דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


יחסי בנק ולקוח - יחסי תלות 

מאת    [ 23/06/2010 ]

מילים במאמר: 1285   [ נצפה 3465 פעמים ]

יחסי בנק ולקוח ? יחסי תלות

 

מאת: עו"ד אסתר ורשואר

 

 

בית משפט השלום בת"א ? יפו דן בת.א  11862/00 בתביעה נגד בנק בגין רשלנות מקצועית ונזק שנגרם לחברה התובעת.

 

ביום 28.7.98, קיבלה התובעת מאת הנתבע הלוואה בסך של 23,950,000 יינים יפנים (להלן ? "ההלוואה" או "הלוואה יינית"), לפרעון, בתשלום אחד, ביום 30.10.98 (טופס הבקשה ? מוצג ת/א').

 

ביום 12.8.99 ביקשה התובעת להמיר את ההלוואה בהלוואה שיקלית (מוצג ת/ד'). הנתבע סירב לבקשה זו. הנתבע אף סירב לבקשות נוספות של התובעת הכל כמפורט בטענותיה להלן. לטענת התובעת בשל סירובים אלה, שנעשו בחוסר סבירות ותוך הפרת אמונים של הבנק כלפיה כלקוחה, נגרם לה נזק. מכאן התביעה.

 

סירוב הנתבע להמרה הנו בניגוד גמור לנוהג הקיים בין הצדדים ומתוך שרירות לב גרידא.

 

בפועל נפרעה ההלוואה, בשלבים מאוחרים יותר, בשער מטבע גבוה יותר ולכן, לתובעת נגרם נזק שהוערך בחוות דעת על-ידי שמאי (להלן ? "מומחה התובעת", מוצג ת/1).

 

כמו-כן, טוענת התובעת שנגרם לה נזק עקב פעילות רשלנית או זדונית והתנכלות מצד התובע. לטענתה, הנתבע לא חידש קו אשראי ללא כל סיבה; התנהג שלא בתום לב, בעת מכירת נכס מקרקעין ששימש כבטוחה לחובות התובעת; הכשיל התקשרות עם לקוח משמעותי של התובעת; לא כיבד שיקים בסכומים נמוכים; סירב לשחרר תכניות חיסכון השייכות לעובדים ואשר שימשו ביטחון לחובות החברה בסכומים זעומים; נתן אינפורמציה שלילית לספקים ולא מסר מידע שהתובעת כלקוחה זכאית לקבל. התנכלויות אלה גרמו לנזקים שמוערכים על-ידה בסכום של 100,000 ש"ח.

 

 

 

 

 

שאלת ההלוואה ביינים יפניים

 

אכן לבנק החובה לנהוג בזהירות,    באמון ובתום לב בטיפולו בענייניו של הלקוח (ראה לעניין זה ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל נ' צבאח ואח' פד"י מ"ח (2), 573).

"מערכת היחסים שבין לקוח (ולדידי, אף מי שאינו לקוח) לבין בנק היא מערכת יחסים מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה.

הבנק ופקידי הבנק נתפשים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט. כל אלה עשויים לאפשר לבנק למנוע נזקים מלקוחותיו, בעוד שלנפגע הפוטנציאלי אין יכולת דומה. מאחר שהפרט רוחש במקרים רבים אמון מיוחד לבנק, מאמין בכישוריו ובאמצעיו הטכניים, ורואה בו גוף מעין ציבורי, נוטה הוא לעיתים שלא לנקוט אמצעי זהירות מצידו להקדים פני נזק אפשרי, אפילו יש בכוחו לעשות כן (ראה להלן: א. פורת, אחריותם של בנקים בגין רשלנות: התפתחויות אחרונות).

מכוח מערכת יחסים מיוחדת זו מוטלות על הבנק חובות מיוחדות - שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל." (ההדגשה איננה במקור)

 

ראה גם בע"פ 122/84 - משה מנצור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4), 94 ,עמ' 102-103. השופטת ט' שטרסברג-כהן:

"הבנק ופקידיו אמורים לפעול בכל מה שקשור לכספי לקוחותיו המצויים בידיו, כשהם מונחים על-ידי שיקול של טובת הלקוח. יחסי הבנקים והלקוח הינם יחסי תלות של הלקוח בבנק. זאת ועוד, "הנאמנות הכפולה", העשויה להתעורר באיזון האינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא, מצריכה מידה רבה של טוהר מידות, יושר והגינות. בגלל מצבור המידע, המצוי בידי פקידי הבנק, ובגלל התלות של הלקוח בייעוץ פקידי הבנק ובשירותים שהם מעניקים, יכולה להיווצר זמינות למעשי שחיתות. בין הבנקים ללקוחותיהם מתקיימים יחסי נאמנות, והלקוחות מונחים בכלכול ענייניהם הכספיים על-ידי עובדי הבנקים, שהתנהגותם מצריכה רמה גבוהה של ניקיון כפיים והימנעות מלהיות נתונים להשפעות בלתי ענייניות במהלך מילוי תפקידם כלפי כל פרט, המהווה את ציבור הלקוחות, וכלפי הציבור בכללותו."

 

במקרה הספציפי בו עסקינן, שוכנעתי שבהחלטת הבנק, שלא לאשר את המרת ההלוואה, לא נשקלה טובת הלקוח ? התובעת אלא ההיפך. הנתבע לא נתן כל הסבר מניח את הדעת לסירובו להמיר את ההלוואה היינית להלוואה שיקלית. לדידי, בנסיבות הענין דנן, לא היה כל הגיון אחר מאשר טובת הבנק ורווחיו, כאשר החליט האחרון להותיר את ההלוואה על כנה ולא להמירה

 

לא שוכנעתי שטובת התובעת עמדה לנגד עיני אותו פקיד עלום שם, עת החליט שלא לבצע את ההמרה. בכך, הפר הבנק את חובת האמונים שיש לו כלפי התובעת כלקוחה ולא מנע נזק רב שנגרם לה. במקום פעולה לא זהירה זו, יכול היה הבנק, כקבוע בהסכם ההלוואה, וכפי שעשה בהלוואות קודמות, כאמור, לבצע ההמרה ולקבוע ריבית שנוחה לו ואשר, מחד, תאפשר לו לשמור על רווחיות ומאידך, תמנע את נזקי התובעת. במקום זאת, העדיפה, כפי הנראה, להטיל את מלוא הסיכון על התובעת ולהינות ממלוא הרווח.

 

אשר על כן, סבורני, לאור הפרות חובות האמונים והזהירות של הנתבע כלפי התובעת, כי אך נכון וצודק יהא להטיל את מלוא האחריות לגרימת הנזק על הנתבע ולקבוע כי עליו לפצות את התובעת בהפרש בין שערי המטבעות כמצויין בחוות הדעת שהגישה התובעת.

אסתר ורשואר עו"ד

 

 

אין במאמר זה משום יעוץ ו/או יעוץ משפטי או הכוונה ו/או הכוונה משפטית כלשהיא.

 

ניתן ליצור קשר תוך ציון פרטים מלאים באמצעות דוא"ל:

 

 ev.law.office@gmail.com

עו"ד אסתר ורשואר




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב