667לילה לא שקט-שירי שלמה ארצי-תיאטרון הקאמרי667 תמונות-אלי ליאון אתחיל הפעם בגילוי נאות קטנטן. אינני מחסידי שירי שלמה ארצי ולא כאן המקום לפרט מדוע.ראיתי את"לילה לא שקט"פעם וחצי דהיינו בפעם הראשונה ראיתי חלקים ממנו שהוצגו למוזמנים ובפעם השניה בסמיכות בשלמות.כשראיתי את המופע בפעם הראשונה נהנתי, זה סיקרן אותי מאוד ורצתי לראות את המופע השלם. נכון המופע אינו תיאטרון במלוא מובן המילה. אין עלילה או נכון יותר אין כל חשיבות לעלילה ואם יש כזו היא מסובכת ואין טעם להכנס אליה כי היא באמת לא חשובה.העלילה דומה לאפיזודות שונות כדברי קישור שאינן נקשרות ביחד אלא בחוט דק וחלש ביותר. זה מופע של שירים שכתב שלמה ארצי ושקיבלו במופע זה פנים חדשות,שינויים קטנים בטקסט,עיבוד מוסיקלי חדש מעולה של טל פורר והגשה בצורה נהדרת.כתבה וביימה את המופע יעל רונן. למרות מה שכתבתי בהתחלה, כאמור נהנתי הנאה מרובה מהשירים ואשמח לשמעם פעם נוספת בעיבוד הזה. כאשר רואה אני את הקהל הבא לתיאטרון מרצונו החופשי דהינו -קונה כרטיס ישירות בקופה ,אני רואה שהצעירים לא עושים זאת בהמוניהם ורוב הקהל הזה הוא בדרך כלל בגיל מבוגר יותר . מופע כמו " לילה לא שקט"הנו מופע שיקרב את הצעירים לתיאטרון ,יסקרן אותם ואני מקוה ,ימשיכו גם לבקר להבא מיוזמתם בהצגות תיאטרון חשובות ורציניות . טוב עשה מנהל הקאמרי נעם סמל ולו ,בגלל נקודה זו בלבד,אך לא כן הדבר,שהעלה מופע זה ולקח על עצמו את הסיכון בהעלאתו. זאת לא הפעם הראשונה שמועלת הצגה בתיאטרונים בארץ המבוססת על השירים של משורר ופיזמונאי ידוע .ברוב המקרים בהצגות אלו העלילה תפורה תפירה גסה, לא מענינת ולא חשובה .העיקר הם הפיזמונים וכך גם במופע בקאמרי. מיותר לציין שהצגות כאלו זוכות למספר הצגות רב והצלחה גדולה בקהל. השאלה היא האם מופע זה עמד בקריטריונים אמנותיים סבירים שתיאטרון מקצועי צריך לשמור ולעמוד בהם. לדעתי,התשובה היא כן. יתכן ואפשר היה למצוא כותב עלילה מענינת ורצינית יותר אך זה הסטנדרט בסוג כזה של "עלילות". הצד המוסיקלי שעליו היה אחראי כאמור טל פורר עמד על סטנדרט גבוה. הוא חידש את השירים של ארצי,הפיח בהם רוח חדשה וצעירה יותר ונראה לי שרבים מהם אפילו נשמעו לי במופע טובים יותר מהמקור. להקת המשתתפים הורכבה כולה מאנשים צעירים, חלקם כבר ידועים ביותר וחלקם פחות. הם בעיקר שחקנים וזמרים .הכוריאוגרפיה של סער מגל התחשבה בזאת והיא היתה בהתאם בהחלט סבירה ורעננה.בהעמדת השירים והכוריאוגרפיה המלווה אותם היה הרבה,תשוקה,סקס,התעלסות. הקצב ,התנועה,ההתרוצצות על הבמה היו במידה הנכונה . ראינו כמעט את כל המשתתפים ,הבחורים בחצי גוף עליון חשוף לפחות והבחורות בבגדים תחתוניים סקסיים כאשר כמעט כולם מתפשטים ומתלבשים על הבמה מספר פעמים. התפאורה -טל פריד היתה רקע לא חשוב להתרחשויות על הבמה ולא הוקדשה לה תשומת לב מיוחדת. התלבושות היו יפות ,יום יומיות ונשבה בהן רוח צעירה כנדרש. התאורה היתה טובה -קרן גרנק- ולא יותר והסאונד מצויין ,מאוזן ולא צעקני . השתתפה במופע תזמורת של 7 נגנים שישבו כל הזמן על הבמה כשאר המשתתפים ששימשו כלווי מקהלתי לסולן השר את השיר. 12 היו השחקנים המשתתפים. אציין כמה מהם שהתבלטו במופע. עידו מוסרי היה מצויין הן כאשר ביצע את השירים שלו והן במשחקו. מי פיינגולד היתה מעולה ומרגשת כאשר שרה. אמיר דדון התגלה כבעל קול מעולה היודע להגיש שיר כפי שצריך. בשירתו של אקי אבני שמעתי לפעמים הד מקולו של ארצי עצמו ושירתו ושירתה של יעל בר זוהר היו סבירים . הצטיין במשחק גם זהר ליבה. הדגש במופע היה כאמור על השירים לכן המשחק היה טוב אך לא עמד על רמה אחידה. בנוסף לאלו שציינתי השתתפו עוד אפרת גוש,אבי גרייניק שהיו לו רגעים טובים מאוד,רוני הדר,ניר זליחובסקי,כנרת לימוני,ואיילת רובינסון. אין לי ספק שהמופע יזכה לדעות קיצוניות שונות משני הקצבות אך בדבר אחד אני בטוח,לא חשוב מה יהיו הדעות הוא יזכה למספר הצגות רב והצלחה גדולה בין הקהל. בהצגה הרגילה שהיתי, הקהל בסוף המופע קם על רגליו והריע משך כ 10-12 דקות ללא הפסק ואילץ את השחקנים לחזור ולהשתחוות פעמים רבות. בכוונה לא השתמשתי הפעם במילה הצגה או מחזמר כי המופע שראיתי אינו מחזמר וגם לא הצגה במובן המקובל של הצגת תיאטרון. לראות או לא לראות:שעה וחמישים של שירים יפים בתנועה,תשוקה וסקס.מוסיקה מוכרת בעיבודים חדשים מעולים וקצביים ביותר .מלל המיועד להעביר אותנו משיר לשיר.אלך למופע פעם נוספת. נכתב על ידי ELYBIKORET-אלי ליאון5.7.10,08.11
