אזהרה
לא ירדת הרגע ממתקן האנקונדה בלונה פארק ובטח שלא חזרת משיט על ספינת תענוגות, אתה פשוט פוסע בדרך לעבודה וחש כי הרחוב כולו סובב סביבך ואין לך במה לאחוז. בין ארבעים לחמישים אחוזים מהאוכלוסייה, עד גיל שישים, יגיעו לרופא המשפחה, לפחות פעם בחיים, להתלונן על סחרחורת. אחרי גיל שישים, השכיחות נעשית הרבה יותר גבוהה. אבל לא חשוב בן כמה אתה, עם כל אי הנעימות שקשורה בכך, כשהסחרחורת תוקפת אותנו אנו צריכים להגיד לה תודה, כי אחרי הכל, כך מתברר, היא באה לתת לנו אות אזהרה. חוסר האיזון שמופיע בעת סחרחורת, בין אם אתה חש שעלית על קרוסלה או על נדנדה, נובע מקריאה של המח לשאר חלקי הגוף, לעצור לרגע כי אחת המערכות בגוף נפגע. כך שבמקרים רבים בעיות אוזניים, ירידה פתאומית בלחץ הדם, הפרעות במאזן הסוכר, בעיות נוירולוגיות ונפשיות הכוללות מתח וחרדה, ייתנו את אותותיהן בסימפטום של סחרחורת.
חוסר יציבות
את האחראיות למצב בו אנו חשים סחרחורת, ניתן להפיל על שלושת המערכות שאחראיות על יציבות הגוף: האוזן הפנימית, שתפקידה להעביר למח מידע על כל תנועה של הראש במרחב, העיניים, שעושות פעולה דומה וקולטות את מצב הראש במרחב ובקו האופק ומערכת חיישנים שממוקמים על עמוד השדרה ומעבירים מידע למח על פעולות הגפיים. אנשים רבים מקבלים סחרחורת כשהם עומדים על מרפסת בבניין גבוה ומביטים מטה, זוהי דוגמא מובהקת לחוסר ההתאמה בין המידע שמועבר למח מהגפיים. מצד אחד יש תחושה שעומדים ליפול, מצד שני הרגליים עומדות יציבות על המרפסת. חוסר התאום הזה, הוא שגורם לסחרחורת.
רופא מסוחרר
אחת הבעיות השכיחות עם סחרחורת, זה שבדרך כלל מאוד קשה לאבחן מה מסתתר מאחוריה, מי הם האיברים ששולחים אותות אזהרה, בגלל שקיימות אפשרויות רבות כל כך. אבל לאור העובדה שהמערכות העיקריות שמשפיעות על יציבות הגוף הן האוזניים, העיניים ועמוד השידרה, הבדיקות שיעזרו באבחון הן בדיקות נוירולוגיות, ברובן בדיקות אף-אוזן-גרון, בדיקות יציבה (פוסטורוגרפיה) בדיקות דם ובדיקות הדמיה. במידה והרופא החליט לעשות לכם בדיקת הדמיה ולמעשה להביא אתכם למצב של חקויי סחרחורת, אל דאגה. לרופא לא הסתחרר המח, הוא רק רוצה לאבחן מה קורה אצלכם.
המאמר באדיבות ארגופלוס, מכון לפיזיותרפיה
