הורים וילדים - ביחד לומדים. פעילויות לפיתוח וטיפוח כישורי שפה אצל ילדים.. 

הורים וילדים - ביחד יכולים.

"טיפים" להורים לפיתוח וטיפוח כישורי שפה.

פתיחה:

כבר מגיל ינקות יש באפשרותנו לפתח ולטפח ערוצי תקשורת מילוליים עם ילדינו.  

אפילו תינוק שאינו יודע לדבר - שומע, מקשיב ומבין מילים המופנות אליו וחש את טון הדיבור. הוא מבחין בהבעות פנים ומגיב  אליהן ולמגע בו.

מספר המילים שהתינוק מסוגל להבין ולזכור רב יותר ממספר המילים שהוא יכול להגות בקול. לכן לא ניתן להעריך את יכולותיו השפתיות ע"פ מספר המילים שהוא אומר אלא ע"פ הצלחתו להבין מגוון נרחב של מילים ומסרים מילוליים, וכן העניין שהוא מגלה בסיפורים, משחקים ושירים.

תהליכי רכישת הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא מבוססים על שליטה של הילד מגיל צעיר בתחומי השפה השונים, כגון:

העשרת אוצר מילים, הבנת משמעותן ושימוש נכון בהן, מודעות למבנה הפונולוגי של המילה ולמבנה התחבירי הנכון של המשפטים.

בגיל מאוחר יותר מתרחבים התחומים:

יצירת משפטים תקינה, שימוש מושכל בהם והבנה של משמעותם. ערנות ושימוש הגיוני בחוקי הדקדוק.

בכל גיל עלינו להתייחס לרצון וליכולת של הילד להקשיב, ליצור תקשורת, להבין ול"שוחח" עם מישהו אחר, ולהביע במילים את עצמו: רגשות,  מחשבות, רצונות, וכו'.  

בטרם ניגש ל"טיפים" ולהמלצות הרי מספר הערות בסיסיות:

 1. המושג "הורה" במאמר זה כולל: אבא ואמא, סבא וסבתא, מטפלת, אחים,

 2. כל פעילות הדדית של תינוק/ילד והורה היא חשובה לקשר ביניהם ומחזקת ומעצימה את החוויה הרגשית: אושר, שמחה שעשוע,  בטחון באהבת ההורה.

 3. גיל הילד אינו מצוין, מאחר ואת הפעילויות ניתן להתאים לכל גיל, כמעט, בהתאם ליכולותיו של כל ילד באופן אישי. ההורה, שמכיר היטב את ילדו, יתקדם בהדרגה ברמת הסיפור, ההסברים, השאלות, והתכנים המתאימים לילדו. חשוב מאוד שההורה יתייחס לאופיו של הילד (סבלני, פעיל,שובב, סקרני) ולמצב רוחו העכשווי.

4. בזמן ביצוע המטלה, ההורה יהיה קשוב לתגובותיו והתנהגותו של הילד (מרוכז, מבין, סקרני, מתקשה, משתעמם וכו') ויפעל בהתאם. הוא יעודד, יתמוך, יעזור. חשוב ביותר שהפעילויות יתבצעו בדרכי נועם והנאה לכולם, ללא בקורת, ועם הרבה סבלנות.

5. בינקות ההורה יהיה קשוב מאוד לקולות ולמלמולים של תינוקו ו"יענה לו" במילה, תנועה, מגע, צעצוע, או אוכל. ההורים יצרו דו-שיח עם הילד במקום לדבר אליו ועליו. חברה אמרה לי פעם: "אני מדברת המון אל הילד שלי..." אבל הרעיון הוא לדבר איתו, להגיב לדבריו, לחכות לתגובה, לשוחח.

6. ההורה ישמיע וישיר לילד מוסיקה, שירים וסיפורים מותאמים לגילו,

7. ילדים אוהבים מאוד לחזור ולשמוע את אותם סיפורים ושירים ואינם 'משתעממים'. להפך לשמיעה החוזרת יש השפעה חיובית בתחום הרגש ובתחום ההתפתחות הלשונית. כשילד שומע סיפור אהוב מספר פעמים הוא רוכש מילים חדשות, ביטויים ומבנים תחביריים נכונים וקולט את קצב המשפט והחריזה.

8. ילדים ששומעים סיפורים - מקשיבים! גם כאשר אינם מבינים בדיוק את כל המילים, מתרחש תהליך של למידה: הקשבה, קליטה, הבנה, זכירה. יכולת הקשב והריכוז עולה ועימה מתפתחות המודעות והאהבה למילים הנשמעות והכתובות, לאיורים ולתמונות - ל"ספר",

הפעילויות המומלצות להלן יתבצעו במהלך סדר היום הרגיל של המשפחה.

1. פעילויות בזמן רחצה, הלבשה, האכלה.

א. ההורה מלביש את הילד ותוך כדי כך נוקב בשמות איברי הגוף שלו, למשל בעת מגע, רחצה, סיבון, הנעלה, הלבשה. או הפעלה של האיבר.

ההורה יסבן את היד של ילדו ויאמר: "הנה היד, הנה הראש..." וכו'.

ההורה ישוחח עם הילד בזמן הפעולה ויתאר אותה מילולית:

בשלב הראשון יאמר ההורה את שם האיבר: "הנה הרגל של..."

בשלב השני ישאל ההורה: "איפה הרגל של .." (הראש של, היד, הגב).

בשלב השלישי ההורה יאמר: "אני מרים את הרגל של.." בשלב הרביעי יאמר ההורה:"תרים את היד שלך!"

ב. ההורה יציע לילד לשחק: הוא יבקש מהילד לעצום את עיניו וישאל אותו: "איפה הרגל שלך? היד? הראש?" .והילד יצביע על האיבר המבוקש.

ג. ההורה יציע לשחק "מחבואים": הוא יסתיר בעזרת מטפחת או מגבת איבר מגופו של הילד וישאל: "את מה החבאתי?".

ד. ההורה יכסה במטפחת איבר מגופו שלו, למשל היד, וישאל את הילד מה החביא.

ה. ההורה יחזיק ביחד את שתי הרגלים, (שתי הידיים , שתי האזניים), של הילד ויאמר מספר פעמים: "הנה שתי רגליים...", "הנה שתי ידיים..."וכו'.

ו. ההורה מצביע על איבר בגופו שלו, ואומר: " הנה האף של אמאאבא..." (הראש, העיניים וכד').

ז. ההורה ישאל את הילד: "איפה העיניים של אבא?" בהתחלה יענה בעצמו: "הנה העיניים של אבא" ויצביע על עיניו. בשלב יותר מאוחר יחכה לתשובתו של הילד.

ח. פעילויות דומות יעשו בזמן הלבשה ו/או הפשטה, ויעסקו בשמות בגדים:

 ההורה יאמר את שם הבגד: "אנחנו לובשים חולצה, מכנסיים, סוודר...". בשלב הבא הוא ישאל:  "מה שם הבגד הזה?" והילד יאמר את שמות הבגדים.

ט. בשלבים נוספים יוסיף וישאל ההורה גם את צבע הבגד: "איזה צבע לחולצה שלך? שלי?"

2. פעילויות למודעות למבנה המילה, רצף הצלילים והתנועות שלה (פונולוגיה).

 א. ההורה יהגה את תחילתה של מילה המוכרת היטב לילד, (למשל: אמא, אבא, שמות בני המשפחה..)

 ב. ואח"כ ישלים אותה בעצמו: הוא יאמר: "הנה או...רי"   

    "הנה...א...בא".

 ג. ההורה יהגה את תחילתה של מילה ידועה ויבקש מהילד להשלימה בעצמו:

    ההורה יתחיל: "הנה הרג....?",  והילד ישלים:     "....ליים",  

    "הנה האצב...?",  והילד ישלים: "....עות".

 ד. ההורה יקריא סיפור שהילד כבר מכיר. בזמן ההקראה, מפעם לפעם, יבחר ההורה מילה משמעותית מהסיפור ויקרא בהדגשה את תחילתה, ואח"כ יבקש מהילד להשלים את המילה: "השפן הק...?" והילד: "...טן". "הלך אל ה...?"  והילד משלים: "...גן".

 ה. ההורה יתרגל עם הילד בהזדמנויות נוספות השלמת מילים על-פי התחלתן:

     ההורה ישאל: "מי אוכל בנ...?" והילד ישלים:     ...נה".

     " הנה משקפ...?" והילד:"...ים".

 ו. זוהי משימה קשה יחסית וחשוב להרבות בדוגמאות:

    בשלב הראשון ההורה מדגים, שואל ועונה בעצמו:

    " אבא מתחיל ב? - א..",  סבא מתחיל ב? - ס".

    בשלב שני ההורה ישאל:" גיא, איך מתחיל השם שלך?". הילד (גיא) יענה "ג".

    במידת הצורך ההורה יעזור לילד במתן התשובה.

    ההורה ישאל : " מה מתחיל ב..א (קמוצה), ...?"

    הילד יענה "אבא". ההורה ימשיך ויאמר את ההברה הראשונה בשם הילד, או בשמות מוכרים אחרים:

   "מה מתחיל ב- ג (קמוצה)...?" והילד יענה: "גיא".

   פעמים רבות הילד מבקש לשאול בעצמו את ההורה.

   הילד ישאל: "מה מתחיל באי...?" ההורה עונה:                                         

   "אמא" (ראה סעיף ז' להלן)    

ז.  ההורה יבקש מהילד לבחור שם, 'להגיד אותו בלב', ולא לגלות לאף אחד, ולגלות רק את ההתחלה של השם.
   
    ההורה יצטרך לנחש לאיזה שם התכוון הילד.

    לאחר שהילד הבין את המטלה הוא שואל: מה מתחיל ב"אי?", וההורה "ינחש":"אמא?"

ח. אחרי שהילד הבין ויודע לבצע נכון את המטלה,

   ההורה "ינחש" עוד כמה מילים שמתחילות בהברה שהילד אמר.

   לדוגמה: אם הילד ישאל מה מתחיל ב- "ח?"  ההורה ינחש: "חתול? חשמל? חביתה?"

ט.הילד ישאל: "מה מתחיל ב- ש?" וההורה 'יטעה': "כדור ?" ויצפה מהילד לתקן אותו.

3. פעילויות לשיפור השפה בזמן הקראת סיפורים.

הערות כלליות:

       ההורה יכין לילד כמה ספרים שמותאמים לגילו.

       ההורה יאפשר לילד ל"בחור" את הספר שהוא אוהב.

       לפני ובזמן ההקראה ההורה יציין לילד מונחים שקשורים   

       לספר: "הנה זוהי ההתחלה של הספר, פה כתוב שם    

       הספר, עכשיו אני מעביר דף, סיימנו, סוף  הסיפור" וכו' .

       א. פעילויות בזמן קריאה בספר עם ילדים קטנים.

           1. ההורה 'קורא' (מראה) לתינוק ספר תמונות, ואומר את שמות החיות, הפרחים, החפצים.

           2. ההורה ישאל את הילד: "איפה הכדור?", "איפה הפרח?"

           3. ההורה יוסיף וידגים את קולות בעלי החיים שבתמונות:

               ההורה: "הנה כלב, הכלב נובח הב, הב, הב", "הנה ציפור! הציפור מצייצת ציפ, ציפ, ציפ...".

               בשלב נוסף ישאל ההורה:" איך נובח הכלב? " איך מילל החתול?".

           4. ההורה יצביע על תמונה בספר ויתאר אותה:

              "הנה כלב, הנה האוזניים שלו, הנה הזנב...".

           5. ההורה ישאל שאלות המתייחסות לאיורים:

               "כמה כלבלבים בתמונה, בוא נספור ביחד", ההורה מצביע ומונה את הכלבלבים.

•             6. בשלבים מתקדמים יתייחס ההורה לתחומים נוספים:

                צבעים, (הפרח כחול); פעולות, (החתול מלקלק חלב); כמויות, (כמה פרפרים?),

   ב. פעילויות בזמן הקראת ספרים לילדים בגיל הגן:

   הקראת סיפורים לילדים מזמנת להורים אפשרויות רבות לפיתוח היכולות השפתיות הנדרשות ללמידה:

   הבנת הנשמע  כבסיס להבנת הנקרא, הרחבת ידע העולם, הגדלת אוצר המילים, למידת המבנה התחבירי הנכון של המשפט, חשיבה,  

   הבנה, הבעה בע"פ כבסיס להבעה בכתב, העשרת הדמיון, ההנאה הרגשית וכמובן השמחה והאושר של הקשר עם ההורים בזמן

   הפעילות המשותפת .

• 1. ההורה יקריא, בקול ברור ובקצב המתאים את הספר כלשונו, כמה פעמים. מפעם לפעם יסביר ההורה משמעות של מילה לא

    מוכרת.


• 2. לאחר שהילד מכיר את הסיפור, ההורה יבחר מילים מסוימות, יקרא את התחלתה של מילה ויתן לילד להשלים אותה.

    ההורה: " חתו...?"     הילד: ".... לים".

• 3. ההורה יקרא משפט מהסיפור ויתן לילד להשלים את המילה האחרונה: " השפן הקטן שכח לסגור ה...?"

   הילד: "דלת".

• 4. ההורה יתייחס לאיורים וישלב אותם בתהליך הקריאה.: "הנה כאן מצויר הארמון.."

   ההורה יאמר: "הנה השפן" "הנה פה הבית שלו" .

   ההורה ישאל:" איפה השפן?, איפה הגזר?".

   ההורה יצביע על התמונה וישאל: "מי זה?".

5. לאחר שהילד מכיר את הסיפור אפשר להפסיק מפעם לפעם ולשאול שאלות אינפורמטיביות, הקשורות לעלילה ולאיורים.

   למשל:

   א. לפני התחלת הקריאה ההורה ישאל את הילד :" על מה הסיפור שבחרת?"  

   ב. ההורה ישאל שאלות אינפורמציה: "מה שם הילדה?", "מה היא עשתה?".

   ג. במהלך הסיפור ישאל ההורה שאלות המתייחסות לתכני-הסיפור:" למה הוא צוחק?" מה הוא מחפש? "

   ד. מטלות יותר מורכבות הן שאלות ניבוי והערכה המתיחסות לתכנים שאינם כתובים ישירות בסיפור.

       ההורה ישלב שאלות במהלך הקריאה, אבל יקפיד לא לפגוע בהנאה מהסיפור.

       הוא יפסיק במקום מתאים וישאל:  "מה אתה חושב שיקרה ?",  " מדוע רדף הכלב אחרי החתול?"

       אתה חושב שהחתול יצליח לברוח?", "מה  לדעתך הילד חושב עכשיו?". "מה יהיה בסוף הסיפור?"

•    ה. ההורה והילד ישוחחו על הסיפור: "האם אהבת את הסיפור?", מה היה הכי מעניין"

      "גם אתה הייתה עושה את אותו הדבר?" וכו'

 סיכום:

התפתחות הדיבור אצל כל הילדים היא טבעית וספונטאנית. אך חשוב להבין שהדיבור הוא רק תחום אחד מכישורי השפה.

הלמידה (קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא) מתבססת על רכישת יכולות שפתיות רבות, כפי שאמרנו בפתיחה של מאמר זה.

ככל שנקדים ונפתח יכולות אלו יגיע ילדנו למיצוי הפוטנציאל האישי שלו והישגיו בכל תחומי הלמידה ישתפרו.

בהצלחה !