סרבנות גט: לא כל כך משתלם - מאמר מאת: עורכת דין אירית רייכמן 

תופעת סרבנות הגט נפוצה כיום בקרב נשים וגברים כאחד, אך עבור הנשים השפעותיה הרסניות פי כמה. על פי ההלכה היהודית , נשים אינן יכולות לקבל היתר נישואים בלא גט, בעוד שבעבור גברים מאפשרת ההלכה (במקרים נדירים אמנם) לתת היתר זה.

גברים יכולים לחיות חיי משפחה מלאים עם בנות זוגם ולהביא לעולם ילדים מבלי חשש מפני ממזרות, בעוד נשים נשואות החוששות מפני מגבלות חיתון של צאצאיהן העתידיים, דהיינו לידת ממזר, ימנעו מללדת ילדים.

קשה מכל הוא מצבן של נשים דתיות, אשר על פי ההלכה אסורות לאיש מלבד הבעל עד לקבלת גט. על נשים אלו נגזרת בדידות קשה, ללא כל קשר אינטימי עם בן זוג, עד לקבלת הגט המיוחל אם בכלל.

מידע נוסף וחשוב – אירית רייכמן

בשנים האחרונות התפתח השימוש בפיצוי כספי, בקרב נשים מכל קשת החברה, בהן גם נשים חרדיות. השימוש בדיני הנזיקין  ובתביעות הנזיקין בנוגע לסרבנות הגט פותח חזית חדשה בין הערכאות האזרחיות למערכת הרבנית, הנדחקת לקיר אל מול החשש לגט מעושה בעקבות פסיקת פיצויים נזיקיים בגין סרבנות גט.

לפוסט המלא – אירית רייכמן

פסק הדין התקדימי של השופט מנחם הכהן

לאור המציאות שנוצרה כיום, במסגרתה בתי המשפט למשפחה פוסקים פיצויי נזיקין בסכום ניכר, כל סרבן גט חשוף לאיום של תביעה נזיקית. פסק הדין התקדימי בנושא ניתן בידי שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, מנחם הכהן, בשנת 2004.

אישה חרדית תבעה מבעלה פיצויים בסך 3 מליון שקל בגין סירובו לתת לה גט במשך 12 שנה. השופט הכהן חייב את הבעל הסרבן בפיצוי נזיקי בסך 425 אלף שקל בגין עגמת הנפש, הבושה, הסבך, הבדידות, אובדן הנאות החיים ובכללם הנאה מינית, פגיעה באוטונומיה וכן אובדן הסיכוי להנשא ולהביא ילדים לעולם.

בפסק דינו של השופט צבי ויצמן מביהמ"ש למשפחה בכפר סבא, אשר ניתן בשנת 2006, נדון מקרה של אישה אשר נאלצה לעזוב את הבית עם הילדים בעקבות התנהגות קשה מצד בעלה. האישה הגישה תביעת גירושין, בית הדין קבע שעל בני הזוג להתגרש, אולם לאורך שנים רבות סירב הבעל לתת לאשתו את הגט המיוחל.

לפני מותו ערך הבעל צוואה ובה נישל את אשתו  וילדיו מרכושו. לאחר מותו הגישה האישה תביעת פיצויים נגד עזבונו של הבעל, בגין הנזקים שנגרמו לה לאורך השנים בשל סירובו העיקש לתת לה גט.

ביהמ"ש קבע כי במקרה הזה מתקיימים יסודות עוולת רשלנות,  וכי המנוח הסרבן הפר את חובת הזהירות בה חב כלפי אשתו מכוח קשר הנישואין שהוא קשר עמוק  ומיוחד. כמו כן נקבע, כי סרבן הגט יכול היה לצפות כי יגרם לאישה נזק כתוצאה מסרבנותו. הוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי אשתו כאשר המשיך לעמוד על סירובו לגרשה בניגוד להוראת בית הדין.

מאמרים בנושאי גישור – אירית רייכמן