אלוהים בדרכו המסתורית יוצר מצבים אשר בהן הדמויות פועלות בצורה הגיונית ובסופו של דבר מקיימות את תוכניתו!
אלוהים רצה שאברהם יצליח לגדל בן מחונך, שימשיך את דרכו של אברהם, כדי שברכת השם לאברהם וזרעו תתגשם. לצורך זה מנע השם ילדים משרה (בר' יא 30), וזאת כדי למנוע מאברהם לגדל ילד לפני שהוא מוכן ומוכשר. הצעד הבא היה לנתק את המשפחה מהשפעת החברה בחרן, ואברהם הצטווה ללכת לארץ אשר השם יורה לו (בר' יב 1). אברהם פחד שלא יהיה לו יורש ולכן לקח את לוט איתו, אבל אחרי הבטחות השם וסכסוכי הרועים נפרדו השנים לדרכם. אברהם המשיך בדרכו, נפגש בכבוד עם מלכים וכהנים ורכש נסיון חיים: התחזק, החכים, והתעשר.
לאחר מכן שרה נתנה את הגר, שפחתה, לאברהם כדי לתת לו זרע (בר' טז 1). אין ספק שלהולדת ישמעאל היתה מטרה,[1] הן הרי אלוהים ידע ששרה הציעה את הגר לאברהם ובכל-זאת הוא לא מנע זאת ולא שלח את שלושת מלאכיו.[2] בנוסף, כאשר הגר היתה בהריון, היא ברחה למדבר והוא אפילו שיכנע אתה לחזור לאברהם (בר' טז 9). אברהם הכריז על ישמעאל כבנו (בר' טז 15; בר' יז 23) והאמין שישמעאל הוא יורשו. בהנחיתו של אברהם, ישמעאל גדל והיה לאדם מחונך ומכובד.[3]
בשלב זה אברהם היה מוכן לקבל יורש משרה אשתו. ישמעאל היה כבן 14 כשיצחק נולד, וכאשר יצחק נגמל, שרה דרשה שאברהם יגרש את ישמעאל לחופשי.[4] אברהם התנגד לדרישת שרה אבל אלוהים הסכים עם שרה שתפקידו של ישמעאל בביתו של אברהם הסתיים (בר' כא 12-10). לאחר גירוש ישמעאל, גדל יצחק כבן יחיד ובכור לאברהם. אלוהים הורה לאברהם להקריב את בנו יחידו אשר אהב, את יצחק (בר' כב 2), דבר המראה שאלוהים היה מרוצה מיצחק, ובאמת יצחק עבר את הניסיון בכבוד כאשר הבין שהוא השה לעולה ולא התנגד והתלונן (בר' כב 7). אברהם בחר את יצחק כיורשו כאשר הוא נתן את כל רכושו ליצחק, למעט כמה מתנות לבניו האחרים (בר' כה 5).
לאור הסיפור הזה נראה שאלוהים יצר את הנסיבות המתאימות להולדת ישמעאל וגידולו כתנאים מקדימים להולדת יצחק. בזמן גידולו כילד לתרגול, ישמעאל נתן הזדמנות לאברהם ללמוד משגיאותיו והצלחותיו, וזה הכשיר את אברהם לגדל את יצחק, כידוע לנו, בהצלחה.
---------------------------------------------------
[1] חשוב לזכור שברכת אלוהים לאברהם וזרעו כללה גם את ישמעאל (בר' טו 5; בר' יז 20; בר' כא 13).
[2] כשם שידע ששרה פקדה על אברהם לגרש את האמה ובנה, ישמעאל (בר' כא 10).
[3] ישמעאל לא לקח לו אישה כנענית, וכיבד את רצון אימו שבחרה לו אישה מארצה (בר' כא 21). יצחק וישמעאל ביחד קברו את אברהם בכבוד במערת המכפלה (בר' כה 9). עשו נשא את מחלת בת ישמעאל לאשה על נשותיו כדי לרצות את יצחק אביו (בר' כח 9). ולסיום, אין הוכחה שהמשפט הנבואי (שהמלאך אמר להגר לפני שישמעאל נולד), שישמעאל "יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו" (בר' טז 12), התקיים בתקופת האבות.
[4] לאחר הגמילה מיניקה עבר הילד מאמו לרשות אביו, כשם שחנה הביאה את שמואל לעלי הכוהן (שמ"א א 23).
