הלוין אופק 9, שתי מדינות לשני העמים, ומה הלאה / נמרוד נוי
23/6/2010
הלילה שוגר בהצלחה לחלל לוין הריגול אופק 9. ישראל עשתה את זאת שוב, והוכיחה לעולם כולו, ובעיקר לשכנותיה, כי בכל האמור ליכולתה הטכנולוגית היא מצויה בשפיץ של השפיץ. בימים אלו שוטף את אזורינו גל ענק של פנדמנטליזם איסלמי השואף בין היתר למחוק את ישראל ממפת האזור. יש המיחסים זאת לעוד תנודה ולעוד אמפליתודה אזורית מצויה, שאין להתרגש עליה יתר על המידה. ויש הקושרים זאת בהיווצרותו של מערך חדש של מעצמות עולמיות ומקומיות על רקע תפיסה, המנסה להבין את התהליכים ההיסטוריים המעצבים דרך הגיאוגרפיה ותנאי השטח של לאומים ומדינות (פרופ' דוד פסיג - "2048").
על ספרו החדש של דוד פסיג - המאוד מאתגר ומאוד מרתק אך גם מאוד ספקולטיבי ומעורר שאלות רבות - אכתוב ודאי בעת הקרובה. הספר בוחן את עתידם של העימותים הגלובליים במחצית הראשונה של המאה ה-21 כדי לזהות את אשר יתרחש במזרח התיכון לקראת 2050. על פי תמונת העתיד המשורטטת על ידי המחבר, נראה שהדיבורים שלנו כיום על 'שתי מדינות לשני העמים' הוא סיפור מאוד חיוור ומאוד מנותק הקשר לכלל הדברים המעצבים את אזורנו ומשפיעים עליו. גם אם לא נסכים על חלק מדבריו של פסיג או את מרביתם לא נקבל, מן הראוי שנתייחס אל מציאות חיינו הגיאופוליטית בהקשר היותר רחב שלה הכולל בתוכו גם זרקור חזק אל עבר העתיד.
השאיפה האנושית הכל כך פשוטה לשלום ולשלווה כנראה שלא תוכל להתגשם עוד בדורנו בשכונה בה אנו גרים. לפיכך עלינו להיות מאוד זהירים ומאוד מפוכחים. כן לעשות את מה שצריך וכן לפעול בשכל טוב ובאופן מושכל ומקצועי באשר לצימצום נזקים ולהרחקת תרחישים קשים. במסגרת זו נכון גם לדבר על 'שתי מדינות לשני העמים' ולנהל שיחות על הסדרים שונים. אך, בל נשלה את עצמנו שבזאת הסתיים הקונפליקט הפלסטינאי-ערבי-איסלמי עם מדינת ישראל. לא ולא.
אם אלו הם פני הדברים אז ה'מה' החשוב ביותר שעלינו לעשותו, ואשר תלוי אך ורק בנו ובפועלנו, הוא להגביר עד מאוד את חוסנה של החברה הישראלית ואת בטחונה של המדינה. על רקע שיגורו של לוין הריגול אופק 9 נראה כי אנו אכן מצטיינים במחקר ובפיתוח טכנולוגיות. אולם, בכל האמור להתנהלות חיינו הציבוריים אנו מדדים הרחק הרחק מאחור. המערכת הפוליטית ועימה גם המערכת השילטונית אינם ממלאים את תפקידם כראוי ואינם ערוכים להתמודדות עיקשת וארוכת ימים עם שיגעונותיה וטירופה של השכונה הקשה שלנו.
חולשתן של השתיים פועלת נגד חוסנה של החברה הישראלי ופוגעת בבטחונה של המדינה. נראה שיכולות טכניות, בהם התברכנו הישראלים, אינן מספיקות עוד ונדרש למשהו הרבה יותר מאשר שיקולים טכניים, צרים, מקומיים והד הוק. נדרש למקצוענות רבה בארגון חיינו הציבוריים. לאינטלגנציות אחרות. לרוחב אופקים. ובעיקר לתעוזת הרוח. נדרש גם לאנשים חדשים, שלא באו עד היום לכלל ביטוי תחת הדומיננטיות המשתקת של 'בחורינו הטובים' ו'מלח הארץ' והצלחתם הטכנית הפנומנלית, אך הלוקה בחסר בכל האמור למרכיבים החברתיים והציבוריים של חיינו. סוג חדש של גדולה ויכולות שלא ידענום עד היום ידרשו לנו כדי לעמוד בצוק העיתים האזורי שלנו.
לצערי, מפלגת קדימה, שאני חבר מן השורה בה, לא מגשימה את שליחותה ההיסטורית-דורית ולא מתרוממת לגודל העשייה והאחריות הנדרשים ממנה. אין בה יותר מאשר עוד מאותו הדבר ומה שהיה הוא שיהיה שלא יספיקו לנו כדי לעמוד בפרץ.
