איך יתכן שעם כל הידע הקיים והזמין שיש היום, עדיין אנשים רבים נכשלים להשיג את מה שהם רוצים? בקריירה, בעסקים, בזוגיות, במשפחה? או למה כל כך קשה להצליח? לשאלה זאת שהעסיקה אותי במשך שנים ארוכות, נראה לי שמצאתי מענה.
מתברר כי הקושי להשיג את מה שאנו רוצים, חוצה יבשות, ארצות, עמים ומגזרים. הוא נחלתם של ממשלות ותאגידים, כמו גם תופעה מקובלת אצל רבים מאיתנו. השאלה מתעצמת לנוכח הידיעה שמרבית הידע האנושי והחכמה שנצברה על ידי מיטב המוחות, קיימים וזמינים לכל אחד.
יותר מזה, קיומו של גוגל שמאפשר לנו לחפש בקלות ולמצוא במהירות תשובה לכמעט כל שאלה, עושים את הסוגיה הזאת לעוצמתית יותר - יש ידע מעשי רב של כאלה שכבר ניסו, ובכל זאת רבים אינם משתמשים בו. למה?
כאשר אני חיפשתי מענה לשאלה הזאת בגוגל, מצאתי לא מעט תשובות. אני ממליץ לכל קורא שמעוניין להתעמק בשאלה זאת, לחפש בהמשך, ולקרוא עוד דעות. ביחד עם זאת, אני רוצה להציע תשובה משלי, שבסופה יש לקחים מעשיים.
והסיבה העיקרית היא...
לדעתי הסיבה העיקרית שרוב האנשים אינם מצליחים להשיג את התוצאות שהם רוצים, נובעת ברוב המקרים מסיבה פשוטה: חוסר הבנה מספקת.
הפירוש המעשי של הבנה עבורי, הוא היכולת לתרגם רעיונות מופשטים או עקרונות כלליים, למציאות ספציפית ברורה ובהירה שמתייחסת לחיינו אנו. למשל, לקחת את העקרונות לבניית עסק, למציאת עבודה, למציאת בן זוג או כל יעד נכסף אחר, ולתרגם אותו לאוסף משמעויות והשלכות שרלוונטיות לחיינו.
גולת הכותרת של ההבנה, היא היכולת לאפיין על סמך ההבנות החדשות שרכשנו, שורה של צעדים אופרטיביים שנרצה ונוכל לנקוט בהם, כדי להגיע לתוצאות שאנו רוצים להשיג, ויותר מזה, ליצור את המוטיבציה הנדרשת כדי לפעול ולממש את הצעדים האלה, הלכה למעשה.
אני רוצה להדגיש כי יש להבנה רמות עומק שונות: מהבנת בדיחה ועד הבנת מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח. ההבנה גם הכרחית, בכל תחום של חיינו שבו נרצה להשיג תוצאות. יותר מזה, התגמולים שהבנה מביאה, אינם מתבטאים רק בהשגת יותר דברים שחשובים לנו, אלא מעבר לכך.
הבנה יכולה להביא לריגוש וחיוך בעקבות בדיחה משעשעת. היא גם יכולה להביא לתחושה נעימה, בעקבות קבלת נקודות ראות וזוויות ראייה חדשות, עובדות פיקנטיות או פירושים חדשים לדברים מוכרים. כך למשל ספרי ילדים כמו הנסיך הקטן, פו הדוב או אליס בארץ הפלאות הפכו לקלאסיקה שמדברת למבוגרים רבים, בגלל שפע התובנות וההבנות הסמויות מהעין, שמתגלות לכל מי שחוזר וקורא את הספרים האלה.
יש צורך להשקיע
לכאורה מדובר בתהליך שכל אדם ממוצע יכול לבצעו, אך התברר לי כאשר התחלתי לבדוק את הנושא, כי מספר האנשים שמקדישים דרך קבע, את הזמן הנדרש להבנה, אינו גדול כפי שחשבתי.
כך למשל גיליתי שכדי להבין את ההשלכות המעשיות של מאמר מקצועי משמעותי, נדרשת השקעת זמן של לפחות רבע שעה. גם להבין במילים פשוטות ולנסח השלכות משמעויות עבורנו של ידיעה כלכלית או ידיעה מדינית שמופיעה בעיתונות היומית, לוקח מספר דקות. מצד שני, כאשר אני שואל אנשים, כמה זמן אתה נוהג להשקיע בהבנת המשמעויות של כל מאמר מקצועי שנראה לך חשוב, התשובה השכיחה ביותר היא שתיקה. התשובה לדעתי, מדברת בעד עצמה.
על דברים שלא עובדים
עם הזמן גיליתי עוד דבר חשוב. כדי לעמוד על טבעם האמיתי של הדברים, מדובר בתהליך הרבה יותר מסובך ממה שהדבר נראה, ממבט ראשון.
הרבה מאלה שחולקים מניסיונם, כותבים ומסבירים לנו משמעויות והשלכות ומציעים לנו דרכי פעולה מומלצות, עושים זאת ובצדק, לפי מיטב הידע וההבנה שלהם. מצד שני, התברר לי לא אחת, כי ההמלצות שעבדו עבורם, לא עבדו עבורי, כאשר ניסיתי ליישם את הדברים.
כמי שאוהב לנסות ולהתנסות, ניסיתי במהלך חיי הצעות רבות ובתחומים רבים. לקחתי אחת לאחת את ההצעות שקראתי וניסתי ליישמן לפי המתכון שקיבלתי. לצערי, ובמרבית המקרים, לא הגעתי לתוצאות המובטחות.
מאחר שאני מניח כי אנשים כתבו על דבר שהם יודעים, ולאחר שהצליחו להשיג תוצאות, תליתי את חוסר ההצלחה שלי ביכולת להבין ולתרגם את הדברים לצעדים אופרטיביים שיקדמו אותי. היות ועשיתי כמיטב יכולתי, אני מניח כי המידע שנמסר על ידי הכותב, לא כלל חלקים חשובים, אשר לגביי היו חסרים.
עם הזמן, וככל שהתעמקתי ובחנתי את הקושי בלהבין, מצאתי עוד דברים מעניינים. התברר לי למשל, כי מידע רב שמוצע לנו באינטרנט ובחיים הממשיים, אינו באמת רלוונטי ומתאים לסביבה ולמציאות האישית שלנו או שהוא מידע שמבוסס על הנחות מוטעות. לכן, כל ניסיון להבין אותו או להשתמש בו, נדון היה מלכתחילה לכישלון.
יחד עם זה וכדי לאזן את התמונה, אני שמח לציין כי במקביל גם נתקלתי במידע רב, שהיה קל להבנה וליישום, כזה שהוביל אותי להשיג שורה ארוכה של הישגים, שמשפיעים לטובה על חיי מדי יום ביומו.
איך לפעול כדי להבין?
אז מה כדאי לעשות כדי להבין ידע חדש ולהשיג תוצאות? אלה הן ההמלצות שלי:
• להתבסס ככל האפשר על מאמרים של מומחים ואנשים בעלי רקורד מוכח.
• לסנן מתוך הדברים רק אותן נקודות שעשויות להיות רלוונטיות לגבינו. אני מדגיש כי ברוב המקרים, רק חלק מהדברים יהיו רלוונטיים גם עבורנו ורק אליהם כדאי להתייחס.
• מול המידע הנקרא, לענות לעצמנו על שאלות כמו: מה זה אומר לגבינו? האם זאת אמת? האם זה מתאים למה שאנחנו יודעים? למה זה חשוב?
• לראות אלו מהדברים מעוררים בנו השראה, מביאים לתובנות, לראיית דרכי פעולה חדשות ובעיקר כאלו שיוצרים בנו מוטיבציה 'לצאת לדרך'.
• לצאת לדרך ולראות מה באמת עובד ומה צריך לשנות ולשפר.
• בשורה הסופית: להשקיע פחות בקריאה, ויותר בהבנה.
והסיכום במילים פשוטות
אנשים מתקשים להשיג תוצאות רצויות, משום שהם לא משקיעים מספיק זמן בהבנת המשמעויות המעשיות ליישום המידע שהם קוראים.
הסיבה שאנשים לא משקיעים מספיק זמן בהבנה, טמונה בעובדה פשוטה שמדובר בפעילות מורכבת וממושכת, שמחייבת מאמץ אינטלקטואלי ממושך, זאת, כמובן לצד החוסר בזמן שכולנו חשים בו במהלך חיינו המקצועיים. המאמץ גדול במיוחד, לאור העובדה שחלק גדול מהמידע שאנו נתקלים בו, הוא לא ברור, לא רלוונטי, לא משמעותי או לא נכון; הניסיון להבין מה הוא אומר לגבינו, הוא מטלה מפרכת, שפעמים רבות אינה מביאה בסופה לשכר כלשהו, ולכן כדאי לבדוק זאת מראש.
מצד שני, מניסיוני מצאתי כי אנשים שמאתרים מקורות מידע שמביאים מידע ברור ואמין, ומשקיעים את הזמן הנדרש להבנת המשמעויות וההשלכות לגביהם, כן משיגים תוצאות מוחשיות, בקלות ומהירות, ומכאן החשיבות הרבה שיש להבנה. לכן, ההצעה שלי לאנשים שרוצים להצליח יותר - תשקיעו יותר זמן בהבנה.
אבחנות ותובנות נוספות על מה חשוב בעבודה ובחיים, ניתן למצוא בקישור זה.
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.