יש נושאים ותחומים בחיינו שאנו מרגישים, חסרי שליטה, חסרי בחירה, בעלי בחירה מוגבלת, כאילו שלא משנה מה אנו מנסים לעשות הן מעשית והן מודעותית, דברים פשוט לא מסתדרים, או כמו שאומרים אנו הולכים עם הראש בקיר.
ודווקא באותו רגע של כמעט קרוב לייאוש, דווקא באותה השנייה שמרגישים שכבר נגמר לנו הכוח, נגמר לנו הכוח להשתדל, לעשות, לחשוב, לפעול, לאהוב, לשנוא, להתפשר, להיות אסרטיביים, לחמול, לכעוס, לחפש, לבקש, להתפלל, לחלום, לרצות..
הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות עבורנו הוא: להפנות את הלב לאלוהים, להגיד לו - אני רוצה שתיכנס לתמונה, אני נותנת לך להראות לי את הדברים מתחת לפני השטח, אני נותנת לך להראות לי מה הדבר הנכון לי ביותר, אני מבקשת שתוביל אותי, אני משחררת כל רצון עכשיו, אני מובלת עכשיו על ידיך, כיוון שאני יודעת שאתה תראה לי את הדרך האמיתית, את הדרך הגבוה ביותר, אני יודעת בלב שלם, שאתה תראה לי ותוליך אותי בנתיב הנשמתי שלי, אני מרפה עכשיו מהרצון שלי, אני זורמת עכשיו, משחררת עכשיו כל ספק, כל פחד, כל חוסר ביטחון, אני אחראית על חיי ולכן, אני יודעת שלפעמים אני לא תמיד רואה את הדברים בדרך שלך, אני מבקשת שתראה לי מה שאני לא רואה בנושא זה בחיי, אני יודעת בלב שלם, שאתה איתי בכל התהליך הזה...
באהבה...
