להתיידד עם החזון 

החזון- התמונה המיטבית של חיי.

הניסיון באימון לימד אותי, כי אנשים רבים נלחצים ונרתעים למשמע המושג "חזון".

מתאמנות  מגיעות אליי במצבי קבלת החלטה בחייהן, בצמתים ובנקודות מבלבלות בחייהן, ו"הדבר האחרון שהן צריכות" הוא, שמישהו יבקש מהן להגדיר את האופן בו הן רואות את חייהן בעוד כך וכך שנים או חודשים.

בעבורי בניית חזון היא חוויה חיובית, חוויתית וככזאת אני שואפת להעביר אותה למתאמנות. המדד הראשון בהתיידדות עם אותו חזון הוא-  מרחק הזמן. עד מתי את מסוגלת לראות קדימה כרגע? מה גורם לך תחושה טובה של שליטה, של כנות עם עצמך?  שנה מהיום? חודש מהיום? מחר?

חוויה מעניינת חוויתי כשמתאמנת ביקשה לבנות חזון של יום המחרת. היא הגיעה לאימון בלחץ תהומי לקראת ראיון עבודה אחרון בשרשרת מיונים למקום עבודה נחשק, והייתה כל כך מותשת רגשית ומחשבתית מהתהליך שכל מה שיכלה לחשוב עליו הוא הקפה של הערב, בבית, אחרי הראיון האחרון.  היא התעייפה ממחשבות על התשובה המושלמת לכל שאלה, מהישיבה הנכונה, מהלבוש הנכון... נשמע פשוט, לבנות חזון של "מחר אחרי הראיון"? תלוי את מי שואלים. בתוך התהליך הגיעה להבנה נוספת, כי גורם נוסף אשר מגביר אצלה את הלחץ הוא הידיעה כי מכריה יתקשרו לשאול "איך הייה"...החזון שלה כלל גם ניסוח של מסרון אותו תשלח לכולם "אני מאוד עייפה, אשמח לדבר מחר". התהליך נמשך כחצי שעה  ובסופו, נשמה לרווחה- אכן הרגע הזה יגיע "ויהי מה" מחר בשמונה בערב, כך וכך אעשה, כך אתלבש, ואפילו- באיזו תוכנית אצפה בטלויזיה.

המדד השני הוא בניית חזון שנעים ונוח לי איתו. ישנו מגוון רחב של אפשרויות לבניית חזון- בניית סדר יום, כתיבה דמיונית ביומן של אותה נקודת זמן עתידית, יצירת קולאז', ולעיתים גם סיפור ודיבור בעל פה של אותה נקודת זמן וייצוגה דרך שיר או תמונה. כלי שיתאים למתאמנת אחת, עשוי לגרום לאי נוחות לאחרת. שימוש בדרך נוחה למתאמנת, יבטיח תועלת רבה יותר.

ולכאן נכנס מדד נוסף בהתיידדות עם המושג "חזון"- השלב והעיתוי של השימוש בו. כאשר הכלי מוכר למתאמנת, היא לומדת להשתמש בו גם ללא פגישת אימון, גם במצבים "קטנים" של יומיום, ולא רק בנקודות ובצמתים של החיים. לעיתים החזון נדרש "רק" כדי לעבור את היום, כמובן שה"רק" הזה הוא לעיתים עולם ומלואו.לעיתים כל מה שנדרש לאותה מתאמנת הוא, להצליח להגיע למחר עם כוחות מחודשים, עם תמונה מעט ברורה יותר של הציפיות שלה מיום המחר.

החזון, נועד להיות כלי אותו תוכל המתאמנת להכיר ולהפנים כך שישרתה במצבים שונים בחייה, גם לאחר סיום התהליך האימוני. מטרה זו תושג ביתר הצלחה כאשר המתאמנת תכיר אותו ככלי ידידותי.