תיפוף על גוף - התמודדות במצב לחץ אישיתסכול יחד עם הקבוצה
הי לקוראים היקרים,
אני כותבת את הדברים מתוך עשייה בתחום - ועבודה עם בני נוער, ומבוגרים כשאנו באים אל תוך מרחב המעגל של התיפוף על גוף, אנו מבקשים בעצם ליצור הרמוניה קבוצתית מנגינה שמתנגנת, שיר הלב, והחיבור אל הפעימה- אל הדופק הפנימי שלנו.הגוף שלנו כולו מיתר אחד גדול - הפועם עם פעימת הלב - מרגע היוולדנו עד נשימתנו האחרונה על הפלנטה.
כשאנו בוחרים להתמקד לשעה או לרגע בעשייה שהמהות שלה היא קצב, וחיבור הרמוני קבוצתי אנו נותנים ומתמסרים למהות הפנימית שלנו - שמחה, וקצב. לא סתם אמר הרבי נחמן מברסלב - "והיית אך שמח" אך מלשון רק - יש כאן איזה סוג של צווי - להיות שמחלהביא שמחה אל הלב - ובדרך כלל השמחה מתחילה - ברגליים - בסוג של ריקוד, צעד מהיר שחוזר על עצמוושאפשר לעשות אותו יחד בקבוצה - ההדהוד של הקבוצה - מאפשר לנו לחוש את היחד - את השייכות ולהעלות את התדר של השמחה - גבוה יותר למקום יותר חזק נוכח ועוצמתי.
בחוויית תיפוף על גוף כפי שנוכחתי בעבודה עם שכבות שונות של אנשים - מגילאים שונים מביאה איתה יחד עם השמחה - גם עבודת עומק.עבודת העומק מהסוג של - שילוב מוחות ימין ושמאל. יש לנו לכולנו צד אחד יותר דומיננטי - הכוונה שהוא השולט על העשייה שלנו ביומיום.צד אחד - הוא הריגשי - המושפע ומשפיע על הרגשות שלנו והצד השני - המנטאלי - המחשבתיושני הצדדים גם יחד האחראים לביצוע תנועה של הגוף - מוטוריקה ותאום קואורדינאטיבי
כשאנחנו עושים פעילות המשלבת תנועה - ומשלבת שכבות של תנועה או שכבות של עשייהכמו לדוגמה : תפקיד שירה, ותפקיד מחיאות כפיים - אשר כל אחד מהמשתתפים מתבקש לעשות בו זמנית בסדנת תיפוף גוף :נוצרת כאן דרישה ביצועית או מטלה מהמוח ?שהוא אינו רגיל בביצוע שלה בתיפקוד היומיומי. כאן המוח או האדם נדרש לבצע אינטגרציה - שילוב פעולות - הפעולה הראשונה לדעת את המילים של השיר, לשיר אותן בקצב בהרמוניה עם הקבוצה, והפעולה השנייה ?לבצע תפקיד של מחיאות כפיים יחד עם הקבוצה.
במקרים רבים כאשר המנגינה כבר מוכרת, והמילים ידועות ?אנחנו ניתקל בקושי קטן יחסית, ונוכל באמצעות תרגול לא ארוך מדי, וצחוק על עצמנו - לבצע את המטלה. במקרה שהשיר חדש, והתנועה חדשה- כאן אנו נזקק למידה רבה של תרגול, למידה, אחריות קבוצתיתורצון עז לבצע את המטלה, כאן אנו נתקלים בקושי גדול יותר, המצריך את הגוף, המיינד ושני צידי המוח להתארגן מחדש - ולהבין מה בעצם רוצים ממני ברגע הזה.
במקום הזה כולנו נתקלים - ברגש של תסכול - תסכול זמני, שהמטרה הכללית שלו היא התמודדות עם מצב. בראש וראשונה - התמודדות של אדם מול עצמו - (בינינו - תמיד ההתמודדות היא של אדם מול עצמו) להבין את המטלה, ללמוד אותה, להצליח לבצע חלק אחד, להצליח חלק שני, ולבסוף לשלב את שני החלקים - לעשייה אחת הרמונית, תוך הקשבה לקבוצה. המרכיב של הלמידה במקרה הזה הוא משמעותי ועיקרי - מכיוון שכאשר אני לומד בתוך קבוצה אני תמיד רואה עוד אנשים יחד איתי הלומדים את אותו הדבר בדיוק, חלקם מצליחים יותר, חלקם פחות. כאן אני מתחיל להשוות את קצב הלמידה וההבנה שלי - עם הקצב של האחר,אם אני מצליח להבין מהר - ולתפוש את התנועה או המטלה - מה טוב, אם לא - אני חווה תסכול - שהולך ומתגבר, אני צריך עזרה, אני צריך ללמוד בקצב איטי יותר,נוצר איזה שהוא סוג של לחץ פנימי - הקול הפנימי שלי אומר: ?
" נו זה נראה קל, איך החבר שלי מצליח? - איך או למה אני לא מצליח"הבעייה הנוספת היא - שבתחום הזה של התנועתיות והקצב - כולם רואים, את קצב הלמידה של כולם.מי שמצליח - רואים מייד, וגם מי שלא מצליח - רואים מייד. כאן הלמידה היא "בחוץ" בגוף - בתנועה , בתוך המרחב הנראה לעיין? זה לא תהליך של קריאה והבנת הנקרא - מה שהבנת טוב, ומה שלא הבנת - נסביר. כאן כשאתה לא מצליח - כולם "רואים לך" את הקושי. במקום הזה - נכנס התפקיד של המנחה - לחלק את העבודה לקבוצות לדוגמה,לחלק את הקבוצה - ל"מנהיגים - עוזרים" מי שהבין והצליח - עכשיו צריך לעזור לחברים שלא הבינו - על מנת שהקבוצה תוכל להיות באחידות והרמוניה.כאן גם נכנס המקום הבוגר והאחראי - של כל אחד מחברי הקבוצה ?לעזור ולקחת הובלה והוראה - למי שקשה.
האם אתם מוכנים לעמוד באתגר ???
בברכה אוריה דהישראלי
email: oryadi@gmail.com
אוריה דהישראלי ? אמנית יוצרת רב תחומית, מוזיקאית, רקדנית ומתופפת, העוסקת בהיבטים התנועתיים והקוליים של קצב, ומפתחת דרך עבודה ייחודית לצמיחה והתפתחות אישית בקצב, המעלה נושאים של דימוי עצמי, והתמודדות במצבי חיים, תוך כדי עבודה עם קצב ?בתיפוף גוף וקול,לילדים נוער ומבוגרים. אבני הדרך אשר הניחה ביסודות - כוללות נגינה, שירה, ריקוד,תיפוף אפריקאי, תיפוף גוף, וקצב על כל מרכיביו, והשפעותיו האתניות ? תרבותיות, ממדינות העולם השונות.
email: oryadi@gmail.com
