עולם הבדיקות מורכב מכלל שכבות האוכלוסייה , החל מהאדם הפשוט ביותר מבחינה השכלתית
עד לדוקטור למדעי המחשב עם עשרות תעודות ותארים בתחום. פרמטר נוסף הוא נושא הניסיון וכך נולד ויכוח
שעלול להפתיע רבים מאיתנו והוא מה טוב ופרקטי יותר ? בודק תוכנה עם ניסיון בבדיקות ובפרויקטים או
דוקטור לאיכות והנדסת תוכנה ?? אז ברור שלכאורה לדוקטור יתרון ברור אבל למרבה הפלא מעסיקים רבים
מעדיפים לקבל אנשי מקצוע עם ניסיון מאשר "גאוני" תיאוריה בלי תארים ותעודות מרשימות אך ללא ניסיון פרקטי בתחום.
האם ההחלטה הזו נכונה - זאת למעשה שאלת המיליון דולר , האם באמת נכון לגייס עובד עם ניסיון ולוותר על אדם בעל
מוח ותארים מרשימים הרבה יותר? ראשית כל מעסיקים רבים מבינים שעובד Overqualified יהיה במהרה מתוסכל
במשרה "משעממת" מבחינת האתגר המקצועי והשכלי ולכן מעדיפים להעסיק עובדים עם ניסיון ומוטיבציה בייחוד בתחום
הבדיקות הידוע כתחום די אפור וסיזיפי שיכול להגיע למיצוי די מהר אבל רוב האנשים.
פרקטיקה מעניקה משהו שלא מלמדים באף אוניברסיטה , זמן אמת של עבודה , אינטגרציות , שיטות עבודה ועומס
אמתי ולא מלאכותי שמלמד ומעביר את אנשי המקצוע שיעור חשוב בעבודה בפרויקטים והתנהלות מול שלל גופים במהלך
פרויקט. כמובן ששילוב של ניסיון ושלל תארים הוא האופציה המועדפת אבל כאשר המאזניים מראות ניסיון או תיאורה רוב
המעסיקים יבחרו ללא היסוס בניסיון , זה ברור גם ברמה הכלכלית , לימוד של עובד חדש עולה כסף , על אחת כמה וכמה
כאשר הוא ללא ניסיון , לנושא משקל רב בבחירת עובד אצל כל מעסיק.
