ייתכן שאלו מכם המכירים, לצערם, קצת יותר מקרוב את עולם נדודי השינה שמעו על מלטונין, אותו הורמון פלאי שנטילתו עשויה להחיש את בואה המיוחל של השינה. חלק מכם אולי אפילו קיבלו מרשם למלטונין, וכבר הספיקו ליטול אותו. האם זו אכן תרופת הפלא הטבעית שכולם משתוקקים לה? בואו נבחן את הדברים קצת יותר מקרוב.
מלטונין הנו הורמון המופק ע'י בלוטת האיצטורבל שבמוח. המלטונין ממלא תפקיד חשוב במחזור הצירקאדי של פעילות הגוף, והוא בעצם מאותת למוח שחושך בחוץ. אצל בני אדם איתות כזה משרה שינה, שהרי אנחנו רגילים לישון בלילה. יש לזכור שמלטונין מופרש גם אצל יונקים אחרים, שם הוא עשוי לחולל עירנות דווקא, בהתאם למין החיה. אצל חולדות למשל, איתות למוח שהחושך ירד מבשר את השעה לצאת ולחפש מזון. הפרשת מלטונין גורמת אצלן, על כן, לעירנות.
באמצע שנות ה-90 דובר רבות על המלטונין כתרופת פלא לתחלואים רבים, בין היתר להפרעות שינה. ניתגלה, כי נטילת מלטונין במינון נמוך ( 0.3 מ'ג ) מסייעת לאנשים שנוטים להירדם מאוחר מאוד, להירדם בשעות "נורמליות" , אם הם נוטלים אותו בשעות הערב המוקדמות. במינונים גבוהים יותר,3-5 מ'ג למשל, דווח על כך שמלטונין משרה שינה בחולים מסויימים, בעיקר אצל כאלו שיש להם חוסר בהורמון הזה, היינו- בעיקר קשישים.
המלטונין שבבתי המרקחת מופק מבקר, או באמצעות סינתיזה כימית. אבל נטילת מלטונין מחייבת בזהירות. מחקרים הצביעו על כך שמלטונין מקטין את ייצור הורומני המין, ועל כן עשוי לדכא את ייצר המין. ישנן גם ראיות לכך שמלטונין עשוי לזרז הופעת דיכאון, אצל אלו שיש להם נטייה מולדת לכך.
בנובמבר 2004 נערך מחקר רציני ויסודי בארצות הברית, מטעם הסוכנות האמריקאית למחקר בריאותי, ובו ניבחנו מחקרים רבים שבדקו את הטיפול במלטונין להפרעות שינה, וגובשו ממצאים. להלן הממצאים העיקריים :
- בעוד שיש מספר ראיות לכך שבשימוש קצר מועד מלטונין מסייע לאנשים שנירדמים מאוחר מהרגיל ( delayed sleep phase syndrome ) להירדם, ראיות אחרות מצביעות על כך שמלטונין אינו אפקטיבי בטיפול בבעיות שינה כמו נדודי שינה עיקריים או משניים (Primary or Secondary Sleep Disorders).
- אין ראיות לכך שמלטונין אכן מסייע במיקרים של יעפת ( ג'ט לג ) או במיקרים של הפרעות שינה כתוצאה מעבודת משמרות.
- יש ראיות לכך שמלטונין בטוח לשימוש בצריכה קצרת טווח.
- יש ראיות המצביעות על קשר בין מלטונין למחזור הטמפרטורה של הגוף.
אבל למרות הממצאים לע'יל, מחקרים חדשים נערכים כל הזמן, ועימם מסקנות חדשות.
מרפאת מאיו קליניק היוקרתית מארה'ב טוענת באתר האינטרנט שלה שמלטונין במיקרים של יעפת דווקא כן הוכח כאפקטיבי, וזאת בקרב מחצית מהנבדקים שנטלו אותו. עוד טוענת המירפאה כי ממצאי מחקרים שבדקה מראים כי נטילת מלטונין חצי שעה עד שעתיים לפני השינה אצל קשישים הסובלים מנדודי שינה מפחיתה את זמן ההירדמות, וכי נטילת מלטונין אצל אנשים בריאים כניראה גורמת להירדמות מהירה יותר, להגברת תחושת הישנוניות, וייתכן שאף להארכת משך השינה.
אז מה המסקנה? לדבר עם רופא המשפחה שלך, ואם הוא מסכים: לנסות. רצוי במינונים נמוכים, לזמן קצוב מראש ולא ארוך, כשרוב הסיכויים שהעסק יעבוד בעיקר במיקרים בהם לוקח לך זמן ממושך עד שאתה נירדם.
לילה טוב.
מלטונין הנו הורמון המופק ע'י בלוטת האיצטורבל שבמוח. המלטונין ממלא תפקיד חשוב במחזור הצירקאדי של פעילות הגוף, והוא בעצם מאותת למוח שחושך בחוץ. אצל בני אדם איתות כזה משרה שינה, שהרי אנחנו רגילים לישון בלילה. יש לזכור שמלטונין מופרש גם אצל יונקים אחרים, שם הוא עשוי לחולל עירנות דווקא, בהתאם למין החיה. אצל חולדות למשל, איתות למוח שהחושך ירד מבשר את השעה לצאת ולחפש מזון. הפרשת מלטונין גורמת אצלן, על כן, לעירנות.
באמצע שנות ה-90 דובר רבות על המלטונין כתרופת פלא לתחלואים רבים, בין היתר להפרעות שינה. ניתגלה, כי נטילת מלטונין במינון נמוך ( 0.3 מ'ג ) מסייעת לאנשים שנוטים להירדם מאוחר מאוד, להירדם בשעות "נורמליות" , אם הם נוטלים אותו בשעות הערב המוקדמות. במינונים גבוהים יותר,3-5 מ'ג למשל, דווח על כך שמלטונין משרה שינה בחולים מסויימים, בעיקר אצל כאלו שיש להם חוסר בהורמון הזה, היינו- בעיקר קשישים.
המלטונין שבבתי המרקחת מופק מבקר, או באמצעות סינתיזה כימית. אבל נטילת מלטונין מחייבת בזהירות. מחקרים הצביעו על כך שמלטונין מקטין את ייצור הורומני המין, ועל כן עשוי לדכא את ייצר המין. ישנן גם ראיות לכך שמלטונין עשוי לזרז הופעת דיכאון, אצל אלו שיש להם נטייה מולדת לכך.
בנובמבר 2004 נערך מחקר רציני ויסודי בארצות הברית, מטעם הסוכנות האמריקאית למחקר בריאותי, ובו ניבחנו מחקרים רבים שבדקו את הטיפול במלטונין להפרעות שינה, וגובשו ממצאים. להלן הממצאים העיקריים :
- בעוד שיש מספר ראיות לכך שבשימוש קצר מועד מלטונין מסייע לאנשים שנירדמים מאוחר מהרגיל ( delayed sleep phase syndrome ) להירדם, ראיות אחרות מצביעות על כך שמלטונין אינו אפקטיבי בטיפול בבעיות שינה כמו נדודי שינה עיקריים או משניים (Primary or Secondary Sleep Disorders).
- אין ראיות לכך שמלטונין אכן מסייע במיקרים של יעפת ( ג'ט לג ) או במיקרים של הפרעות שינה כתוצאה מעבודת משמרות.
- יש ראיות לכך שמלטונין בטוח לשימוש בצריכה קצרת טווח.
- יש ראיות המצביעות על קשר בין מלטונין למחזור הטמפרטורה של הגוף.
אבל למרות הממצאים לע'יל, מחקרים חדשים נערכים כל הזמן, ועימם מסקנות חדשות.
מרפאת מאיו קליניק היוקרתית מארה'ב טוענת באתר האינטרנט שלה שמלטונין במיקרים של יעפת דווקא כן הוכח כאפקטיבי, וזאת בקרב מחצית מהנבדקים שנטלו אותו. עוד טוענת המירפאה כי ממצאי מחקרים שבדקה מראים כי נטילת מלטונין חצי שעה עד שעתיים לפני השינה אצל קשישים הסובלים מנדודי שינה מפחיתה את זמן ההירדמות, וכי נטילת מלטונין אצל אנשים בריאים כניראה גורמת להירדמות מהירה יותר, להגברת תחושת הישנוניות, וייתכן שאף להארכת משך השינה.
אז מה המסקנה? לדבר עם רופא המשפחה שלך, ואם הוא מסכים: לנסות. רצוי במינונים נמוכים, לזמן קצוב מראש ולא ארוך, כשרוב הסיכויים שהעסק יעבוד בעיקר במיקרים בהם לוקח לך זמן ממושך עד שאתה נירדם.
לילה טוב.
אלחנן שנן
מאמן להרגלי שינה, חבר איגוד השינה הבריטי ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il
מאמן להרגלי שינה, חבר איגוד השינה הבריטי ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il