תרגום נוטריון – מה זה?
תרגום נוטריון הוא תרגום, של מסמך כתוב בדרך כלל, משפה אחת לאחרת שמתבצע על ידי נוטריון. ההבדל בין תרגום נוטריון לתרגום רגיל הוא שלתרגום נוטריון יש אישור (של הנוטריון, כמובן) שהתרגום מדויק. הנוטריון יכול גם לתת למתרגם לעשות את עבודת התרגום עצמה, אך אז הנוטריון יצטרך לוודא שהתרגום נאמן למקור. עם זאת, אישור של אישור של נוטריון שקיבל הצהרה מהמתרגם על כך שהתרגום נאמן למקור, אינו תרגום נוטריון.
כאשר רוצים להגיש תרגום נוטריון במדינה שחברה באמנת האג, ייתכן ויהיה צורך באישור אפוסטיל של לשכת בית משפט (שאושרה על ידי משרד המשפטים). זאת כדי שהמדינה שלה התרגום מוגש, תוכל להסתמך על שהנוטריון החתום על התרגום, הוא נוטריון שאושר על ידי משרד המשפטים, ולא סתם מישהו שקורא לעצמו נוטריון.
תרגומים נוטריוניים שכיחים:
1. תרגום מסמכי מעבר – כאשר אדם רוצה להגר למדינה אחרת, או אם הוא רוצה לעבור את הגבול אליה, או אף אם הוא רוצה לעבור ממקום למקום בתוך המדינה, המדינה עשויה לדרוש מסמכי זיהוי בשפתה. כמו כן, מדינה זו עשויה לדרוש תרגום נוטריון של מסמכי הזיהוי של האדם. לשם כך האדם צריך לפנות לנוטריון כדי שיתרגם (ואז יאשר) את מסמכי המעבר (כמו תעודת זהות, דרכון) לשפה הרשמית של הארץ שאליה הוא לנסוע.
2. תרגום מסמכים עסקיים – לפעמים דרוש תרגום נוטריוני של מסמכים עסקיים, כמו תקנון החברה או דו"חות הכספיים של החברה, לשפה אחרת. לשם כך פונים לנוטריון. הנוטריון מתרגם את המסמך העסקי לשפה הנדרשת, וכך האנשים שדוברים את השפה שאליה המסמך תורגם, יכולים לדעת פרטים בנוגע לחברה ולהחליט החלטות בנוגע אליה.
3. תרגום מסמכים משפטיים – כאשר תביעה מתבררת בבית המשפט, אך המסמך נערך בשפה אחרת (אולי נערך במדינה אחרת), וצד כלשהו רוצה להגיש את המסמך (למשל, החוזה) כראיה במשפט, הוא יצטרך לתרגמו לאחת השפות הרשמיות של המדינה שבה מתבררת התביעה. אם המשפט נערך בישראל, לרוב החוזה יתורגם לעברית. כך השופט יוכל לקרוא את החוזה ולפסוק. יש לציין שחשוב מאוד שהנוטריון ידע את המונחים המשפטיים הכתובים בחוזה, ולאילו מונחים משפטיים הם מקבילים בשפה שאליה החוזה מתורגם, וזאת על מנת שהתרגום יהיה מדויק.
4. תרגום מסמכים המעידים על האדם – בקטגוריה זו נכללים מסמכים כגון תעודת נישואין, תעודת פטירה וכיוצא בזה. אם התעודה הוצאה במדינה אחת ורוצים להגישה למדינה אחרת, יכול להיות צורך לעשות לתעודה זו תרגום נוטריון. לפעמים המדינה המקבלת את התעודה תדרוש תרגום נוטריון של תעודה כזאת.
5. תרגום מסמכי השכלה – מסמכי השכלה הם תעודת בגרות, תעודת גמר התואר, סילבוסים, ומסמכים נוספים הקשורים לרכישת השכלה. אוניברסיטאות וקולג'ים בחו"ל (במדינה אחרת, בכל אופן) רוצים תרגומים מאושרים של מסמכי ההשכלה שהמועמד רכש בארץ, כדי שיהיה אפשר לקבלו. כך, תרגום נוטריון של תעודת בגרות עשוי להידרש לשם קבלה ללימודי תואר ראשון במדינה אחרת. תרגום נוטריון של תעודת גמר של תואר ראשון עשוי להידרש לשם קבלה לתואר שני. תרגום נוטריון של סילבוס של קורס שהמועמד למד בארץ עשוי להידרש בכדי לפטור את המועמד מלחזור על אותו קורס בחו"ל.
מהו השכר על תרגום נוטריון?
השכר כתוב בהודעת הנוטריונים (שכר ושירותים). השכר בהודעה האחרונה מ- 30.6.2010:
1. השכר על מאה המילים הראשונות בתרגום הוא 192 ש"ח.
2. השכר על מאה מילים נוספות עד אלף מילים הוא 153 ש"ח.
3. השכר על מאה מילים נוספות מעל אלף מילים הוא 74 ש"ח.
4. השכר על אישור נוסף באותו מעמד לתרגום הנוטריון הוא 61 ש"ח.
על שכר זה יש להוסיף מע"מ.
לאילו שפות ומאילו שפות ניתן לעשות תרגום נוטריון?
כעיקרון תרגום נוטריון יכול להתבצע מכל שפה ולכל שפה, כגון עברית, אנגלית, ספרדית, סינית, רוסית, אמהרית, ערבית, צרפתית וכו'. אך יש להקפיד שהנוטריון יהיה בקיא מספיק בשתי שפות אלו, לכל הפחות במידה שהוא יכול לוודא שהתרגום נאמן למקור.
בכל הנוגע לתרגום מעברית לאנגלית, יש משרדים שמסתפקים אפילו בתרגום של הלקוח עצמו, והנוטריון רק מוודא שהתרגום נכון. יחד עם זאת, כאשר התרגום הוא לשפות מסובכות שאין הרבה אנשים שדוברים גם אותן וגם את השפה שממנה מתרגמים, כגון סינית או מנדרינית, כנראה שהתעריף של התרגום עצמו (לא אישור הנוטריון) יהיה יקר יותר.
תרגום נוטריון – סיכום:
תרגום נוטריוני הוא תרגום משפה אחת לאחרת של מסמכים משפטיים, עסקיים, מסמכי מעבר, מסמכי השכלה ומסמכים נוספים. בעזרת תרגום הנוטריון (וכאשר מדובר במסמכים ציבוריים – בדרך כלל כאשר תרגום הנוטריון מלווה באישור אפוסטיל) מקבל המסמך יוכל להסתמך על המסמך המתורגם כאילו היה המסמך המקורי.
