פיטורין בגין סירוב למתן טביעת אצבע ביומטרית - זכויות עובדים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פיטורין בגין סירוב למתן טביעת אצבע ביומטרית - זכויות עובדים 

מאת    [ 20/07/2010 ]
מילים במאמר: 1714   [ נצפה 5011 פעמים ]

 
 

פיטורין בגין סירוב למתן טביעת אצבע ביומטרית - זכויות עובדים

בעיית ההתחזות הפכה לבעיה גלובלית שתופסת בשנים האחרונות תאוצה גדולה ונוגסת בכל מקום שיש בו נגיעה לכסף, ביטחון ומערכות מידע. אי שימוש בזיהוי חד חד ערכי עלול ליצור בארגון פתח לאי ודאות בכל הנוגע לסוגיית בטיחות המידע והגישה אליו. בעייתיות זו הביאה לפיתוחם של אמצעי זיהוי מתוחכמים ומגוונים שמטרתם לאמת טביעות אצבע בכל הנוגע לכניסות מאובטחות לתחנות עבודה, לתשתיות ולמערכי מחשוב. חברות רבות זיהו את הפוטנציאל הרב הגלום בפלח שוק אטרקטיבי זה ולכן הן פועלות בצורה נרחבת מול ארגונים שונים בעולם ומציעות להם שילוב של התקני זיהוי מתקדמים לצורך זיהוי חד חד ערכי של המשתמשים בכניסה למערכות המידע הארגוניים, וכל זאת תוך כדי הבנת הרגישויות והצרכים של הלקוח. התוצאה המובטחת- כפי שזו שגורה בפי מפתחי ומפיצי האמצעים הללו- הינה, העלאה משמעותית של רמת הביטחון בארגון תוך כדי חיסכון בתשומות ניהוליות במונחי עלות/תועלת, וכל זאת ללא פגיעה כלשהי ברמת שמירת הפרטיות של המשתמשים. מבין האמצעים הרבים המוצעים לארגונים על ידי תעשייה משגשגת זו ניתן למנות את שעון הנוכחות הביומטרי המבוסס על טביעת אצבע או כף יד. שעון זה נועד בעיקרו למנוע מצבים של העברת כרטיסים מעובד לעובד, וזאת בזכות רישום טביעת האצבע הייחודית של כל עובד. שעוני נוכחות טביעת אצבע ביומטרי צפויים יותר ויותר להחליף את השימוש בכרטיסים מגנטים ובכרטיסי ההחתמה המכאניים  הנהוגים כיום. בנוסף, באפשרות שעון ביומטרי זה לאפשר שילובה של טביעת אצבע יחד עם כרטיס הקרבה המוכר ובכך אף להכפיל את האבטחה המוצעת. ברי, כי לא ניתן לצאת פטור בלא כלום, ולכן ראוי לציין, שפרסומים שונים מעידים על כך שמחקרים שבוצעו מראים, ששעון נוכחות ביומטרי מחזיר את ההשקעה בתוך כמה חודשים ויכול לחסוך כ-5% מעלות שכר העבודה השנתי. לשיטת החברות המפיצות טכנולוגיה חדשנית זו, טביעת אצבע ביומטרי של העובד נשמרת בשעון עצמו ואין אפשרות להעתיקה או לשכפלה. בנוסף יובהר, שיש אפשרות לשמור טביעת אצבע ביומטרי בשרת חיצוני מאובטח. כיום ישנן טכנולוגיות יחסית פשוטות לזיוף של טביעות אצבע ולכן ברי, כי קל יותר להמליץ בפני ארגונים שונים ואף לשכנע את הנהלתם להשקיע קצת יותר ברכישת שעון נוכחות ביומטרי שמסוגל לזהות טביעות אצבע מזויפות. מאידך, חשוב להבהיר, שאחד החסרונות הגלומים בשעון  ביומטרי הינו, הלכלוך והחיידקים שנמצאים על הסנסור האופטי שלו, כך, שאלו מסוגלים להעביר מחלות מעובד לעובד, ולכן חשוב להקדיש תשומת לב ראויה לבעייתיות זאת ולשקול רכישתו של שעון נוכחות שמסוגל לבצע סטריליזציה של הסנסור האופטי ובכך לשמור על רמת היגיינה גבוהה בזמן הצמדת האצבע לשעון.

לאחר שפסענו בשביל החדשנות אפוף המסתורין ובעודנו חוצים את מפתן שערי המדע והטכנולוגיה העדכניים והמהפכניים, ראוי להבהיר, שסוגיה זו, נשוא דיוננו, מעלה תהיות ושאלות משפטיות רבות שזה המקום להזכירן ולדון בהן. בפרט לנוכח העובדה שאך לפני מספר ימים נדרש בית הדין האזורי לעבודה לדון בסוגיה זו ולפסוק על ביטול פיטורין של עובדת אשר סירבה למסור למעבידה את טביעת אצבעה לצורך מערכת שעון נוכחות ביומטרי שהותקנה במקום עבודתה. סירובה זה הביא להחלטת המעביד על סיום יחסי עובד מעביד ביניהם, וזאת לאחר שניתנה לעובדים ובכלל זה גם לעובדת נשוא דיוננו, התראה של שבוע ימים בלבד טרם הפעלתה של מערכת שעון נוכחות ביומטרי שתזהה את העובדים באופן ביומטרי, קרי, באמצעות טביעת האצבע של העובדים. יובהר, שלצורך הזיהוי נדרשו העובדים להזין את טביעת האצבע שלהם במערכת הנוכחות באמצעות קורא טביעת אצבע ביומטרי שהותקן במקום. על פי האמור בבקשה במעמד צד אחד למתן צו זמני להחזרה לעבודה, לא קיבל המעביד את סירובה של העובדת למסור את טביעת אצבעה ולכן הילך אימים, על פי האמור, על העובדת. זאת למרות שלקיחת טביעת אצבע מאדם הינה פעולה פולשנית אשר חודרת לפרטיות הבסיסית לה זכאי כל אדם באשר הוא אדם, ובכלל זה עובדי המעבידה נשוא ענייננו.

ניתן להבין את התנגדות העובדת לדרישת המעביד. אחרי הכל, תביעת המעביד מהעובדת להזין את טביעת אצבע ביומטרי מעלה שאלות רבות, כגון: למי יש נגישות למאגר טביעות האצבע? באיזו מידה, אם בכלל, המאגר מאובטח? באם יוקם מאגר ביומטרי ארצי בעתיד, האם יימסר המידע לרשויות הממשלתיות הרלוונטיות, גם ללא הסכמת העובדת? במידה והמעביד הנוכחי יעביר את עסקו לבעלות אחר, האם יעברו הנתונים אותם "אוסף" שעון הנוכחות החדש לבעלים החדשים? ועוד כהנה וכהנה שאלות הרבה ועדין אין פותר להן.

מהלכו של המעביד עד כדי פיטורין של העובדת תמוה. יש בכך משום פגיעה חמורה בעניין זכויות העובדת ובניגוד לדין. העובדת הודיעה למעבידה שאין בכוונתה להתפטר ואם הוא מעוניין לפטרה, הרי שעליו למסור לה מכתב פיטורין כדין. יתר על כן, דרישת המעביד מהעובדת לספק טביעת אצבע ביומטרי, שמה את העובדת כאחרון החשודים בפלילים, אינה עולה בקנה אחד עם הקבוע בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") ומהווה עבירה פלילים לפי סעיפים 2(1) ו- 8(א) לחוק הגנת הפרטיות. ברי, כי מהלכו זה של המעביד, מגלם בתוכו הרעה בתנאי עבודה ובתנאי העסקתה של העובדת, אלמנטים שיש בהם משום פגיעה ממשית בעניין זכויות העובדת כעובדת. ניתן לשאול עוד, האם הועבר לעובדת מידע, כמוגדר בחוק הגנת הפרטיות, בנוגע למהות המידע, מי הגורם המפקח עליו, מהם נהלי האבטחה, היכן הוא נשמר, למי הוא מועבר ועוד.

מלימוד פרטי המקרה דנן עולה, שטענתו המרכזית של המעביד הינה, שהעובדת לא מיצתה באופן סביר, מידתי והוגן את הליכי פנייתה אליו. טענה זו מעלה תהיה, שכן ניכר הוא, שהמעביד לא הותיר בפני העובדת כל ברירה, וזאת לנוכח דוחק הזמן בו העמיד אותה ואת שאר העובדים, כאשר הותיר להם שבוע בלבד להתנגד להכנסת שעון נוכחות ביומטרי.

מבחינת התשתית הנורמטיבית של הסוגיה דנן ניתן ללמוד, שהדרישה למסור טביעת אצבע מהווה הפרת זכויות בוטה של העובדת לפרטיות. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 1 כי: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", כשסעיף 2(1) לחוק זה קובע כי המונח פרטיות כולל "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". ברי כי טביעת אצבע ביומטרי מהווה מידע רגיש ואישי, שהינו ייחודי לכל אדם ואדם, ולפיכך נטילת טביעת אצבע של עובד לשם מעקב אחר שעות עבודתו, מהווה פגיעה בפרטיות העובד באופן העולה באופן לא מידתי על הנדרש. בהתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעסיק יכול לנהל את עסקו כרצונו ובלבד שאינו פוגע בחוק או בזכות יסוד מוגנת אחרת במהלכו זה (דב"ע נג/-3 223 פלסטין פוסט בע"מ- יחיאל, פד"ע כז, 436). יתר על כן, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו". זאת אומרת, שעל אף שלמעביד נתונה הפררוגטיבה לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו, עדין עומדות לעובד זכויות ובכללן הזכות לפרטיות במקום עבודתו שאף היא זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד, כאמור. אין ספק, שהמקרה דנן מעלה שאלות מהותיות עד כדי התנגשות חוקתית, ולכן יש צורך לאזן בין מימוש זכותו הקניינית של המעביד בחצרו מחד, לבין זכותם החוקתיות של עובדיו לפרטיות, במקרה דנן לעובדת נשוא דיוננו. היותה של הזכות לפרטיות זכות יסוד בעלת אופי מיוחד, מחייבת, כי פגיעה בפרטיות העובד תיעשה רק אם קיימת למעביד זכות מפורשת לעשות כן, ואין לראות בזכותו לנהל את עסקו כמתן היתר המקים לו סמכות לפגוע בזכותו לפרטיות של העובד. ברי, כי במקרה דנן לא ניתן להצביע על זכות מפורשת שיש למעביד לפגוע בזכותה של העובדת לפרטיות. יתר על כן, הצבת מערכת זיהוי ביומטרי לא נעשתה בתיאום מראש עם העובדים ועל דעתם ולכן יש לראות במהלכו זה של המעביד משום פעולה בניגוד למוטל עליו על פי דין.

בנוסף על האמור יש לציין את הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הגנת הפרטיות, ולפיו "לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החיים ברישום" אלא אם כן מאגר מידע זה נרשם בפנקס או הוגשה בקשה לרישום המאגר. במקרה דנן, מאגר מידע של טביעות האצבע שהקים המעביד דורש רישום בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק הגנת הפרטיות, וזאת מכיוון שמאגר מידע מכיל מידע רגיש במיוחד. נשאלת השאלה, אם כך, האם המעביד פעל לקבלת אישור מאגר מידע כמוגדר בחוק, במקרה דנן? יתר על כן, יש לבחון, בהתבסס על סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, האם, לכתחילה, סיפק המעביד לעובדת מידע, ולפיו הבהיר לעובדת אם חלה עליה חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונה ובהסכמתה.

בעייתיות נוספת העולה מבין השיטין במקרה דנן הינה- סוגיית הליך הפיטורין. ברי, כי המעביד תלה את הליך פיטורין זה בסירובה של העובדת ליתן את טביעת אצבעה. מהלך שכזה מעלה טעם מר ועומד בסתירה לנדרש בהלכת רותם בה נקבע: ש"ההגנה על זכויות העובד המתלונן כדין מבטאת מדיניות אזרחית רחבה, המגנה על הציבור הנדרש לשירותיו של המעביד...." (עע (ארצי) 259/06 רפי רותם נגד מדינת ישראל- משרד האוצר). אשר על כן, נטל ההוכחה כי המבקשת לא פוטרה בגין תלונתה דווקא רובץ על כתפי המעביד במקרה דנן.

כבוד השופט לובוצקי שישב בדין תהה במקרה דנן ושאל את המעביד: "למה לכם להיכנס לשדה מוקשים ולנסות להוכיח שצריך זיהוי ביומטרי, במקום שהוא אינו על גבול איראן ולא ממש עוסק בסודות מדינה". ובכן, לא ברור מהו האינטרס כבד המשקל שמצדיק את הפגיעה הבוטה בזכויות האדם בענייננו, וככל שישנו אינטרס כזה זכאים העובדים לקבלת הסבר מפורט מהמבקש לפגוע בפרטיותם. ברי, כי מקום העבודה נשוא דיוננו, אינו נזקק לרמת ביטחון וסודיות גבוהים במיוחד, וככל הידוע עובדיו אינם רמאים ושקרנים, שיש לבדוק אותם השכם והערב באמצעים פולשניים וחודרניים. אפילו במקרה שבו צרכים חיוניים וכבדי משקל מאלצים מעביד לעשות שימוש בעזרים ביומטריים, וכאמור - לא זה המקרה בענייננו, עדיין יש לבחור מבין המנגנונים הביומטריים הקיימים, מנגנון ביומטרי שפגיעתו פחותה ביותר. כך, למשל, ראוי להימנע מיצירת מאגר מידע, הכולל מידע ביומטרי של העובדים, ויש להבטיח בנהלים ברורים וידועים, שהגישה למידע הרגיש תעשה אך ורק על ידי מורשים ואך ורק לצורך המטרה המסוימת שלשמה נאסף המידע. מלבד הביקורות הפנימיות השוטפות, שחייב המעביד לבצע כדי לוודא, שהמידע הרגיש שנטל מעובדיו, מאובטח ואינו מנוצל לרעה, הוא חייב להעמיד מאגר מידע זה לפיקוח של רשם מאגרי המידע. יובהר, שבכל מקרה, הרתיעה וההסתייגות שמגלים עובדים לנוכח ניסיון הפלישה לפרטיותם היא טבעית ומובנת ולבטח שאין לרסקה בצעדי משמעת נמהרים וברוטאליים, לבטח לא באמצעות פיטורין הגוררים אחריהם סיום יחסי עובד מעביד. יחס מכבד ורגיש, בנסיבות העניין, מצופה מכל מעביד, ולכן עליו לכלכל את צעדיו בזהירות וברמת איפוק מינימאלית נדרשת, בפרט כאשר יש בכוונתו להתוות מהלך מהפכני שאינו שגור במחוזותינו, ובדרך כלל יוצר באופן טבעי התנגדויות מצד העובדים.

לסיכום, מדובר בסוגיות סבוכות ומורכבות שאין להקל בהן ראש. במידה ואתם נתקלים בסיטואציה שעניינה פגיעה בזכויותיכם, חשוב לפנות אל עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת שיוכל לסייע לכם ולפעול למימוש זכויותיכם על פי חוק ובהתבסס על הפסיקה העדכנית בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.

 

 

 

אינג' עדי א. עציץ, עו"ד            הכותב הינו עורך דין ומהנדס המתמחה במשפט הנדסי טכנולוגי, בטיחות בעבודה, דיני עבודה ועובדים זרים, נזיקין ותאונות עבודה, מקרקעין ומיסוי, משפט אזרחי מסחרי וקנין רוחני. למידע נוסף ראה/י כתובת האתר www.aadieng-law.co.il                            לתיאום פגישה ניתן ליצור קשר בטלפון- 054-6354234

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב