עברי גם בן עוני בן שר ...ניתוח התורה החברתית כלכלית של זאב זאבוטינסקי נאום מאת גיל שמואלי בכנס צעירי הליכוד במצודת זאב לזכרו של זאבוטינסקי 15.7.10 

"עברי גם בן עוני בן שר ..."

ניתוח המשנה הכלכלית חברתית של ז.אבוטינסקי

נאום לזכרו של זאב זאבוטינסקי , מאת – גיל שמואלי

חבר חטיבת בוגרי בית"ר – נהריה - בכנס צעירי הליכוד במצודת זאב - 15.07.2010

מוריי ורבותיי

חניכי ובוגרי תנועת בית"ר לדורותיה

חברי הליכוד והמחנה הלאומי

צעירים וצעירות – מוקירי זכרו של זאבוטינסקי

מכובדיי כולם  ,

ב- כ"ט בתמוז ת"ש – 4 לאוגוסט 1940 לאחר ביקור במחנה קיץ – נופץ הכינור ברוך המיתרים של העם היהודי .....נוכח  הסתלקותו בטרם עת של גדול הדור , מורנו , אבי תנועת המרד העברי – ראש בית"ר זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר , סופר , משורר – הוגה דעות אשר עיצב את התפיסה הכלכלית חברתית לה קרא : "פילוסופיה סוציאלית " . לתורה חברתית הנודעת בשם : תורת חמשת המימים , מזון , מלבוש , מרפא מעון מורה – הם חמשת צרכי היסוד של כל אדם לחיים נורמליים השומרים ומעגנים את צרכיו הסוציאלים .

בבסיס התפיסה עומד הרעיון כי כל אדם אינו יכול להתחיל לחיות מאפס אמצעי קיום , אין הוא צריך לחיות את חייו בחוסר כל או חוסר אמצעים וכי קיימת חובה מוסרית וערכית על השלטון לספק לו אמצעי קיום הוגנים – בכך ביטל ראש בית"ר - את התפיסה המרקסיסיטית שהתנוססה במחנות העבודה ברוסיה הסובייטית לאמור : "מי שאינו עובד אינו אוכל", המסמלת נסיגה סוציאלית אכזרית, באשר היא וחלה אפילו על חולים ונכים –

מוריי ורבותיי , תורת חמשת  הממים מתקנת את העוול בתפיסה המרקסיסיטית וקובעת שאין להקריב בשום אופן את היחיד על מזבח החברה – תורתו של זאבוטינסקי - מבטיחה לכל אדם , זקן – נכה או חולה , מינמיום אמצעי קיום המבטיחים את המשך חייו בכבוד – כחלק מתהליך תיקון החברה והבטחת הקיום של היחיד .

יש לבטל את העוני והדלות שהיא חרפה, ליצור תנאים מכובדים שבהם לא יימצא אפילו ילד יהודי אחד ללא מזון מספיק, ללא קורת גג, ללא בגד, וללא מורה . להקטין את אי השויון ולהגביר את האינטגרציה החברתית .

כליברל וכדמוקרט דחה ראש בית"ר את הרעיון של מלחמת המעמדות כגורם המכריע בתולדות האנושות  . התנועה הציונית והעם היהודי התברכו בענק אינטלקטואלי , ליברל , דמוקרט שהאמין בזכויות הטבעיות של כל בני האדם – אשר צריכים  להיות מובטחים על ידי המוסדות הדמוקרטיים של המדינה , כפי שציינתי קודם הוא הסתייג מין הקומוניזם וראה בו שיטת כפייה המחניקה את היצירתיות החופשית ומסכלת  את היוזמה האישית .

הוא גרס כי דווקא יוזמה אישית ויצירתיות הן הכוחות שיניעו בעתיד את הקידמה שתתבסס על חדשנות והישגים טכנולוגיים .

רק חברה חופשית דמוקרטית וליברלית יכולה להוות קרקע פורייה לפורקן כוחות היצירה והיזמות של חבריה – יחד עם זאת זאבוטינסקי לא התעלם מין ההיבטים השליליים של הקפיטליזם . הסבל שגרמו למיליוני אנשים בעולם הותירו את רישומן העמוק על מחשבתו . הוא לא היה מסוגל להשלים עם ההשפלה המוסרית הכרוכה במושג הקפיטליסטי – "הישרדותם של החזקים " . כשם שהסתייג מין הדיקטטורה של הפרולטריון כך גם הסתייג מין הרעיון שהחברה תתגמל רק את העשירים והחזקים ותתעלם מבישי מזל ומהחלשים שבקרבה .

תחושת הצדק החברתי והמוסר -  אותה הנחיל לכל תלמידיו הם שגיבשו את אמונתו האוניברסאלית כי " כל אדם הוא מלך " והיא שתבעה הקמת מערכת חברתית שתתגמל יוזמה וחדשנות אך גם תבטיח לכל אחד מחבריה את צרכיו הבסיסיים שיבטיחו לו ולמשפחתו קיום הגון ומכובד בזכות ולא בחסד .

זאבוטינסקי פרסם כבר ב- 1930 סדרה של מאמרים שהיו הבסיס לרעיון הקמת "מדינת הרווחה " – מאמרים אילו כללו שילוב של רעיונות תנכיים - מין המסורת היהודית לצד מערכת של ערכים וקודים מוסריים – אשר אם יפורשו בצורה הנכונה ויותאמו לזמן הזה יעניקו לחברה האנושית את רשת הביטחון לה היא זקוקה – הראשון שיישם את המשנה החשובה הזו בנחישות ומתוך רצון לבסס את הצדק החברתי במדינת ישראל  היה גדול תלמידיו – הוא יהושוע בן נון של העם היהודי מורנו - מנחם בגין על ידי  חקיקת מערכת חוקים סוצייאלים כגון : חוק אבטלה , חוק הבטחת הכנסה , חוק חוזה הביטוח .... המגדירים את חובתה של המדינה לספק ביטחון לפרט מהולדתו ועד ולמותו באמצעות שרותי ותשלומי רווחה , חוק חינוך חובה , חיזוק שרותי הבריאות – ועל ידי פרויקטים חברתיים פורצי דרך – כגון פרוייקט שיקום שכונות והקמת  הדיור הציבורי בעיירות פיתוח בסיוע  ממשלתי  . למדניות החברתית זו - קרא זאבוטינסקי "פילוסופיה סוציאלית " .

הוא חזה את העובדה שבחברה עתידית יתמעטו אם לא יעלמו כליל הפועלים העובדים בעבודה פיזית מעייפת – וטען שאופי העבודה בחברה הטכנולוגית העתידית יהיה שוני מין התפיסה המרקסיסטית באשר למעמד הפועלים לא יהיה לה עוד מקום . חיי העובדים בעידן הטכנולוגי המתקדם לא יושתתו עוד על עבודה קשה לצורך קיום , זאת ניתן יהיה להשיג בעזרת תקנות סוציאליות שיחסלו את השכר הנמוך ושאר העיוותים מהם סובל הפועל – ויש שהעבודה עצמה תהפוך אפילו להנאה יצירתית  - על המדינה להערב בפועל ממש בשוק החופשי באמצעות חוקים ותקנות כדי לשמור על הצדק החברתי . תפיסה חברתית זו היא נסיון אמיתי מבחינתו בדרך לחיסול העוני והדלות .

העוני אתו יש לחסלו מורכב מחמש רעות חולות שיש לבער :

1.     מחסור.

2.     מחלה.

3.     בערות.

4.     העדר תעסוקה.

5.     אביונות .

את הרעות החולות הללו – ניתן לחסל באמצעות 3 סעיפים הלקוחים מהמקרא – : רעיון השבת , הפאה והיובל .

רעיון השבת  - קריי חקיקה חברתית שבאה להגן על זכויות העובדים

עקרון רעיון הפאה – בדומה להשארת חלק מהיבול בשדה עבור העני והגר – יש לפעול להעברת הון מהעשירים לעניים , מס הכנסה פרוגרסיבי – מס ירושה – סיוע למובטלים ועוד

למעשה זאבוטינסקי טוען שבאמצעות המיסים חובת המדינה לספק מזון , מלבוש מרפא מעון ומורה לאזרחיה .

נוסף לאלה רעיון היובל – בין יובל ליובל תתקיים כלכלה חופשית ובמקביל לה תתקיים מדיניות רווחה רחבה עבור העם . יש להחזיר את האנשים לנקודות זינוק שוות כדי לצמצם פערים . מדיניות רווחה היא הצלע השלישית התפיסת עולמו שבלעדיה עלול להיווצר אי שקט חברתי מסוכן שעלול להוביל לנסיונות הפיכה .

אסור להתנות את עזרת המדינה בהיות האדם עובד היות שבחברה טכנולוגית יש צורך בפחות ידיים עובדות !!!

לאדם כאדם ישנה הזכות לקבל מהמדינה סעד חברתי וכיסוי צרכיו הבסיסיים . " כל אדם שמודיע שהוא דורש לחמשת הממין צריך לקבל אותן " ואת הכח למלא אחר חמשת הממין תיטול המדינה בכח מין האומה . ממש כמו שהיא נוטלת מיסים ומכריחה את האזרחים לשרת בצבא . יש לחייב את נותני העבודה להציע שכר גבוהה מהמינמום ולספק תנאי עבודה הוגנים .

השיטה שמציע זאבוטינסקי מושתתת על כיבוד האדם , ועל אמונה במוסריות מרבית בני האדם שלא יתבעו סעד שלא לצורך .

לסיכום : חיסול העוני מהווה תנאי בסיסי לקיומה הממשי של חרות לכל . הרעב ללחם או החולה שאינו יכול לרכוש שרות רפואי איננו יכול לתפקד כאדם חופשי – לכן בלי מדיניות רווחה שתספק את הצרכים המינימליים . הדיבור על חרות לכל הוא דיבור בעלמא .

דווקא מדינת רווחה שתיתן תשלומי אבטלה גבוהים ותאלץ מעסיקים לשלם שכר הוגן תגביר את הרצון של כל אדם לעבוד היות שחייו לא יהיו בדוחק והוא יעדיף לעבוד – הטיעון שנשמע לא פעם ע"י שרי אוצר ופקידי האוצר שמדיניות רווחה מעודדת בטלנות לא היתה מתקבלת כלל וכלל ע"י זאבוטינסקי .  

      הנאום לזכרו של  מורי ורבי - אריה (יהודה) אריאלי ז"ל , זקן חברי בית"ר   

      בנהריה מפקד בית"ר בדורוכוי-רומניה