יום כשרון או כשלון?
לכל ילד יש בודאי כשרון בתחום מסוים. אחד שר יפה, השני דווקא טוב בהתעמלות, שלישי מצייר יפה, לרביעי יש כשרון לספר סיפורים –ולא במובן השלילי של המילה.
כדאי לומר להם כשבוע מראש שביום המוגדר הזה תיערך תחרות "כישרונות צוהלים". נשאל מראש כל ילד במה הוא רוצה להופיע ולכמה זמן במה הוא זקוק.
כשנדע את כל הפרטים, נכתוב תוכניה ונשכפל אותה כמספר המשתתפים. גם ילד שלא קורא יקבל תוכניה, כדי לשמור על כבודו. הוא כבר ימצא מתנדב שיקריא לו את התוכניה.
בהחלט מומלץ- ורצוי – להוסיף קישוטים לתוכניה. אם אתם כבר בוגרי "יום דבר המפרסם", מותר לכם להוסיף גם פרסומות – ותסבירו למה הן דרושות.
כעת עוברים לפרטים הטכניים: שומרים מקום ל"במה". זה לא חייב להיות מקום מוגבה, כדי להימנע מנפילות או תאונות, אבל בהחלט רצוי להגדיר ולגדר את המקום. המהדרין יוסיפו גם וילון או שמיכה על תקן קלעים.
העמידו לרשות הילדים פריטי לבוש ואבזרים. תכינו מצלמת וידאו-רצוי – להנצחת הכישרונות וכדי שתוכלו להציג את התוצאות בפני הורי הטאלנטים.
חסרות לכם בדיחות? אמצו כמה מהאתר:
אם ילד אחד "נתקע" ללא נושא, אפשר להציע לו שיציג בפנטומימה, שיעשה תיאטרון בובות, שיספר בדיחה וכו'. אין לו בדיחה לספר? שיספר על אחת מחוויותיו בבית הספר, בגן, במגרש המשחקים או כמגרש זבובים.
אם שניים-שלושה ילדים נתקעים ללא מוזה או ללא מוזיקה (לא, הכוונה היא לא ל"מוזה קטנה"- אלא לסתם שירים)-תמיד אפשר לחזור לסיפורי הילדות-כמו "זהבה ושלושת הדובים" – או לאחד המשלים של אסופוס,לה-פונטיין, קרילוב או כל אוהד חיות וחרוזים אחר. אפשר להמחיז את הנמלה והחרגול, למשל, וזאת גם הזדמנות טובה להיות "מבקר תוכן" ולנתח את המשל, למשל. תפקיד המבקר מתאים מאד למי שלא מוכשר בתחום מוגדר, אבל יש לו חוש ביקורת מפותח למדי (שזה די הולך ביחד...).
אם יש מספיק זמן, הייתי מציעה לערוך "חזרה גנראלית"-ללא קשר ל"אמי הגנראלית"- ורק אחר-כך להציג את הבכורה. תמליצו לכל "אומן" להכין מראש גם קטע הדרן, במקרה שמחיאות הכפיים יהיו כל-כך ממושכות, עד שה"אמן" יאלץ לעלות שנית לבמה.
רק אנא התייחסו בכבוד ליוצרים הצעירים: מסגרו את הציורים, השמיעו את השירים ואת ההצגות שהקלטתם בוידיאו והציגו הכול בכינוס המשפחתי הקרוב והמתאים לכך.
קורה שורץ www.saba-sabta.co.il
