האם ניתן למנוע את הרצח הבא: התמודדות של גורמים הרווחה עם הערכת מסוכנות במקרים של גירושין 

לפני שבוע, נרצחה אישה ממוצא אתיופי לעיני בנה בידי בעלה וכעת אב הרוצח את שלושת בניו, לאחר שכבר נבדק פסיכיאטרית. שוב נשמעות הקריאות, "הכתובת הייתה על הקיר" והאצבע המאשימה כלפי אי מניעת הרצח הבא מופנית כלפי גורמי הבריאות והרווחה.

ובכן, כיצד זה קורה שמשפחה, שע"פ הדיווחים מהתקשורת מוכרת היטב לשירותי הרווחה, נרצחת?. כשמדובר על "גורמי הרווחה" מיהם אותם "גורמים"?.

בסיפור המזעזע הנוכחי מעורבים שני גורמים מרכזיים שכל אחד מהם עוסק בתחום אלימות במשפחה מתחום המנדט שלו: קצין המבחן ופקיד הסעד. שניהם מנסים לעשות את עבודתם טוב ככל הניתן, אך תנאי עבודתם לעיתים מגבילים.

במקרים של אלימות במשפחה, בה לרוב מוגשות תלונות של נשים כלפי בעליהן כנגד אלימות כלפיהן או כלפי ילדיהן, מדובר בהגשת תלונה במשטרה. אז נכנסים לתמונה גורמי אכיפת החוק, משטרה, בתי משפט וקציני מבחן שהינם עובדים סוציאליים. בסוגיה זו, נדרשת המשטרה בשלב הראשון (לאחר הגשת התלונה) להעריך האם יש צורך לעצור את האדם נגדו מוגשת התלונה והאם יש בסיס ראייתי להגשת כתב אישום נגדו ובהמשך בתי המשפט נדרשים להחליט האם אותו אדם ייעצר עד תום ההליכים או ישוחרר בתנאים מגבילים למעצר בית. קציני מבחן למבוגרים, שהינם עובדים סוציאליים בשירות המבחן הם אלו שאמורים לבצע את הערכת המסוכנות. כלומר, הם מבצעים הערכה פסיכוסוציאלית של החשוד/נאשם ולברר- עד כמה הוא אכן מסוכן והאם ניתן להמליץ על שחרורו מבית המעצר למעצר בית בתנאים מגבילים באופן שלא יסכן את משפחתו. מדובר בתהליך הערכה הכולל ראיון קליני עם אותו אדם וניסיון להעריך עד כמה הוא מודע/אינו מודע לחלקים התוקפניים בהתנהגותו (כאן יש לזכור כי מדובר במצב משפטי מורכב מאחר ואותו אדם הנמצא במעצר טרם הורשע בעברת האלימות ועומדת לו חזקת החפות), ראיון עם אשתו המתלוננת (לא פעם נתקלים בנשים מאוימות שחוזרות בהן מהתלונה עקב בהלה, חוסר אמון בממסד, פחד וחשש מפני התנהגות הבעל לאחר שישוחרר, העדר תמיכה משפחתית וכד'), איסוף מידע מגורמי רווחה שונים וכד'.

הערכת מסוכנות עיקרה משימה הדורשת ניבוי התנהגות. והיכולת לנבא התנהגותו של אדם כזה או אחר הינה מורכבת ולעיתים אף בלתי אפשרית. תהליך זה דורש שילוב של הערכה מקצועית ממספר אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש: הערכה פסיכיאטרית שתקבע האם הוא סובל ממחלת נפש או מהפרעת אישיות, הערכה פסיכולוגית המתבצעת ע"י פסיכולוגים קלינים באמצעות מבחנים פסיכולוגים המספקים מידע לגבי ארגון אישיותו של האדם, נטייתו לאימפולסיביות ויכולתו לווסת את רגשותיו התוקפניים והערכה פסיכוסוציאלית הנעשית ע"י עו"ס שמטרתה קבלת מידע לגבי התנהגותו של האדם במישור המשפחתי, חברתי, תעסוקתי וכד'. במדינת ישראל לא קיים גוף ציבורי בו עובדים באופן משולב ומסונכרן אנשי טיפול מתחום בריאות הנפש הנדרשים כדי לבצע את תהליך ההערכה המשולב המתואר. לכן סביר כי ימשיכו להיות מקרים ש"יפלו בין הכיסאות".

עניין שני העולה במקרה זה הוא סוגיית משמורת הילדים והסדרי הראיה. בתיקי גירושין, במדינת ישראל, פקידי סעד לסדרי דין שהינם עובדים סוציאליים העובדים בלשכות הרווחה הם הגורם האחראי על הגשת חוות דעת (תסקירים) לעניין משמורת על הילדים והסדרי ראיה לבתי משפט לענייני משפחה או לבתי הדין הרבניים. מדובר בהערכה שמתבססת על איסוף מידע מגורמים המכירים את המשפחה, ראיונות קלינים עם שני בני הזוג והילדים. מטבע הדברים, הליך גירושין הנו הליך מורכב מאד מבחינה אמוציונאלית ובמקרים קיצוניים נדרשים פקידי הסעד להעריך האם משבר הגירושין עלול להוביל להתנהגויות קיצוניות של אחד ההורים כלפי ההורה האחר או כלפי הילדים. שוב מדובר בהליך של ניבוי התנהגות הדורש הערכה מעמיקה של המבנה האישיותי של כ"א מההורים כולל הערכה פסיכיאטרית, פסיכולוגית וסוציאלית מקיפה ומעמיקה. לצערנו, שירותי הרווחה במדינת ישראל מתפקדים בתנאי לחץ ועומס. יכולתו של פקיד סעד לסדרי דין לבצע הערכת עומק הכוללת הכרה מעמיקה ומקיפה עם המשפחה והכוללת היכרות עם המבנה האישיותי של כל הורה, והערכת הסיכון להתנהגות קיצונית לעיתים קרובות, בתנאים הקיימים הינה מצומצמת עד כדי בלתי אפשרית. מעורבות פקיד סעד בתיקי גירושין היא מורכבת ביותר, לעיתים קרובות נדרש פקיד הסעד לקבל החלטות קשות שלא מקובלות על שני הצדדים לגבי זהות ההורה המשמורן ולנווט בין האשמות הדדיות בניהם כולל האשמות לסיכון להתנהגות אלימה עד כדי קיצונית כלפי הילדים כתוצאה מהקושי להתמודד עם הליך הגירושין ופירוק המשפחה.

אז האם ניתן למנוע את הרצח הבא? התשובה היא כן ולא

כן, כי אם יהיו לפקידי הסעד ולקציני מבחן כלים רחבים יותר להערכת מסוכנות של אדם כזה או אחר יכולת הניבוי שלהם יכולה להשתפר. אם גורמים אלו יוכלו להתבסס בתהליך הערכה שלהם (קציני מבחן לגבי שחרור/אי שחרור אדם ממעצר ופקידי סעד לגבי הסדרי ראיה) על כלי הערכה מקיפים הכוללים הערכה פסיכיאטרית לגבי מבנה אישיותו של האדם (האם הוא סובל ממחלת נפש או מהפרעת אישיות קשה שיכולה להוביל להתנהגות קיצונית) הערכה פסיכולוגית המספקת תמונה לגבי ארגון אישיותו של האדם ויכולתו/אי יכולתו לווסת דחפים תוקפניים במצבי לחץ/קיצון והערכה סוציאלית מקיפה, ניתן יהיה להגיע למסקנות מעמיקות יותר לגבי הסיכון הנשקף מהתנהגותו של אדם כזה או אחר כלפי אשתו ו/או ילדיו. הדבר דורש כמובן הקצאת משאבים והקמת גוף שיעבוד באופן מתואם ומסונכרן הפרופסיות השונות מתחום בריאות הנפש: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

תנאי נוסף שנשמע אין ספור פעמים הוא הורדת עומס התיקים המוטלים על כתפיהם של קציני מבחן ופקידי הסעד. מטבע הדברים קצין מבחן או פקיד סעד שנדרש לטפל בעשרות תיקים בו זמנית אינו יכול תמיד לבצע חקירת עומק, לאסוף בזמן קצוב כ"כ הרבה מידע מגורמים שונים שאינם עובדים באופן מתואם ולבצע הערכה תקפה. תאום טוב יותר בין גורמי האבחון לגורמי האכיפה והקצאת משאבים לגורמים טיפול שלא רק יזהו את מצבי המצוקה של אותם גברים אלימים אלא יציעו אלטרנטיבות לטיפול בשעת משבר יוכלו לסייע בצמצום תופעת האלימות והקטנתה.

לא: כי לצערנו, ישנם מקרים בהם גם אם מערכות האבחון והאכיפה יפעלו כראוי, יתריעו ירתיעו, יציעו טיפול נפשי, יפסקו עונש מאסר בפועל וירחיקו את הפוגע מהקורבן,  יהיו עדיין מצבים בהם אנשים עם בעיות אישיות קשות יבצעו מעשה קיצון.

לקריאה נוספת: בדיקת מסוגלות הורית.