נפגעתם בתאונה ואינכם יודעים אם זוהי תאונת עבודה? קראו והכירו את זכויותיכם לקראת תביעה 

הכרה בתאונה כתאונת עבודה- קוים מנחים

תחום ניהול הבטיחות הפך פופולארי, כך, שאנו מוצאים את עצמנו נחשפים תדיר לארגונים ומפעלים רבים המקבלים החלטה אסטרטגית להכין את ארגונם, לפנות למכון התקנים הישראלי ולפתוח בהליך ייעודי לקראת הסמכתם על פי דרישות ת"י 18001. יש בכך משום הצהרת כוונות של הנהלת הארגון/מפעל לפעול לצמצום ואף למניעה, עד כמה שניתן, של סיכונים ומפגעים שיש בהם כדי לסכן את העובדים בארגון/מפעל. דא עקא, כפי שנהוג להתבטא במחוזותינו, שאלת גבולות הגזרה של תאונת העבודה עולה פעם אחר פעם, וזו מחייבת את בית המשפט להתחבט בשאלה ולהכריע האם אותה תאונה תבוא בגדרי תאונת העבודה אם לאו.

על פי הגדרת חוק הביטוח הלאומי תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שבה נפגעת יכולתו של עובד לעבוד. כידוע, תאונות עבודה הינן תאונות שבהן מעורבים עובדים תוך כדי עבודתם או בעקבות משלח ידם. תאונות עבודה, או בלשון אחרת פגיעות בעבודה, יכול ויהיו גם מחלות מקצוע, כלומר, מחלות אשר נגרמות עקב העבודה עצמה, כתוצאה מתנאי העבודה או מנסיבות אחרות הכרוכות בעבודה. אם נביט אל מבעד לכותלי חוק הביטוח הלאומי נמצא, שהחוק מגדיר מיהם נפגעי תאונות העבודה. על פי החוק, עובד הנפגע עקב תאונות עבודה תוך כדי עבודתו, או לחלופין, בדרכו למקום עבודתו או בדרך חזרה ממקום עבודתו, ניתן להכיר בו כנפגע תאונות עבודה. בהתאם לחוק זה, העובדים שנפגעים מתאונות עבודה כפי שצוין שם, זכאים להטבות המצוינות בחוק הביטוח הלאומי. 

על פי המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה הינה אירוע אשר במהלכו נפגע עובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל המעביד, לרבות פגיעות עצמאיות במהלך עבודתו של העובד. על מנת לזכות את העובד הנפגע מתאונת עבודה בפיצויים מהמעביד או מחברת הביטוח שביטחה את המעביד, נדרש להוכיח כי התאונה נגרמה בשל עוולה מן העוולות המנויות בפקודת הנזיקין[1] ולא די בכך שהעובד נפגע רק במסגרת עבודתו. יצוין, שבחוק הביטוח הלאומי ישנה לקונה, שכן חוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהו עובד שנפגע עקב תאונות עבודה אך אינו מציין במפורש מה יכולות להיות הסיבות לתאונות עבודה. אשר על כן אנו נדרשים להסתייע בפסיקה המספקת לנו פרשנות להגדרה  מהי תאונת עבודה, וזאת בהתבסס על פקודת הנזיקין. יובהר, שמבחינת המוסד לביטוח לאומי תאונה תוכר על ידו כתאונת עבודה אם היא מקבלת את המשמעות המוגדרת בחוק הביטוח הלאומי. הסיבה לכך הינה, שהמוסד לביטוח לאומי, האחראי לביטוח נפגעי תאונות עבודה, אינו מבחין בין תאונה שנגרמה כתוצאה מטעות של המעביד לבין תאונה שנגרמה ללא קשר למעביד עצמו.

אם נצלול מעט אל נבכי חוק הביטוח הלאומי על מנת לברר מהי תאונה עבודה נמצא, שהמחוקק הגדיר אותה כתאונה המתרחשת תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה. חדי העין שבינינו לבטח הבחינו שהגדרה מופשטת זו נותנת אמנם מענה לקשר הסיבתי בגינו נגרמות תאונות עובדה אך אין בה כדי לפרש בצורה ברורה וחד משמעית מהי תאונת עבודה. אין לנו אלא להסתמך על פסיקותיו של בית המשפט שנדרש לצקת תוכן ולפרש את החקיקה היבשה שעה שזו לא הגדירה באופן ברור מהי תאונת עבודה. על פי פסיקותיו של בית המשפט שלושה דברים מאפיינים את תאונת העבודה:

1. פתאומיות - אירוע חד פעמי, בשונה ממחלה המתפתחת בהדרגתיות.

2. אירוע - מערכת נסיבות שניתן לתחום אותה בזמן ובמקום.

3. תוצאה - נזק רפואי הנגלה לעין. 

אם נישען אך ורק על פסיקתו של בית המשפט בפרשו את המונח "תאונת עבודה" לא יהא בכך די. עלינו לקחת הן את הגדרת חוק הביטוח הלאומי, עליה עמדתי לעיל, והן את פרשנותו של בית המשפט ולשלבן זו בזו על מנת לקבל תמונה מלאה באשר לכוונה במונח "תאונת עבודה. רוצה לומר שתאונות, אם חלילה קורות, צריכות לקרות תוך כדי ועקב העבודה על מנת שתבואנה בגדרו של המונח "תאונת עבודה" על כל המשתמע מכך. עם זאת, יכול ונהיה עדים לאירועים מסוימים שיוגדרו כתאונות עבודה על אף שלא מתקיים התנאי הנוסף שתאונות העבודה צריכות להיות עקב ותוך כדי העבודה. מקרה מעין זה יכול ויחשב כתאונת עובדה באירועים בהם "הזיקה לעבודה" הינה גבוהה מאוד ואף אינטגראלית עד שלא ניתן לומר שהאירועים אינם תאונות עבודה.

לא אחת עולה השאלה האם עובד שהיה בדרכו לעבודה או ממנה ונפגע בתאונת דרכים תחשב תאונה זו כתאונת עבודה. ובכן, כפי שכבר ציינתי לעיל, חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הגדרת תאונת העבודה ומכליל במסגרת העובדים הנפגעים כתוצאה מתאונות עבודה גם עובדים אשר היו בדרכם לעבודה או בדרכם חזרה מעבודתם,. אשר על כן, אף עובדים שנפגעו מתאונות דרכים אשר אירעו כתוצאה מכך שהעובד יצא או הגיע למקום עבודתו, יוכרו, אליבא דחוק הביטוח הלאומי, כנפגעי תאונות עבודה ולפיכך יזכו לכל ההטבות הניתנות לנפגעי תאונות עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. במקרים מעין אלה שומה על נפגעי תאונות העבודה  לפנות תחילה למוסד לביטוח לאומי ולמצות את זכויותיהם שם, וזאת על מנת שתאונת הדרכים תוכר כתאונת עבודה ועל מנת שיוכלו לאחר מכן לזכות ב"דמי פגיעה" שמשמעותם הינה הפיצוי לו זכאי העובד בגין התאונה בה היה מעורב.

בנוסף יצוין, שאנו עדים לעיתים למקרים שעובדים חלו במחלות כלשהן במהלך עבודתם ופנו למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר במחלתם כתאונת מקצוע. יובהר שאין די בכך שעובד יחלה במחלה מסוימת במהלך תקופת עבודתו על מנת שזו תחשב כמחלת מקצוע, קרי, כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי יבחן כל מקרה לגופו ויערוך את הבירורים המתאימים על מנת להחליט האם במקרה המונח לפתחו מדובר במחלה שאופיינית לסוג העבודה בה עסק העובד על לגילוי מחלתו. כדוגמה ניתן לציין את העוסקים בריתוך. הרתכים נחשפים לזיהומים שונים הנובעים כתוצאה מביצוע עבודות ריתוך ולכן ישנה חובה לצייד אותם בציוד מגן אישי שיש בו כדי לצמצם ואף למנוע את אפשרות חשיפתם לאותם זיהומים. בנוסף ניתן לציין את העובדים העוסקים בעבודות המלוות בהרבה רעש ושמיעתם נפגעת כתוצאה מכך. כל אלה יכול ויוגדרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כעובדים שנפגעו במחלת מקצוע ולכן יהיו  זכאים לקבלת "דמי פגיעה" כמוגדר בחוק.

חשוב להבהיר, שהחוק מוציא מהגדרת "תאונת עבודה" מקרים מסוימים, כגון: תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה כאמור לעיל, ובמהלך אותה נסיעה או הליכה, חלה הפסקה או סטייה משמעותית מהדרך המקובלת ואלו לא נעשו למטרות עבודה. עם זאת יצוין, שגם לכך ישנם חריגים בבחינת "החריג לחריג", ובמקרה בו אותה סטייה מהדרך המקובלת, הייתה לצורך ליווי ילדו של העובד לגן ילדים, או למעון ילדים, או למקום אחר שבו נמצא הילד בדרך קבע (או להשיבו משם), או במקרה בו הסטייה הייתה לצורך קיום מצוות תפילת בוקר בבית התפילה, לא תוצא התאונה מגדר תאונת עבודה..

לבסוף יובהר, שעל כל פגיעה בעבודה שכתוצאה ממנה מת אדם, או שמצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כושר העבודה שלו ל- 3 ימים ויותר, יש למסור הודעה למוסד לביטוח לאומי בהקדם האפשרי. את ההודעה יש למסור על גבי טופס אותו ניתן להשיג בסניפי המוסד. החובה למסור את ההודעה חלה על הנפגע (המבוטח במוסד לביטוח לאומי), אולם גם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה, ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה. במקרה בו המבוטח מת, כתוצאה מהפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור את ההודעה על התלויים בו. על מעבידו של המבוטח שנפגע, לאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, באשר לנסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

[1] פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח- 1968