פנסיה,ביטוח או...קזינו 

פנסיה, ביטוח... או קזינו?

מכיוון שרוב המשפחות בישראל מוציאות כ- 50% מהכנסתן להוצאות בתחום הביטוח האישי והחיסכון לטווח ארוך, טבעי הדבר כי שאלה זו הינה שאלה החוזרת על עצמה.

לאחר תשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות (כ-10% מהשכר), תשלומים לקופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה (כ-20%), הפרשות לקרן השתלמות (כ- 10%), תשלומים חודשיים לביטוח משלים של קופ"ח (בין 0.5-2%), ועל אף שעפ"י המלצות או הפצרות סוכן הביטוח משולמים לעיתים מאות ואלפי שקלים לחודש
( 7-15% ) עבור השלמת ביטוחי חיים בריאות סיעוד וכו'

שנים רבות ומאות אלפי שקלים זרמו לחברות ביטוח ופנסיה ועדיין רובנו מרגישים שאין לנו מושג האם תשלומים אלה אמנם מבטיחים את האינטרסים שלנו שהינם ביסודם שניים:

א.      לוודא שנוכל לפרוש מעבודה תוך שיש לנו הכנסה קבועה ומכובדת עד יום מותנו.

ב.      להבטיח כי במקרה חס וחלילה של מחלה או אובדן כושר עבודה תישמר רמת חיים נוכחית של המשפחה .

ברור ששני אינטרסים אלה קשורים זה בזה באופן שאינו ניתן לפרדה, מצד אחד אנו אמורים לחסוך מידי חודש סכומים ניכרים בכדי להבטיח פנסיה מכובדת ומנגד אנו מצווים לשלם בגין ביטוחים שונים בכדי שלא יווצר מצב בו אין הכנסה טרם היציאה לגמלאות או מצב שבו נוצרת הוצאה גדולה לטיפול באחד מבני המשפחה כך שלא נותר כסף מיועד לחיסכון.

לא מקרי הדבר שמשרד האוצר יוצא בפרסומים כגון "רצוי שתדע יותר!" או דיווחים אודות כך שמרבית הציבור משלם בגין כפילות ביטוחים ותשלומים מיותרים לתעריפים מוגזמים ודמי ניהול גבוהים הפוגעים בגובה הפנסיה הצפויה בעתיד וברמת הביטחון הכלכלי הנוכחי.
כבכל המדינות המפותחות, גם בישראל הבינו זה מכבר כי ההשתנות המואצת בתוחלת החיים, לצד כניסה מאוחרת למעגל העבודה (עקב שנות לימוד ארוכות יותר) יגרמו למחסור אדיר של עתודות כספיות והדרך היחידה (ללא הטלת מיסים כבדים נוספים ) הינה העברת האחריות מכתפי המדינה
לידי הציבור תוך מתן הטבות כספיות בהחזרי מס  וע"י   עידוד לקבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ע"י יועצים פנסיונים ופיננסים אשר אינם קשורים, מועסקים או מתוגמלים ע"י הגופים הפנסיוניים וחברות הביטוח.

אז כיצד מתירים את הסבך, מהם הסכומים שיש לחסוך ומה הם אלה שראוי לשלם בגין ביטוחים שונים.

חברות הביטוח והגופים הפנסיוניים מנצלים חרדות אלה ובמרבית המקרים נמצא כי אמנם הלקוח שילם כספים מרובים לביטוחים באופן שפגע בחסכונו הפנסיוני או לחילופין הפריש סכומים גבוהים לחיסכון הפנסיוני וניפגע מאירועים  שמוטטו את יציבותו הכלכלית כבר בגיל צעיר .

ראוי לציין כי החלק הקטן בציבור שאינו סובל בצורה זו מהפסדים של מאות אלפי שקלים לאורך השנים מתחלק לשניים:
 א. הציבור שאינו מאמין בביטוח ובחיסכון ובוטח רק בגורל..
ב. הציבור שפונה לייעוץ פיננסי הוליסטי "  "Financial Upgrad family Office
הכולל גם יעוץ פנסיוני וגם ייעוץ ביטוחי ופיננסי בחברות בעלות רישיון ייעוץ המאשר  שאין להן זיקה לגופים פיננסיים ונאמנים ללקוח בלבד.

מכיוון שנטייתנו לייחס להסתברות גבוהה, ערך נמוך מערכה הנכון ולהסתברות נמוכה ערך גבוה מהראוי, מנוצל מצב זה הן בתעשיית ההימורים והן בחברות הביטוח.

כך מצליחים סוכני הביטוח פעם אחר פעם למכור לנו ביטוחים נוספים ומיותרים למחלות נדירות, לאשפוזים ייחודיים, או לפיצויי כספיים שאינם קשורים בהוצאות ממשיות, וישולמו לנו רק לעיתים רחוקות, אלה  אמורים לספק את רצוננו בביטחון ושקט נפשי במחיר שאינו משקף מצד אחד את גודל הנזק ומצד שני את ההסתברות המזערית.

הפרדוקס העצוב הינו כי בנוסף להסתברות הנמוכה של המקרה עצמו, המחיר ששולם לאורך השנים "תרם" לירידת החיסכון ברבבות ואפילו מאות אלפי שקלים בעוד בבדיקה פשוטה היה ניתן לבצע הערכת אפשרות המשפחה להתמודדות עם מצבים נדירים אלה ולגלות כי האפשרות הייתה קיימת וה "שקט הנפשי " היה קיים דווקא ללא ביצוע התשלומים המנותקים מכל חישוב כלכלי.

בולטות במיוחד ההחלטות הלא רציונליות של המשפחות המבוססות יותר ובעלי עסקים שהיו אמורים להיות בעלי "אינטליגנציה כלכלית" גבוהה יותר.
גם אצל משפחות בעלות אמצעים הללו, נמצא כי הצד הרגשי גבר על הרציונל הפשוט כי העתודות של המשפחה יכולות לשמש כ"תוכנית ביטוח" של עצמן עד לגודל נזק מדוד ומחושב מראש.

כך נוצר מצב כי דווקא אלה שאינם יכולים לשאת בנזק כלכלי מסוים אינם מבוטחים כהלכה ומרבית הביטוחים המיותרים נרכשים דווקא ע"י אלה שאינם זקוקים להם ופשוט יכולים לשלם,  ואילו אלה שאינם יכולים להתמודד עם הנזק - אינם מבוטחים.

כיצד אם כך, ניתן למנוע מצב של תשלומים מוטעים הנובעים מהערכות המבוססות על מצב רגשי?

הפתרון מתחלק ל- 3 חלקים שיש להפרידם זה מזה.

1.      הערכת ה"שקט הנפשי" המבוקש ע"י המשפחה במונחים כספיים  אמיתיים, כלומר מהי רשת הביטחון - ההכנסה החודשית הדרושה  למשפחה לכל אחת משלושת הסיטואציות :
א.   כיום.

ב.      בעת מקרה ביטוחי של מוות, מחלה או אובדן כושר עבודה של אחד מבני המשפחה.

ג.       ההכנסה הדרושה המבוקשת לאחר היציאה לגמלאות.

2.      יועץ פנסיוני מקצועי הקובע עפ"י סימולציות ממוחשבות:

א.      טווח היכולת של המשפחה להתמודדות עם הוצאה נוספת או אובדן הכנסה.

ב.      הערכת החסר בכל מקרה בין השפעת כל אירוע על המצב הכלכלי של המשפחה לבין טווח היכולת .

ג.       בחינת העלות מול התועלת כולל התייחסות לפגיעה האפשרית בחיסכון הפנסיוני תוך מתן המשקל הראוי להשתנות תוחלת החיים ( הנמדדת כיום עפ"י ההיסטוריה אך אינה מכילה הצפי לעתיד).

ד.      בחירת המכשירים ( תוכניות ביטוח, פנסיה, קופות גמל וכדומה) בהתאמה למאפייני הלקוח והתעריפים השונים.

3.      ליווי מתמשך וצמוד :

א.      ביצוע סימולציות חוזרות מידי שנה לפחות.

ב.      עדכונים עפ"י המשתנים

ג.       מעקב ופיקוח על ביצוע מדויק עפ"י ההנחיות.

תהליך זה מתאים לציבור המבין את חשיבות הפרדת המצבים טעוני הרגש,  מניתוח ע"י צוות מיומן הפועל עפ"י בסיס נתונים רחב, מערכות מחשוב, ידע מקצועי ובעיקר נטול ניגוד אינטרסים.

ולמי שמאמין בגורל, גם לו כדאי להיערך  ...כי גם הגורל מעדיף את שהכינו עצמם טוב יותר!