לפעמים כל הקטע בחופשה זה להיות ספונטני. להחליט שמחר לוקחים חופש מהעבודה, מזייפים איזה תירוץ לגננת שהתאומים צריכים ללכת עם ההורים ופשוט לנסוע לאיפשהו לטייל. אולי פשוט קל לי לעשות את זה בגלל שאני ואשתי עצמאיים אבל תודו שיש משהו קורץ בלצאת לטייל לאו דווקא בסוף השבוע, שהוא למעשה שם נרדף ל"דפנה תזמנה שעה וחצי בכביש החוף, תודה דפנה".
אני מודה, חוץ מהפקקים פשוט קשה לי לטייל עם כל עם ישראל וסבתא שלו באזורים היפהפיים שבשבתות וחגים הופכים להיות מלאים בישראלים. אני לא סנוב, אני פשוט אוהב את האינטימיות שלי. אוהב את העובדה שאני יכול ללכת עם אשתי והילדים ואשכרה ליהנות מהטבע. טוב, אז אולי אני כן קצת סנוב.
בכל מקרה, את החופשה האחרונה שלנו עשינו בשזור. לא, לא אזור. שזור. נקודה פיצי-פצפונית מעט מזרחית מכרמיאל עם קצת יותר מ-350 תושבים (שזה פחות או יותר כמה שגרים ברחוב העירוני שבו אנו מתגוררים). מסוג המקומות שבדרך כלל כשמגיעים אליו יודעים שפספסנו את הפניה לכרמיאל. אז הפעם לא כיוונו לעיר הצפונית הגדולה אלא דווקא לנקודה הזו. בדרך כלל גם אשתי מתעקשת שניסע לרמת הגולן, יש לה איזו חיבה בלתי מוסברת לאזור הזה בארץ. הפעם אני התעקשתי שהגיע הזמן לגוון, ובאורח פלא היא אפילו הסכימה איתי.
תאמינו או לא אבל יש שם כמה וכמה צימרים לבחירה. כנראה שהאמירה שבצפון כל תושב שני הופך את חדר האורחים לצימר היא נכונה. כך או כך, אנחנו לא נפלנו על שום חדר אורחים מעופש (או מפואר, לצורך העניין) אלא על צימר של ממש – בקתות עץ כמו הסוג שצריך להופיע במילון ליד הערך "צימר". הן היו מפוארות, מעוצבות בטיב-טעם עם פינת אוכל קטנה וג'קוזי, שהפעם דווקא הילדים היו אלו שהשתעשעו בו ואנחנו המבוגרים יכולנו רק להיזכר בערגה על ימי טרום הילדים. או לקוות שנוכל לנצל אותו מאוחר יותר, כשהם ירדמו.
אפרופו ילדים, היינו צריכים למצוא מה לעשות איתם. בכל זאת, התאומים שלנו כבר בני 5 וצריכים לפרוק את המרץ שלהם. וכמה מרץ יש להם. זר לא יבין זאת. אז חיפשנו איזה מסלול קליל ונחמד שאפשר לעשות אותו עם ילדים בגילם ולא היינו צריכים לחפש הרבה – מצאנו את נחל צלמונה. זה מסלול מעגלי שלוקח בערך שעה וחצי לעשות, אולי יותר אם מגיעים כמונו באזור האביב ויש פה מים שאפשר לעצור ולשכשך בהם את הרגליים. אפילו עשינו פיקניק בטבע עם כל מיני גבינות שקנינו קודם לכן בחוות כמון הסמוכה.
מדובר בחוות גבינות של זוג ממש מגניב שגר בתוך, קלטו את זה, מכולה. יש להם בית מדהים עם בערך 4,000 דונם שהם שלהם – ורק שלהם – ובהם מגודל צאן עיזים שמפיק חלב לגבינות נהדרות. והכל אורגני וטבעי וטעים, רק חבל שהילדים שלי לא כל כך אניני טעם כמוני בנוגע לגבינות. אולי מזל, כי הייתי יכול להוציא שם מאות שקלים ולקנות חצי מהחנות. לפחות על הגבינה הצ'רקסית המיוחדת שלהם לא ויתרנו, ומזל שהילדים אהבו אותה גם כן.
וזהו פחות או יותר, זה מה שעשינו ביום כיף שלנו. משם חזרנו לצימר, הילדים כבר נרדמו ושמנו אותם במיטה שלנו, ואז אנחנו המבוגרים, כמו שתכננו קודם, נכנסו בשקט-בשקט לג'קוזי. היה מדהים, ואנחנו מתים כבר לחופשה הספונטנית שלנו.
