן השניים הוא המקור הראשוני לקשיים הפוקדים אותנו בחיינו הציבוריים במדינה. לדידם ניהול עניני המדינה היא היא הפוליטיקה האמתית. בכך מתעלמים בני 'דור המדבר' הזה מאחד היסודות הדמוקרטיים החשובים ביותר בהוויתנו והוא קיומם של חיים פוליטיים אמתיים במדינה.
בהפכם את המפלגות לשלד ריק מתוכן ולמסגרת פורמלית שכל יעודה להוות פלטפורמה להרצת מועמדים לכנסת ולממשלה, הפוליטיקאים שלנו מלאימים למעשה את הפוליטיקה ואין יותר חיים פוליטיים אמתיים בקרבנו. הם מתכחשים לתפקיד החשוב שיש למפלגות בחיינו ולמערכת הפוליטית כולה כפקטור שאחראי על זירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית, ושייעודו לעסוק בפיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים במדינה, תוך שהוא מביא לידי ביטוי עליון את 'עקרון שיתוף הרבים' ו'עקרון התבונה הקולקטיבית' שעדיפה על כל תפוקה של קבוצה קטנה הומוגנית וסגורה.
וכשאין חיים פוליטיים אמתיים במדינה אז לא מתקיים בה שיח פליטי-חברתי-ציבורי ראוי לשמו, לא נעשית כל עבודה רצינית להכשרת קאדר של פוליטיקאים שיובילו את המדינה בעתיד, וגם אין מי שיבטיח את איכות דרכי התנהלותן של מערכות חיינו הציבוריים כשבראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. מציאות זאת מייצרת למדינה הפסדים עצומים הפוגעים בביטחונה של המדינה ובחסנה של החברה הישראלית.
הדבר הזה כאילו נעלם מעיניה של ציפי לבני. איננו קיים כלל. היא לוקה בעיוורון עיניים ואין לא כל מודעות והכשרה מוקדמת מתאימים לכך. לדידה, הפוליטיקה מסתכמת למה שמתרחש קרוב קרוב לחזה, ועיקרה כמה אמירות מפתח על נושאי שלום ובטחון וחברה וכלכלה כמו למשל 'שתי מדינות לשני העמים' ו'מדינה יהודית ודמוקרטית'. ......ואיש מחבורת הפוליטיקאים העכשווית שלנו איננו סבור שיש לכונן כאן מערכת פוליטית חדשה. שיש גם לבנות כאן משהו. שהדור הזה חייב לעצב לעצמו מערכות חיים ההולמות את דרישות המציאות העכשווית. שהמצב הוא בלתי נסבל ובלתי אפשרי עוד ויש לספק לו פתרונות.
ממציאות זו נגזרים שני דברים נוספים. הראשון שביניהם מתייחס לביסוסו של שיח ציבורי הנשען על מלל תפל, בלתי משוכל, בלתי מקצועי ובלתי אחראי, שעיקרו הסתת הציבור והדחתו על ידי הפוליטיקאים. והשני, בו מצטיינת ציפי לבני במיוחד, הוא סגירת הדברים בתוך האליטות הקיימות ועבודה איתם בלבד. אלו אותן אליטות שהביאונו הלום ולא גלומה בהם כל תקוה לשינוי פני הדברים.
בברכת שנה טובה לכולנו, שנת התפכחות ושנה של שינויים נדרשים
מאחל, נמרוד נוי
