שימוש בלבד ובטכניקות ליבוד צמר בעבר 

שימוש בלבד ובטכניקות של ליבוד בעבר

לבד הוא למעשה מצב של צמר. סיבי צמר כבשים שנדחסו וכווצו ייצרו מעין בד או גוף תלת מימדי  דחוס ועמיד לשימוש. לבד שימש לאורך ההיסטוריה (וממשיך לשמש עד היום) ליצירת חפצים שימושיים, פולחניים ואמנותיים כגון אוהלים (יורטה /אובה או ) אוכפים, שטיחים, חפצי לבוש, פולחן ועוד

מאחר וללבד יכולת פירוק אקולוגית מצוינת ברוב תנאי האקלים, הממצאים  החומריים הקדומים ביותר הם למעשה רק שאריות המזוהות כשיער חיות דחוס ומתוארכות ל-2300-3000 שנה לפנה"ס.  מאידך, עדויות כתובות ממקורות שונים המאזכרות שימוש בלבד (בין השאר לצורכי צבא כריפוד, מגן וכחומר מבודד כנגד קור וחום) מעידות על שימוש מוקדם ונפוץ בטכניקות של יצירת לבד בסין, לשם הגיע הידע ומוצרי הלבד ככל הנראה עם הנוודים של מרכז אסיה וממנה התפשט ככל הנראה לארצות שונות.  מקור אחד מזכיר את הגעת הלבד כ"חידוש" ליוון במאה החמישית לפנה"ס, (ביוונית  המילה ללבד היא פילוס וזהו המקור בעצם למילה אנפילאות שהן גרביים מלובדות  או למעשה נעלי בית מלובדות). מיוון הגיע הלבד לרומא ומשם התפשט לשאר אירופה ושימש בימה"ב בעיקר לצרכי לבוש. רק מאוחר יותר עם הכובשים הספרדים הגיעו מגבעות הלבד גם לאמריקה

חוקרים מעריכים כי הטכניקה של יצירת לבד הייתה ידועה  לאדם כבר 8000 שנה לפנה"ס, ויתכן כי נתגלתה לציידים וללקטים שאספו סיבי צמר של כבשים ועיזי בר לצורך ריפוד מקומות הלינה שלהם.  גם האגדות השונות מעידות על גילוי אקראי של תכונות הליבוד של הצמר ומרביתן נוגעות בווריאציה זו או אחרת בסיפור תיבת נוח, אחת מהן מספרת שבתיבה היה דווקא חם והכבשים (ע"פ המסורת היהודית העלה נוח  מס' זוגות כבשים) השירו את הצמר שלהן שהלך ונערם על רצפת תא התיבה, השתן יחד עם טפיפות הרגליים הרבות לתיבה דחס את הצמר וכשנוח פתח את דלתות התיבה לאחר שנחת על האררט הוא גילה את שטיח הלבד הראשון בעולם.  בהקשר זה מעניין לציין שהמקור למילה האנגלית ללבד  (felt)והגרמנית  (filz ) הוא המילה vilz  שמשמעו בגרמנית של ימה"ב מאסה בטושה

חפצים שלמים ומדהימים ביופיים, עושרם וגיוונם נתגלו בשנת 1929 ע"י צמד חוקרים רוסים  במערות פאזיריק באזור הריי אלטאי שבסיביר. (מאוחר יותר  בשנות הארבעים נמצאו  קברים נוספים ע"י הארכיאולוג סרגיי רודנקו)  החוקרים  מצאו מערות קבורה (מתוארכות ל-600-200-שנה לפנה"ס) הממוקמות בגובה 1600 מ' מעל פני הים שהיו במצב של קיפאון עמוק- מה שאפשר לפריטי הלבד והטקסטיל הקפואים שבתוכן להשתמר במצב מצוין.   במערות נתגלה אוצר של חפצים יפיפיים  המעידים על  יכולת אמנותית וטכנית מפותחת מאוד, על קשרי מסחר עם ארצות אחרות באסיה  ועל תרבותם העשירה של הנוודים שיצרו אותם.  בין חפצים שימושיים ואביזרים לצורכי פולחן מקרמיקה, זהב, עץ ועוד שנקברו עם המת נמצאו שטיחי קיר, שמיכות למתים, כיסויים לארונות הקבורה, אביזרים לשיער ופריטים רבים נוספים מלבד בטכניקות ובעוביים שונים המעידים בין השאר על עד כמה היה הלבד משמעותי בשימוש היומיומי ועד כמה מגוונת הייתה מיומנותם ליצור אותו בהתאם לצרכים השונים.  (פריטים מרשימים נמצאים במוזיאון ההרמיטג' -סנט פטרסבורג)   חלק מאותן טכניקות צורות ודוגמאות בהן השתמשו הלבדנים של אלטאיי השתמרו ומשמשות עד היום ביצירת לבד במונגוליה. דווקא בהשוואה ללבדים מאוחרים יותר מרתקים הממצאים של אלטאי ועשויים להוות מקור השראה עשיר ליצירה עכשווית של לבד הן  בשל המובחנות הטכנית שלהם והן בזכות החופש האמנותי בשימוש בצבע בצורה ושילובי חומרים וטכניקות.

נטע אשוח

www.netaashuach.com