אף פעם לא הבנתי את פשר המנהג התמוה לאכול ראש של דג בראש השנה. מה זה משנה בכלל אם נהיה לראש או לזנב, ואיך כל זה קשור לראש השנה?
הנה מגיע ראש השנה, וביחד איתו גם המינוס בבנק שגדל, שלושה קילו שמתווספים לירכיים והוויכוח הקבוע על איפה נעשה את החג.
- "איפה היינו בראש השנה האחרון?"
- "אצל ההורים שלך".
- "בטוח? שנה שעברנו נסענו למלון, לא?"
- "בטוח. במלון היינו לפני שנתיים".
- "וואלה, נכון. אחותי הזמינה אותנו לראש השנה. מה אתה אומר?"
- "מה פתאום אחותך? בראש השנה אנחנו אצל ההורים שלי. אני מתגעגע לדג של אמא שלי, כפרה עליה. היא מכינה את הדג הכי טעים בעולם לכבוד ראש השנה".
בזכות הדג של חמותי (כפרה עליה), נפלה החלטה לגבי סעודת ראש השנה. ואם בענייני הדג עסקינן, במשך שנים תהיתי מאיפה המנהג המוזר לאכול ראש של דג בראש השנה, מה המשמעות של הברכה "שנהיה לראש ולא לזנב", ואיך כל זה קשור בכלל לראש השנה? מסתבר שלחכמת הקבלה יש הסבר מרתק ואפילו מעורר תהיות.
לפי הקבלה, "זנב" הכוונה למי ש"מזדנב" והולך בעקבות מה שהסביבה מכתיבה לו. לעומת זאת, מי שרוצה לדעת בשביל מה הוא חי, איך הוא יכול לשנות את חייו ולהשיג משהו גבוה יותר מחיי היומיום, נקרא "ראש" - ראש לחיים ולגורל שלו.
אם להודות על האמת, רוב חיינו אנחנו "זנבות". הסביבה קובעת לנו שאנחנו צריכים לעבוד בעבודה מכובדת, להתחתן, להוליד ילדים, לקחת משכנתא, לצאת לנופש שנתי ולהיות מרוצים בחלקנו. ככה חינכו אותנו, ככה כולם מסביבנו, וגם אנחנו שוחים עם הזרם. אבל מה לעשות כשאנחנו לא מרוצים מהחיים הבורגניים למדי שלנו, ופתאום מתעורר רצון למצוא משמעות עמוקה יותר לחיינו?
הרצון הזה שמתעורר הוא ההזדמנות שלנו להפוך מ"זנב" ל-"ראש". המצב הזה נקרא "ראש השנה" – ראשית השינוי האמיתי בחיינו. זה לא אומר שעכשיו נתפטר מהעבודה ונטוס להודו, אלא מדובר על שינוי פנימי בתפיסת העולם שלנו.
מאמרים נוספים בנושא ראש השנה
חכמת הקבלה מלמדת אותנו מה בכוחנו לשנות ואיך לעשות זאת. היא מדברת על עיקרון פשוט אחד שכולנו מכירים: אהבת הזולת - זה האמצעי לשינוי. תחשבו על זה רגע. במשך כל החיים אנחנו סגורים בבועה הקטנה שלנו, עסוקים בעצמנו, במה אנחנו רוצים ואיך אנחנו מרגישים ביחס לכל דבר שקורה – הכול מתחיל ונגמר בנו. דווקא מתוך אהבת הזולת, מתוך ניסיון להרגיש את האחרים ולהתחבר אליהם, אפשר לפרוץ החוצה מהבועה, ובכך כל תפיסת העולם שלנו משתנה ומתרחבת, ומתגלה לעינינו עולם שלם ונצחי.
בראש השנה, בין הדג לעוגת דבש, יש לנו הזדמנות להרהר בדברים גדולים שיכולים להביא שינוי מבורך לחיינו, להפוך ל"ראש" ולנתב את חיינו למקום טוב ושלם.
אפרת אהרוני- כתבת "קבלה לעם".
