דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כרוניקה שבועית בימים של לחות בלתי נסבלת 

מאת    [ 18/08/2010 ]

מילים במאמר: 508   [ נצפה 2164 פעמים ]

אז מה היה לנו השבוע:

פרחה שמעלה תמונות ל – FACEBOOK, עם "ערבושים" כפותים ברקע, בסטייל של בן דקוטה עילית גאה עם שללו מיום ציד מפרך בשמורה שהייתה פעם של אינדיאנים.

רבנים מאוד חכמים שמפרסמים ספר הדרכה איך להרוג ילדי גויים.

ארגון סטודנטים באוניברסיטה, שדורש לפטר מרצים שמאלניים ולהחליפם בימניים, אחרת הם ישכנעו תורמים להפסיק לתרום לאוניברסיטה שלהם, (במקרה הספציפי הזה זו באר שבע, אולם יכולה להיות כל אוניברסיטה אחרת).

ובעת הרוגשת והרוחשת הזאת, משטרת ישראל עסוקה מעל הראש בחקירה ללא בסיס פלילי ואו הגיוני, כלומר לא רק מפרה את החוק שמעניק לה את סמכויותיה, אלא גם עושה זאת בהוראה מפורשת של הכהן הגדול של המשפטנים בארץ, כבוד היועץ המשפטי, ירום הודו ועוד כאלה, שאלוהים יודע לשם מה שלפו אותו ממשרדו המהודר מאי שם.

אבל אני מעודד בכל זאת.

כי אפשר לראות זאת גם קצת אחרת:

הנה חלומו של בן גוריון קורם עור וגידים, וכור ההיתוך הצליח.

הפרחה יודעת להשתמש במחשב, יש סטודנטים ימניים באוניברסיטה, וסוף סוף, אנחנו היהודים, עוסקים בדילמות של הגויים, כלומר איך להרוג את הילדים שלהם, כי עד לא מזמן זה היה להפך.

חוץ מזה, אם יכול הלבן המטומטם מדקוטה להתרכז בציד, אחרי שאבותיו חיסלו את בעלי המקום, האינדיאנים, גם לנו יש סיכוי שזה יצליח, הכל תלוי בפתרונות שיספקו לנו חכמי הימין, כמו הרב הגאון  יצחק שפירא. (אפשר שאנחנו צריכים רק לשנות את הסדר, קודם לצוד את כל הפלסטינים ורק אחרי זה נתפנה לצבי הארץ ישראלי. (זה הגיוני, כי היום יש הרבה יותר פלסטינים מצבאים, ובעת שנשלים את העניין הקודם, יהיו גם מספיק צבאים לכל המתנחלים, שעד לעת הזאת, יהיו כולנו).

ואחתום את האמירה הקצרה הזאת בעוד מגמה אופטימית:

הנה כותרת ממעריב היום, מעת הכתב הבכיר אביב לביא:

"החברה הישראלית עוברת תהליך בריא של התבגרות והכרה בזכות לחיים בסביבה ראויה כערך מוביל, ובית המשפט - הורה לפצות את התושבים באיזור נתב"ג - הוא חלק מהרוח החדשה הזו". פסק הדין שייך לאחת  ד"ר מיכל אגמון-גונן.

ולי יש שאלה קטנה לשופטת הנכבדה, מה איתי, שהביאו אותי לכאן בגיל 11, (בעל כורחי ובניגוד לרצוני, שיעידו המצבות של הורי בקיבוץ כפר החורש), לי לא מגיעים חיים נורמאליים. (כי יש לי ההרגשה, שהקלקולים ביום יום של כולנו, חמורים פי הרבה מאוד מקצת רעש בלילה).

אם הרעש אפשר לחיות, הקלקולים שריכזתי באמירה, יביאו את סופנו.

נ.ב. – ולסטודנטים החכמים של אוניברסיטת באר שבע. אם התורמים יפסיקו לתרום, מי יממן את הלימודים שלכם, אידיוטים.

כותב, מבקר ומייחל.




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב