מלבד עצם העובדה כי דיבור מתבצע בשטף היומיום ללא הרף ולא הפסקה (מלבד הנשימות והרגעים בהם אנו לבד) הרי שלדיבור ישנם תפקידים מאד ספציפיים.לרובם אפילו איננו מודעים. מדוע? כי איננו חושבים על כך ובמרוצת החיים שכחנו למעשה את שלל התפקידים הללו.מהם ישנם מובנים יותר ומהם ישנם כאלו שיש לשוב ולהזכירם ולטפחם מחדש.
האם הדיבור נועד רק לתקשורת? לא ולא. לדיבור תפקידים פנימיים (בינינו לבין עצמנו),לדיבור תפקידים חיצוניים (בינינו לבין המקשיב) ולדיבור תפקידים חיצוניים המתפקדים "פנימה אל תוך" המקשיבים לנו והסובבים אותנו.
העיסוק בתיאור מלוא התפקידים עלול להעמיס מדי על הבנת כל המשתמש בדיבור ועל מוטב יהיה להבהיר את תפקידיו העיקריים בלבד מבלי לעסוק בתצוגה המלאה והעשירה של תפקידיו הנוספים (על כך תובא הרחבה במאמרים המקצועיים).
תפקידים פרקטיים מובנים וברורים לכל:
• שימוש בדיבור על מנת להשיג דברים
• הדיבור כאמצעי תקשורת טיבעי
• צורך בהפחתת אנרגיה פנימית ולהט
• אפיק ביטוי שיגרתי ומקובל
עד כאן הכל ככל הנראה ברור ומקובל על כל בר דעת. אולם מה מעבר לכך?
להלן תפקידיו החשובים יותר של הדיבור שהינם "פנימיים" יותר.רצוי לתת על כך את הדעת שכן תשומת לב לכך תשפר את איכות חיי הדובר ללא צל של ספק.
הדיבור כשומר על בריאות נפשית
לא אחת,הדיבור (הכרוך בחוכמה) הוא המחלץ אותנו מתוך תחושה לא נעימה. לעיתים שימוש בניסוח נכון כדי לצאת מהרגשה רעה או ממצבים הוא הדבר הבלעדי שנוכל לעשות כדי לצאת ממצב לא נוח. לדיבור כוח עצום בשמירה על תחושה טובה.
במקרים אחרים,התמצאות מספיק טובה בדיבור (או הכרת חלופות ניסוח ואפשרויות ניסוח שונות ורבגוניות) היא זו אשר מאפשרת לנו להפעיל מנגנונים פסיכולוגים נכונים כדי לא להתמודד עם דברים מסוימים.
עוצמתו של הדיבור עצומה בשמירה על הרגשה טובה מעצם יכולתנו להציג עצמנו באופן שונה כלפי חוץ ממה שאנו מרגישים או חושבים באמת.
זהו פער המחשבות - ניסוח : וככל שנדע לצמצמו (ע"י בחינת אפשרויות ניסוח,הכרת שיטות מתוחכמות יותר וניסוחים) הרי שהעומס שנרגיש ב"חיפוש" אחר ניסוחים טובים יפחת.
הדיבור כמעצב את המחשבה עצמה
רבים עשויים להרגיש זאת על עצמם: דיבור הינו למעשה המחשבות כאשר הן "לובשות" עליהן את בגדי הניסוח. לכן,דיבור טוב עשוי ליצור איכות חשיבה נכונה ונקיה שתוביל לאיכות חיים.דיבור חיובי יוצר בוודאות חשיבה חיובית. (על חשיבה חיובית נכתבו גם מאמרים ספציפים וכך גם מאמרים העוסקים בקשר שבין המחשבות לניסוח).
הדיבור כיוצר מנוחה נכונה לנפש
שימוש נכון בדוגמאות ציוריות,שימוש נכון בהפסקות בתהליך הניסוח המאומץ וככלל ,הקדשת תשומת לב נכונה לאופן ההגיה של המילים (הדבר משפיע לעין ערוך על הנשימות) - כל אלו יוצרים מצבים של מנוחה המתבקשים במרוצת הדיבור. היות והדיבור משמש אותנו לאורך כל היום ,הרי ששימוש בכל האתנחתות הלוגיות הללו (באופנים המגוונים שנזכרו) יאפשר תנועה נכונה יותר של מלוא עולם הדיבור הנפשי באופן שיתרום להרגשה טובה יותר ובריאה.
דיבור כיוצר מצב סביבתי תורם לאווירה טובה
גם במקרה זה,כאמור לגבי הדברים הקודמים,הקדשת תשומת לב לכך תאפשר מבט נכון בהיר ופיכח על מלוא השפעות הדיבור: כוחו הוא רב ולא לחינם נחרץ בתודעת הציבור המשפט: חיים ומוות ביד הלשון (ראשי תיבות: חו"בה). דיבור עשוי ליצור סביב הדובר אווירה טובה מאד מעצם שימוש נעים בו,חכם בו,פרקטי אנושי או להיפך,חלילה וחס.(כל אחד בהתאם לטעמו .... ומידת "חמיצותו" או מתיקותו...)
דיבור כמעיד על האדם הדובר (איך מדבר,על מה מדבר,באילו אמצעים ושיטות הוא משתמש ומה הידע הדיבורי שלו)
אין ספק שמלבד בגדים הנראים בגלוי על הלובש אותם ,הרי שהדיבור איכשהו "מוציא" כלפי חוץ את נפש האדם ופורש אותה (את דרך החשיבה הטיבעית שלו המתבטאת בניסוח). הדיבור מציג את האדם.על כן מוטב יהיה לשים לב אליו ביתר הקפדה ולהיזהר במידה הנכונה שלא לומר דברים שעושיים להתפרש ולפרש אותנו אחרת ממה שאנו כלפי המקשיבים.
רבים מנסים לדבר בצורה מסויימת שתעיד עליהם בדרך מסויימת וזאת אף מבלי שהם יודעים כלל כיצד הם נתפסים על ידי סביבתם (באופן התואם למה שהם חפצים בו או באופן החורג מכך קיצונית).
המשך יבוא
