מחלות כלי דם ולב, טרשת עורקים, יתר שומנים בדם, כולסטרול גבוה - האם יש להן ריפוי ?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מחלות כלי דם ולב, טרשת עורקים, יתר שומנים בדם, כולסטרול גבוה - האם יש להן ריפוי ? 

מאת    [ 18/04/2007 ]
מילים במאמר: 2931   [ נצפה 10386 פעמים ]

 
 

מבוא:

מחלות לב וכלי דם הינן גורמי התמותה הראשונים בישראל ובעולם המערבי. מעל- 50% מהתמותה הינם ממחלות אלה. מחלות לב וכלי דם כוללות את המחלות הפוגעות בעורקי הלב וגורמות לתעוקת לב, לאוטם שריר הלב ולהתקף לב. הפגיעה יכולה להתרחש בכל עורקי הגוף, אך האיברים הרגישים ביותר בגוף לאוטם הינם המוח והלב. הבסיס למרבית מחלות כלי הדם הוא תהליך טרשת או סתימת העורקים. סתימת עורקים במוח עלולה להפסיק את זרימת הדם למרכז עצבי מסוים ולגרום לשבץ מוחי, כלומר מוות של רקמת מוח ואיבוד חלק מתפקודיו באופן זמני או קבוע. גם סתימה מלאה או כמעט מלאה באחד מעורקיקי הלב יכולה להוביל לנמק, מוות של חלק משריר הלב והפרעות חמורות בתפקודו ובתפקוד הכללי. מקרים חמורים יכולים להסתיים בנכות קבועה וגם במוות. השכיחות הגבוהה של מחלות הלב וכלי הדם בקרב מבוגרים דווקא, כלומר עליית שיעורם עם הגיל גורמים לנו לחשוב בטעות שאלה הן מחלות זיקנה שלא ניתן להימנע מהן. אך אין טעות גדולה מזו. הרפואה מרוויחה מיליוני דולרים בטיפול בבעיות כלי הדם, אבל באמצעות טיפול בתוצאה ולא בסיבה להיווצרות המחלה. התוצאות הן עלובות למדי ואינן מצדיקות את ההשקעה העצומה שיוצאת מכיסו של משלם המיסים הישראלי. מדע הבריאות הקרוי היגיינה טבעית מציע טיפול חליפי הבא במקום התרופות, הניתוחים והצינתורים המיותרים, בעלי הסיכון הגבוה למטופל. באמצעות גישה תזונתית מושלמת, תזונה כירורגית, ניתן לא רק לפתוח את העורקים מחדש, אלא לשפר את בריאותו הכללית של האדם באופן דרמאטי ולשפר את איכות חייו בצורה מרשימה, וכל זה בעלות מזערית בהשוואה לטיפולים היקרים והבלתי יעילים. עולם הרפואה, משרד הבריאות וכל הנוגעים בתחום יודעים את האמת, אבל בגלל אינטרסים כלכליים פשוטים אינם נוקטים את הצעדים הדרושים והמושלמים לשינוי המצב. כל מנכל"י קופות החולים בישראל, שר הבריאות, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה קיבלו ממני מכתבים מפורטים ובהם התוכנית כיצד להשיג את המטרה, אך כולם או התעלמו או התחמקו בתשובות סרק (המכתבים ישלחו לכל דורש). אני מאשים כאן את כל הנוגעים לתחום הבריאות בשיתוף פעולה של אינטרסים עם התעשיות הקרויות לבושתנו "יצרני מזון" נגד בריאותו של הציבור הישראלי ותוך כדי העלמת מידע מציל חיים מהציבור. אם דברי נשמעים קיצוניים אז דעו לכם - אינני לבד ! פרופ' מנדלסון, אחד מרופאי הילדים מהבכירים בארה"ב (כתב 3 ספרים) ופרופ' קמפבל, חוקר בכיר לביוכימיה של התזונה, באוניברסיטת קורנל, (שפרסם כ- 300 מחקרים מדעיים) שספרו החדש יצא זה עתה, אומרים את אותם דברים בדיוק (8,,7) . גם מרבית הרופאים יודעים את האמת, אך מחרישים משום שזה טוב מאוד לעסקים הפורחים שלהם (1,2,7). גם ד"ר אבני M.D, גסטרואנטרולוג, תומך בדבריו באמור לעיל. הציבור חייב לדעת שאם הוא לא ייקח את האחריות לבריאותו על כתפיו ולא יעניק אותה בחינם למישהו אחר הוא צפוי לניצול רפואי פושע בהיותו חולה במחלה ולו הקלה שבקלים במהלך השנים ולסבל גופני ונפשי גדול מאוד לו ולבני משפחתו קרובים. המפתח למניעת הניצול הוא לקיחת אחריות, קבלת ידע מדעי אמין ובלתי אינטרסנטי שתורם מידית ולאורך עשרות שנים לרווחתו של האדם ברמה הנפשית והגופנית. מה מעודד את סתימת העורקים, מה הם הגורמים להיוצרותה - הסטטיסטיקה הרפואית מראה ששיעור הנפטרים ממחלות לב וכלי דם ב - 100 השנים האחרונות הלך וגדל בהתמדה. כלומר זו אינה מחלה שהייתה נפוצה בעבר אלא התפתחה יחד עם אימוץ של אורח חיים מערבי-מודרני. מחקרים רבים מאמתים את העובדה שזו איננה מחלה "טבעית", של זקנה, אלא מחלה של אורח חיים מערבי. כאמור, התהליך המוביל למרבית מחלות כלי הדם והלב קרוי "טרשת עורקים" או "הסתיידות עורקים". מבחינה פיסיולוגית ביוכימית רואים שתהליך זה מתחיל בריבוד של חומרי פסולת כמו כולסטרול, שומנים וסידן אנאורגני בדפנות העורקים כבר בגיל צעיר ביותר. ידוע כי זו תופעה המתרחשת יותר בקרב אלה המנהלים אורח חיים מסוים בעולם המערבי. ידוע גם כי זה הוא תהליך הדרגתי שמתחיל כבר בילדות. הצטברות זו מואצת כאשר קיימים תנאים מתאימים לכך למשל: תזונה רוויה שומנים מהחי או עשן ופיח או עישון סיגריות. חומרי הטבק שהינם חומרים כימיים חריפים ביותר פוצעים את הדופן הפנימית של העורקים כך שנוצרת בליטה של השריר לתוך העורק. על גבשושיות אלהו קל יותר לחומרי הפסולת להתגבש וכך מואץ התהליך. ככל שהרובד הטרשתי גדל כך גדלה ההיצרות בעורקים וקטנה אספקת הדם לאזורים שונים בגוף. איזור שאינו מוזן בדם ובחמצן אינו מתפקד כהלכה והוא מגיב בכאב, שהיא הדרך היחידה של הגוף לאותת על מצוקה פיסית. עם זאת יש להבין שכל זמן שקיים כאב המשמעות היא שיש סיכוי שהרקמה עדיין חייה. אם הרקמה תמות עקב מחסור מתמשך בחמצן היא תגיע למצב הקרוי נמק ואז היא תתחיל לזהם את הגוף כולו בחיידקי ריקבון ובתוצריהם. כאשר הסתימה היא גם בעורקי הלב יגיע הלב למצב של עייפות וחוסר יכולת לתפקד אפילו במאמץ נמוך ביותר. במצב של עלייה בצריכת החמצן בגוף עקב מאמץ גופני או התרגשות עלול החולה להרגיש כאב חד בחזה שמקרין לאזורים נוספים בגוף. ההערכה היא שכאשר 70% מהעורק בלב סתום האדם עלול להגיע למצב של התקף לב. במקביל לחסימה ההדרגתית של נפח העורקים הטרשתיים מתרחשת התקשות של העורקים אשר במקורם הינם צינורות גמישים. גמישות העורקים מאפשרת את התרחבותם והתכווצותם בהתאם לכמות הדם הדרושה לאיבר הפעיל בגוף. התקשות העורקים מקטינה את היכולת להתרחב, מקטינה את כמות הדם לאותו איבר וגורמת למצוקת חמצן אך גם מעלה את לחץ הדם. עליית לחץ הדם מסוכנת מאוד לעורקיקים הקטנים במוח ובאזורים אחרים העלולים להתפוצץ ולגרום לשטף דם פנימי בגלל לחץ הדם הגבוה. למעשה ישנם גורמים רבים נוספים המגבירים את קצב התרחשות התהליך הטרשתי והם קשורים באופן ישיר להרגלי התזונה שלנו, הרגלי השתייה, הפעילות הגופנית, עישון, מתח נפשי ועוד. לעומת זאת קיים אורח חיים הידוע במחקרים רבים כמאט את התהליך עד למינימום ואין בו סכנה כלשהי לבריאות. יתר על כן על פי מחקרים אפידימיולוגיים וניתוחים לאחר המוות ועל סמך נסיונה של גישת ?ההיגיינה הטבעית? בטיפול בחולים במשך כ- 190 שנה ישנם אמצעים המסוגלים להחזיר את המצב לאחור באופן משמעותי ולמעשה לתת אפשרות לאדם לחיות ללא קשיים כלשהם וללא תלות בתרופות כלשהן. אמצעים אלה הכוללים בעיקר תזונה מושלמת ומותאמת לגוף האנושי מטבע בריאתו, ביחסים מסוימים ומדויקים, ולאורך זמן מספיק יכולים לגרום לפתיחה של העורקים לדרגה כזו שהאדם יוכל לבצע את הפעולות השוטפות ללא כל סכנה וחשש. תוספת של צום/צומות על מים בפיקוח יכולה להאיץ מאוד את תהליך ההחלמה והשיקום. ככל שיתמיד האדם בשמירה על תוכנית התזונה הנכונה ויוסיף לה פעולות תומכות נוספות כך ילך מצב עורקיו וישתפר עד לפתיחה מוחלטת וחזרה לתפקוד מלא, מלבד אזורים שבהם חל נמק בדרגה כל שהיא. יש מספיק עדויות מחקריות על אוכלוסיות שונות בעולם שאינן לוקות במחלות אלה ובבדיקה מתגלים אצלן עורקי לב נקיים לחלוטין. כן נמצא שאוכלוסיות שלא חלו בעבר במחלות אלה לקו בהן תוך עשור שנים לאחר שהיגרו לארצות מערביות או כשאימצו את אורח החיים המערבי. אורח החיים המערבי הוא קטלני לבריאות כלי הדם והלב מחקר פרמינגהם שנערך מזה 50 שנה והינו המחקר המקיף ביותר בעולם בתחום חקר מחלות הלב וכלי דם גילה סידרה של גורמי סיכון אשר הימצאותם בדרגה כזו או אחרת מאיצה את התהליך הטרשתי באופן משמעותי. מספר גורמי הסיכון או המידה של כל אחד מהם יקבעו את הקצב של התפתחות הרובד הטרשתי בעורקי האדם. בשנים האחרונות אנו מוצאים יותר ויותר אנשים בשנות העשרים הלוקים במחלות לב וכלי דם, עדות לניהול אורח חיים הרסני לגופנו מגיל הילדות. למעשה קשה למצוא היום בני אדם המנהלים אורח חיים מערבי-מודרני על כל המשתמע ממנו שעורקיהם נקיים מטרשת. אולם שוב, דרגת הטרשת וקצב התהליך תלויים אך ורק בנו ובאורח החיים אותו אנו מנהלים. כאמור, אורח חיים מסוים יכול להאט את קצב הטרשת באופן דרסטי. יתר על כן, מצב הטרשת הינו הפיך, ללא כל התערבות כירורגית, ללא ניתוח מעקפים, בלון, צינתור, כמעט ללא יוצא דופן בכל המקרים. הטיפולים הקונבנציונאלים במחלות לב וכלי דם: הטיפול הקונבנציונאלי זיהה מספר חומרים, כולסטרול, טריגליצרידים ועוד, שכמותם בדם קשורה למצבי טרשת ועושה שימוש בתרופות כדי להוריד את ריכוזם בדם ולדלל את הדם. בעיקר ידועה מלחמת החורמה התרופתית בכולסטרול כיום ידוע שלתרופות להורדת כולסטרול יש השפעה רעילה על הכבד והשפעה על הרס הכליות והן יכולות לגרום לנזק לשרירים עד כדי מוות" (2). מעבר לנזקים שגורמת כל תרופה המוחדרת לגופנו מסתבר שהמלחמה בכולסטרול אומנם גורמת לשיפור בתמונת הדם, כלומר להפחתה באחוז הכולסטרול הכללי, הכולסטרול הרע והטריגליצרידים ולהפחתה מועטה במספר אירועי הלב, אבל בגלל ההשפעות המטאבוליות הרעילות שלהן הן מעלות דווקא את הסיכון למוות מסיבות אחרות. מסיבה זו אין שיפור בתחושת הבריאות של המטופל כתוצאה מהטיפול התרופתי. מחקר הלסינקי הוכיח שלתרופות להורדת כולסטרול לא הייתה השפעה משמעותית מוכחת סטטיסטית על שיעורי התמותה מהתקפי לב(5). הסיבה לכך היא שהכולסטרול הוא רק אחד מהגורמים לתהליך הטרשת(1,8,,6,). מלחמה בגורמים בודדים אינה מובילה לתוצאות משמעותיות. מסתבר שסך כל חומצות השומן בדם והיחס בניהן, כמות החלבונים בתזונה וסוגם, כמות הקלוריות היומית הנצרכת, רמת החומרים הרעילים המשוטטים בדם (רמת הטוקסמיה הכללית) וגורמים נוספים חשובים באותה מידה אם לא יותר. מחקריו של פרופ' קמפבל למשל מראים שגם מזון דל מאוד בשומן אבל עתיר חלבון מהחי העלה את רמת הכולסטרול לרמה מסוכנת (8). לכן המלחמה בשומן בלבד הינה חסרת ערך. אם כן, מסתבר שלא רק שהטיפול התרופתי איננו משפר את איכות החיים אלא הוא מפחית אותם בעליל. לגבי ניתוח מעקפים גם אם הוא מקל במשהו על תעוקת החזה במצב של אנגינה פקטוריס הרי שהמחקרים מראים שבסופו של דבר אין ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור התמותה של החולים (2). ניתוח מעקפים הוא תהליך מסוכן וחלק מהחולים מתים במהלך הניתוח או בתקופה המידית שלאחר הניתוח. למרות זאת כ- 6000 ניתוחי מעקפים נעשים במדינת ישראל מידי שנה. המפתיע הוא שניתוח זה רק לעיתים רחוקות מאריך את חיו של המטופל. בין המטופלים הנמצאים באותה דרגה בדיוק של חומרת המחלה לא נמצאו הבדלים בתוחלת החיים בין אלה שעברו את הניתוח לאלה שלא עברו אותו(2). הרפואה מודה שכמות אדירה של ניתוחי מעקפים נעשית ללא כל הצדקה רפואית (2). כ- 13% מהמנותחים מפתחים סיבוכים קשים לאחר הניתוח: התקפי לב, שבץ מוחי, דימום קשה, כשל כיליתי, וזיהומים. כמעט בכל מנותח מעקפים יופיע גם נזק מוחי בדרגות שונות בגלל החיבור למכונת הנשמה. כ - 15-44% של המנותחים יסבלו מנזק מוחי קל שיתבטא בירידה ביכולות השכליות, ירידה בזיכרון, הפרעות שינה, ושינוי באישיות עובדות שאינן מודגשת על ידי הרופאים לפני הניתוח אין לשכוח שלניתוח יש השפעה מקומית בלבד ולכן אין לו יכולת להשפיע על חומרת טרשת העורקים בכל האיברים הנגועים בגוף. ואחרי כל זאת המחקרים מראים שהטרשת, שסתימת העורקים,חוזרת במהירות גדולה יותר אחרי הניתוח. בקיצור ניתוח מעקפים היא פעולה שכדאי לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממנה !! טיפול נוסף הוא צנתור באמצעות בלון. גם לטיפול זה יש סיכוי לנזקים קשים כמו התקף לב, אירוע מוחי, ואפילו מוות. מדוע להשתמש אם כן בטיפולים שמסכנים אפילו 1% מהחולים - אין לשכוח שטיפול חודרני הינו הלם לגוף ויכול להשאיר אותו במצב יותר חמור מאשר קדם לניתוח. ד"ר פורמן מציין שהטיפולים עצמם גורמים נזקים בלתי הפיכים לכלי הדם(2). התוצאה היא שחולי לב חיים בפחד למרות התרופות והטיפולים ה"מתקדמים". הם חיים בתחושה של נכות קבועה עקב איסורים לבצע מאמצים ולו הקלים ביותר. ההתמקדות היומית בלקיחת כמות גדולה של תרופות מהווה מעמסה נפשית קשה לחולה ולבני משפחתו. עם הזמן התרופות מדרדרות את מצב הבריאות בכלל, ההיפיך הגמור ממה שהיה מצופה שיעשו. היכן כאן פעולת הריפוי - אוי לטיפול שכזה !! הטיפול בחולי כלי דם ולב באמצעות ההיגיינה הטבעית למעשה הטיפול הטבעי שואף להוריד את ריכוז הכולסטרול וריכוז החומרים האחרים בדם באופן טבעי על ידי הגוף עצמו כך שהדבר יבטא שינוי אמיתי בחילוף החומרים הכללי בדם והפחתה ברמת הטוקסמיה הכללית. כיום ידועה בעולם רק גישה אחת המסוגלת לחולל שינוי קיצוני במצב הסתימות בכלי הדם והיא גישת "ההיגיינה הטבעית". קיימות גישות ביניים המפעילות שינויים תזונתיים מסוימים ושיטות להפחתת לחצים והתוצאות שהן משיגות אינן ממיטביות. הסיפור של קלרה המתואר במאמר באתר האינטרנט של ד"ר אשחר מלמד על העוצמה האדירה של ההיגיינה הטבעית בריפוי מצבים נואשים. אין זה מקרה יוצא דופן, אלא אחד מיני רבים. העוצמה של ההיגיינה הטבעית באה כאן לידי ביטוי באופן מרגש ובצורה המדהימה ביותר. תנו לגוף את ההזדמנות הנאותה והוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, טוב יותר מכל מנתח בעולם !! אז מדוע לא שומעים על כך - מחקרים מגלים שקיימות אוכלוסיות שריכוז הכולסטרול בדמן הוא כ- 110 מ"ג% ואף פחות מזה. מחקריו של פרופ' קמפבל מאוניברסיטת קורנל הראו שבאזורים כפריים בסין רמת הכולסטרול מגיעה גם ל - 70 מ"ג% (8). אולי זהו הריכוז אליו רצוי לשאוף. עם זאת מחקרים מסוימים מראים שגם ריכוז שמתחת ל- 150 מ"ג% מפחית את הקשר הסטטיסטי להיווצרותן של מחלות כלי דם ולב (1). אין זה המקום לתת יעוץ תזונתי שאיננו מדויק ומותאם באופן אישי לאדם. יתר על כן כל תזונה ולו הטובה ביותר בעולם לא תחזיק מעמד אלא אם כן תוכן התשתית הנפשית והרגשית לקבל אותה. אי קיומה של תשתית כזו הינה הבסיס לכישלונן המוחלט של כל ה"דיאטות למינהן. לכן לא אחטא במסירת דיאטות על רגל אחת שלא ניתן ליישמן בפועל. יעילות הייעוץ התזונתי הקונבנציונאלי: הייעוץ התזונתי הרגיל שנגזר מההנחיות של "איגוד רופאי הלב האמריקאי" ממליץ על הורדת אחוז השומן בתזונה מ- 40% ל- 30%. יש לציין שהמלצות תזונתיות אלה ננקטות גם בארץ לחולי לב. לעומת זאת אין שום הגבלה על כמות החלבון מהחי בתזונה, מה שנמצא במחקריו של קמפבל כגורם משמעותי בהעלאת רמת הכולסטרול בדם. המחקרים מגלים שלא זו בלבד שמצבם של חולי הלב לא משתפר בעקבות אימוץ התוכנית התזונתית המומלצת, אלא שהוא אף מחמיר. מחקריו של הקארדיולוג ד"ר אורניש.ד הוכיחו זאת מעל לכל ספק (1). המסקנה היא שהמלצות אלה נותנות לתהליך טרשת העורקים להימשך. לכן ברור מדוע מחקרי התערבות שאימצו את הגישה התזונתית המומלצת נכשלו באופן גורף. ממחקרים אלה קפצו הרופאים למסקנה שלתזונה אין את היכולת לתרום לשיפור במצבם של חולי כלי דם ולב ולכן ההתערבות היחידה הדרושה והמועילה היא ניתוח. סיפורו של אברהם וד"ר פינק מנתח מבית החולים שערי צדק בירושלים הנמצאים במאמר באתר האינטרנט של ד"ר אשחר ממחישים עוד פאן כואב של הבעיה. מחקרים המוכיחים נסיגה בתהליך טרשת העורקים באמצעות טיפול תזונתי טבעי: הפלא ופלא אבל כבר בשנת 1951 פורסם מאמר בירחון המדעי החשוב LANCET אשר הוכיח כי שינוי משמעותי בסוג התזונה יכול לגרום לכלי הדם הסתומים בעקבות תהליך הטרשת להיפתח ולגרום בכך לירידה משמעותית באחוז התמותה. המאמר דן במגמות התמותה ממחלות לב וכלי דם באוכלוסיה הנורבגית בין השנים 1940 - 1944. מדובר על השנים של מלחמת העולם השנייה בהן על הנורבגים חל מצור ימי והגרמנים הלאימו את כל בעלי החיים למאכל של הנורבגים ושלחו אותם לגרמניה. בלית ברירה אכלו הנורוגים במשך 5 שנים מזונות צמחיים בלבד. התוצאה היתה - 30% ירידה בתמותה ממחלות לב וכלי דם וירידה ושיפור משמעותי כללי במצב הבריאות של האוכלוסייה הנורבגית. יש לציין שעד שנות המלחמה המגמה הייתה עלייה מתמדת באחוז הנפטרים כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. לאחר שהמלחמה הסתיימה והנורבגים חזרו לתזונתם הרגילה שבה אותה מגמה ואחוז החולים והנפטרים חזר להיות כמו לפני המלחמה. גם השבויים האמריקאיים במלחמת ויטנאם הוכיחו שטרשת עורקים הינה הפיכה. נמצא שככל שהשבויים שהיו תקופה ארוכה יותר בשבי כך נמצאה אצלם בצינתור דרגה נמוכה יותר של טרשת בעורקים. ד"ר קסטלי וויליאם מספר שהוא עצמו ראה בבלגיה, במהלך ניתוח גופה בשנים שלאחר המלחמה, כיצד הרבדים הטרשתיים חוזרים לאחר שהם קטנו באופן משמעותי בעקבות תזונת הצנע במהלך המלחמה. גם בניתוחים שלאחר המוות בעורקיהם של אנשים חולי סרטן שבמהלך החודשים האחרונים לחייהם צרכו כמות מצומצמת מאוד של מזון מוצאים נסיגה גדולה מאוד במצבורים הטרשתיים. גם מחקרים בקרב בעלי חים מראים שניתן לחולל טרשת יזומה בעורקיהם על ידי תזונה עשירה בשומנים ולאחר מכן לחולל נסיגה כאשר חוזרים לתזונה מאוזנת היטב. כלומר תהליך הטרשת עצמו הפיך, אלא שיש לדעת כיצד לבצע אותו בצורה יזומה וזהירה. קרדיולוגים כפי שראיתם יכפרו בטענה זו ויאמרו שהיא בלתי אפשרית אבל מצבור העדויות כאן מוכיח שטעות בידם. מעניין למצוא שהנסיגה הגדולה ביותר בטרשת מתחוללת קודם כל בעורקים הסתומים ביותר כך שאם ניתנים לגוף התנאים המתאימים מצבו ישתפר במהירות. יש להבין שזרימת הדם בעורק היא פונקציה של קוטר העורק בחזקת 4, ולכן גם פתיחה קטנה בעורק בשלב הראשון מגדילה באופן משמעותי את זרימת הדם ואת אספקת הדם ללב או לאיבר אחר ולהצילו מהתקף או מנמק. האם יש קשר בין הגנטיקה למחלות לב וכלי דם - מנתחי הלב יוצאים מידי פעם בהכרזות שמחלות לב וכלי דם הן תוצאה של פגמים תורשתיים. זו הצהרה שטותית מאין כמוה שמידע מדעי אמין מפריך מהיסוד (8). ההיפך הגמור הוא הנכון,. העובדה היא שאנשים החולים במחלות לב וכלי דם מחלימים אם הם נוקטים בשינויים משמעותיים בסוג התזונה, או כאשר עברו טיפול בצום, אז מה קרה להשפעת הגנטיקה, להיכן היא נעלמה כך פתאום מדוע השפעתה המאגית נעלמה עם שינוי הדיאטה או לאחר הצום ?!? עובדה זו בלבד מוכיחה את חוסר הבסיס של הטיעון הגנטי. זו ההוכחה החותכת והפשוטה ביותר לכך שיש לבטל לחלוטין את הגורם הגנטי ולעשות את כל שביכולתנו ונתון בידנו כדי לשנות את המצב. אין אפילו מקרה אחד שלא יגיב לשינויים משמעותיים בתזונה ובאורח החיים. כל המחקרים האפידימיולוגיים מוכיחים שאורח החיים בכלל והתזונה בפרט הם האחראים למחלות אלה. מחקרים אלה מגלים שעמים כאלה ואחרים הנחשבים לחסינים בפני המחלה רוכשים אותה תוך זמן קצר לאחר המעבר לתזונה מערבית.יותר מזה, פרופ' קמפבל הוכיח ש גם בתוך אוכלוסיית סין שכולם בעלי גנטיקה דומה מתגלים הבדלים בשיעורי המחלות בין אזורים שונים בהתאם לסוג התזונה שלהן (8). עובדות אלה מוכיחות שאין להתחשב כלל במרכיב הגנטי משום שזה רק יכול לעודד אותנו להרים ידיים ולתלול את האשמה בגורמים שאינם תלויים בנו וחשיבותם ליצירת המחלה הינה שולית ביותר. לסיכום: גישת ?ההיגיינה הטבעית? מספקת את הכלים התזונתיים היעילים ביותר להשגת שיפור מהיר במצב טרשת העורקים, רמות הכולסטרול והשומנים בדם. תזונה טבעית על פי עקרונות הגישה הטבעית עשויה להוביל תוך מספר שבועות להפחתה של עד 60% ברמות ה- טריגליצרידים, כולסטרול כללי, LDL כולסטרול, VLDL כולסטרול והאוריאה בדם. שיפור משמעותי זה בתמונת הדם יש לו ללא כל ספק השפעה על מידת הטרשת ועל הסימנים הקליניים של מחלת הלב. אני יכול להעיד ממקור ראשון ששינויים עצומים אלה נצפו בקרב מטופלים שלי במהלך טיפול שמרני. כאשר המטופל הוסיף לזה גם תקופה של צום רפואי התוצאות היו דרמטיות ביותר ולמעשה הוציאו את החולה לחלוטין מקבוצת הסיכון, אבל רק אם משך הצום היה ארוך מספיק. סיפורו של אברהם הנמצא במאמר המלא באתר מדגים בצורה מדהימה את תהליך הריפוי הטבעי. ברור שככל שיקדים האדם לאמץ אורח חיים שונה באופן מובהק ואף יפעיל אמצעים דרסטיים נוספים לסילוק הרובד הטרשתי כך הוא ימנע מעצמו ליפול לתוך קבוצת החולים הקשים, וימנע מעצמו סבל וחרדות מיותרים מלכתחילה. אבל המסר כאן הוא לא ליפול ברשת ולהסכים לקבל את הטיפולים הקונבנציונאליים לאורך זמן וכפיתרון יחיד. מיד עם היוודע לך שיש לך בעיה בלב נקוט בכל הפעולות שיכולות להבריא את הלב שלך ואת כל בעיות הבריאות שלך בו זמנית. אל תהייה סתם עוד קורבן נוסף בסטטיסטיקה !

ד"ר ערן אשחר ערן (N.D, M.P.H )

צפו במצגת על ריפוי לח"ד גבוה: http://www.youtube.com/watch?v=VZPDtYsib_0

מצגת למניעת צנתורים וניתוחי מעקפים לריפוי ממחלות לב וכלי דם:  http://www.youtube.com/watch?v=Ya85SJVQf9w

סרטון - ריפוי ממחלות לב וכלי דם: http://www.youtube.com/watch?v=qClOkknWGRQ

ד"ר אשחר ערן N.D (נטורולוג) M.P.H ? מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה. מומחה לתזונה כירורגית למניעת ניתוח מעקפים וצנתורים ולריפוי מלחץ דם גבוה וסוכרתמרכז אשחר לריפוי טבעיאתרים:   http://www.dreshkhar.com    טלפון: 02-5337245   

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב