שאלה מעניינת להעמיד במבחן היא האם גירושין מיטיבים עם גברים או עם נשים. מחקר כזה על תוצאות הגירושין, יכולות להיות לו הרבה משמעויות. למשל אם ממצאים יוכיחו שתיקי גירושין מובילים לתוצאה שהיא יותר טובה לנשים או לגברים, לא משנה איזה צד הוא מנצח, העיקר שיש מנצח קבוע כל שהוא.
מחקר כזה יוכל למשל להיות חלק מהשיקולים שלוקח בית משפט בעת הכרעות הדין שלו בנושאי גירושין. אם נניח קבענו שנשים הן אלה שמרוויחות יותר בסיום תיקי גירושין, נוכל לתת לשופטי בית משפט לענייני משפחה עוד כלי לנסות ולאזן את תוצאות תיקי גירושין. לדוגמה: אם מתגרש זוג ששני בני הזוג הם אנשים המרוויחים כסף טוב מעבודתם או עיסוקם, אולי ניתן להקל על תשלומי המזונות של הבעל לאישה, היות והיא מרוויחה אוטומטית מגירושין(בהנחה שכך קבענו) וכך להקל קצת על הצד המפסיד, דבר שיאזן טיפה את ההשלכות ההרסניות של הליכי גירושין, שבכל מקרה גורמים סבל רב לכל המעורבים בהם.
דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה עוד יותר: אם קבענו שתיקי גירושין מביאים יתרון אוטומאטי לגברים אז אולי ניתן לקבוע את סכומי המזונות לגבוהים יותר כדי לאזן את היתרון של הגברים, בהנחה שקבענו שהיתרון הוא אוטומאטי. הרי זה יוכל לעזור לבית המשפט לענייני משפחה לקבל החלטות בקלות יותר, במהירות יותר, דבר שיעזור לשחרר את העומס הכבד שמוטל על בתי המשפט בכלל ועל בתי משפט העוסקים בתיקי גירושין בפרט. כמובן, בהנחה שמגיעים למסקנות חד משמעיות מוחלטות.
השאלה שנשארנו איתה זה האם ניתן באמת לעשות מחקר שיוביל לתוצאות חד משמעיות מוחלטות, הנכונות בכל מקרה בנושא גירושין. ברור לי ולכל העוסקים בדבר שגם אם תהיה החלטה חד משמעית, עדיין תישאר בידי שופטי המשפחה סמכות מלאה להתעלם ממסקנות החקירה במקרים ספציפיים, כפוף לשיקול דעתם, המטרה היא לא למצוא פיתרון קל לכל תיקי גירושין המתנהלים בערכאות השונות, אלא לנסות ולמצוא קריטריון מדיד כל שהוא שיאפשר לשופטי בית המשפט לענייני משפחה להתמודד עם הנושא הכול כך רגיש הזה, בצורה יותר מדעית ופחות רגשית, רק קצת לטשטש את השפעות רגשות השופטים על תיקי גירושין.
