ענישה ללא הרשעה, מתי אפשרית? 

סעיף 71 א (ב) לחוק העונשין תשלז-1977 מתייחס לנושא הענישה ללא הרשעה-יש מצבים בהם בית המשפט יכול לקבוע כי פלוני ביצע את העבירה המיוחסת לו אך לא להרשיעו.

האם אין סתירה? ובכן, נוכח ההשפעה הקשה של ההרשעה על פלוני שזו מעידתו הראשונה ולעיתים אפילו לא ראשונה, בתי המשפט מאזנים מחדש את ההתנגשות בין הפגיעה בנאשם כתוצאה מהרשעה בדין לבין האינטרס הציבורי.

בתי המשפט יצקו תוכן מוגדר מתי אפשר למנוע הרשעה – בעפ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל (טרם פורסם), נדרש בית המשפט העליון לסוגיית ההימנעות אגב דיון בעניינה של פקידת מס הכנסה שהודתה בביצוע עבירה של קבלת שוחד על יסוד עסקת טיעון, סוכם כי יוגש תסקיר שירות המבחן בו יתייחס לאפשרות שהמערערת לא תורשע בדין.

בית משפט השלום קיבל את עמדת שירות המבחן, שהמליץ לא להרשיע את המערערת כדי לאפשר לה להמשיך בעבודתה כמפקחת מס, לאחר שקבע כי הסוכן הוא שהציע למערערת את ההלוואה (השוחד) ולפיכך הטיל עליה שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה וזאת מכוח סעיף 71א(ב) לחוק העונשין תשלז - 1977 .

המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי, בדבר הימנעות מהרשעה, והוחלט כי המערערת תורשע בדין. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתנה רשות ערעור בשתי שאלות:

 ראשית, מה הם הקריטריונים להפעלת הסמכות להטלת שירות לציבור ללא הרשעה, ושנית, האם בעבירת שוחד יכולות להתקיים נסיבות, ומהן אותן הנסיבות , המצדיקות את הפעלת הסמכות כפי שפורטה לעיל.

 בפסק דין זה נקבעו התנאים להימנעות מהרשעה אפשרית בהצטברות שני גורמים:

1. ההרשעה יכולה לפגוע פגיעה חמורה בנאשם

2. סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות מקרה מסוים על הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים.

כאשר בית משפט מתבקש להימנע מהרשעה, השיקולים הבאים או לפחות חלק מהם מובאים בחשבון: - טיב העבירה,חומרתה ונסיבות ביצועה, האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה, האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית, מסוכנות-מידת הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת,  אופי הנאשם, עברו וגילו, מעמדו ותפקידו של הנאשם, מידת פגיעת העבירה באחרים, יחס הנאשם לעבירה, היינו לקיחת אחריות, משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם, השפעת ההרשעה על תחומי פעילות הנאשם בהווה ובעתיד וכל נסיבה מקלה אחרת.

גם אדם אשר נקבע כי ביצע את העבירה אך לא מורשע אינו יוצא פטור בלא כלום אלא מוטל עליו עונש חינוכי לדוגמא  צו שירות לתועלת הציבור (לא עבודות שירות), הצו לא יעלה על שנה ויינתן רק בהסכמת הנדון כאשר מספר השעות של השירות לא יקבע על ידי בית המשפט.שירות לתועלת הציבור נעשה על חשבון שעות הפנאי של האדם וללא שכר וזאת לתקופה מסוימת בהתאם להמלצת קצין מבחן.

לעיתים, בנוסף לשרות לתועלת הציבור ניתנת העמדה בפיקוח שרות מבחן לתקופה של 6 חודשים ועד 3 שנים כאשר בזמן זה האדם שומר על קשר עם שרות המבחן במועדים ובשעות שיקבע שרות המבחן.

אין ספק כי סוגיית היעדר ההרשעה הינה חלק בלתי נפרד מעקרון השיקום, שכן פגיעה בעתידו של הנאשם כתוצאה מהרשעה עשויה לפגוע בין היתר בפרנסתו, בכבודו, בשמו הטוב וכפועל יוצא בעתידו של הנאשם.

גם באי הרשעה טמונה טרחה לא מועטה ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי מיומן לצורך בדיקת המקרה ושינוי התוצאה בכפוף לשינוי הנסיבות.