פוקס אריאל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פוקס אריאל 

מאת    [ 26/05/2010 ]
מילים במאמר: 505   [ נצפה 2210 פעמים ]

 
 

תקציר עבודת התזה - פוקס אריאל


"יחידת הורים" היא איננה מילת גנאי. תקציר עבודת התזה: אריאל פוקס "יחידת הורים" בישראל אינה מילת גנאי. "חדר טלויזיה" ו"חדר מחשקים" מהווים חלק מן הדרישות הבסיסיות המופיעות כאשר בעלי הממון בוחרים לפנות אל אדריכל בכדי לתכנן עבורם בית מגורים. דוגמאות רבות החוזרות ונשנות מסמלות עבור רבים מן האדריכלים סגנון או סטייל - פשוטו כמשמעו. מעין דפוס חוזר על עצמו בעקבות השפעות חברתיות. אך מעבר לכך, היתבן כי משנה אישיות הוא המכתיב רצונות אלו? התשובה אשר מספקת לנו מחקר זה היא באופן חד משמעי - כן. תופעה זו של ספורדיות מרחבית והופעתם של מרחבים פרטיים רבים בתוך בית המגורים חוזרת על עצמה גם כאשר הקליינט הוא אנונימי. האדריכל או הקבלן המתכנן בית מגורים מעצב בתוכו יחידת הורים וחדרי מגורים לכל ילד. ההבדל הוא כי בעלי הממון יכולים לממש עד הקצה את רצונם למרחבים פרטיים בתוך הבית ואילו הקליינט האנונימי צריך להתאים עצמו למרחב קיים.


מחקר זה מראה כי מבנה האישיות המרכזי של חברי המשפחה הישראלית הוא מבנה אישיות אקסטרוברטי או עצמאי. מבנה אישיות זה מאופיין במנגנונים קוגניטיבים רחבים, ביצירתיות רבה, בחוסר הקפדה על פרטים ובחוזר ייצוג מלא, שלם וקוהרנטי של העולם החברתי הפנימי. באופן כללי, ניתן לומר כי יש חוקרים הרואים באנשים אלו נטייה לאנטי-חברתיות. מחקר זה, קושר את מבמנה האישיות האקסטורבטי (מן הפסיכולוגיה קוגניטיבית ואישיותית) עם מבנה האישיות העצמאי (מן הפסיכולוגיה החברתית) בכדי להראות כי עיצוב קוגניטיבי זה (המפורט בפסקה זו) יכול לנבוע מהמבנה החברתי בו גדל האדם. כמובן, שהוא יכול לנבוע גם מתוך עיצוב קוגניטיבי מולד. לאמור, המחקר מראה כי המבנה החברתי הישראלי באופן כללי והן של התא המשפחתי בפרט מושכים את חבריו אל עבר מבנה האישיות האקסטרוברטי. מידת האקסטורברטיות משתנה כמובן ממשפחה למשפחה וממרחב למרחב.


מבנה המגורים הספורדי הינו מתאים ביותר למבנה האישיות המתואר. מבנה שכזה מאפשר לכל חבר משפחה מרחב אישי ותמרון רחבים. עולמו הפנימי של הילד מעוצב בתוך מסגרת רחבה עם כמות חוקים מוגבלת. ניתן להוסיף, כי ככל שההורים אקסטרוברטים יותר באישיותם כך מידת החופש הולכת וגדלה ואיתה מידת האקסטרובריטות של הילד. כאשר בוחנים את מבני המגורים הקיימים כיום בתל אביב מגלים כי במהלך שנות השבעים התחולל שינוי גדול מאוד בצורתם של מבני המגורים. ממבנים אשר הכילו מספר קטן של חדרים גדולים אל עבר מבנים המכילים מספר גדול של חדרים קטנים. הופעתו של המבנה הספורדי מסמל, לדעת מחקר זה, את תחילת הופעתו של מבנה האישיות האקסטרוברטי בתוך התר המשפחתי הישראלי.


חלקו השני של המחקר עוסק בשאלות של עקה ושינוי מבנה האישיות. הוא חקר התנגשויות בין מבנה האישיות האקסטרוברטי או האינטרוברטי עם מבנה המגורים. מרבית הנחקרים התגלו אכן כאקסטרוברטים ועצמאיים ואכן התגוררו במבני מגורים ספורדיים. אולם, היו מקרים נוספים: ראשית - אנשים בעלי מבמנה אישיות אקסטרוברטי אשר התגוררו בתוך בית מגורים אשר לא סיפק מרחב ספורדי מספיק. שנית - היו אנשים בעלי מבנה אישיות אינטרוברטי (הנובע מתוך הרקע הלא תל אביבי שלהם) אשר התגוררו במבני מגורים ספורדיים מידי. השאלה ששאל מחקר זה - כיצד מתמודדים אנשים אלו עם הפער. ההשערה ארש הוכחה, אם כי לא סטטיסטית - כיוון שמספר הדוגמאות הללו היה קטן מידי, הייתה כי דפוס השימוש בבית מנסה לגשר על הפער הקיים בין מבנה האישיות של חברי המשפחה לבין המבנה הפנימי של בית המגורים

פוקס אריאל, עבודת ma, אוניברסיטת תל-אביב

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב