בכל תחומי החיים ולגבי כל הנושאים קיימת הבנה כלשהי המצויה בתוך כל אחד מאיתנו לגבי נושאים שונים,דברים שונים,וככלל אנו נושאים ידע שלעיתים נשאר כקבוע שנים ובנוסף לכך, שלעיתים משתנה ומרוענן תוך כדי לימוד מחודש או פגישה עם מומחים, מרצים טובים בתחומם או לאחר "ניעור" כלשהוא המתרחש עם "זעזוע מלמד". אני מקווה שמאמר זה יהיה כזה לטובת שיפור ההתמצאות של כל אחד ואחד מכם והעשרתו לכל חייו באשר יבחר לעסוק ול"התמצא" או "לדעת" או "להבין".
הבנה וידע, כעיקרון, הינם אינפורמציה הנמצאית במוח של כל אחד מאיתנו בדיוק כפי שנתונים או תוכנות נמצאים ומוכנסים למחשב. אולם,להבדיל ממחשב שבו הידע יהיה מונח תמיד (באופן כללי ומבלי להכנס לפרטים-ככל הנראה בערך כפי שנשים אותו שם)- אזי הרי שבראשנו (היות והמדובר כבר על פסיכולוגיה שלמה עצמית מלבד האינפורמציה) יקרו לידע דברים שונים במהלך חיינו שיעצבו אותו ושישנו את צורתו ומיקומיו ומכך שגם את הבנתנו המקורית.
ישנם כמובן נושאים ספציפיים לידע כגון רפואה, מחשבים, עריכת דין שבהם כפשוטו האדם הלומד מקבל משך מספר שנים ידע ספציפי וייחודי ופשוט לאחר מכן משתמש בו.במקרים הללו העניין הוא די פשוט - קיים ידע ולומדים אותו ותו לא. אחר כך כמובן ניתן לשכללו (היות וישנם חידושים בכל דבר ושינויים עם הזמן - מה שמראה ,אגב, כהערת ביניים להמשך - שהידע אינו סופי או מושלם). הידע הוא תמיד נתון לנקודת הזמן הספציפית שבו הוא נקלט.
הבה נתקדם שלב נוסף. הידע עצמו, אם נכווץ אותו (נתונים, תיאוריות,ניסוח מקרים וניסיון) נוכל להגדירו כגוף ידע. פה כבר התחלנו טיפה לסבך. תתכוננו....
גוף ידע - זוהי ההגדרה הניסוחית לידע עצמו כאשר הוא עדיין לא מועבר לאנשים. זוהי תמצית הידע המהונדס כאובייקט (כחפץ כלשהו במרחב) והשמור בפני עצמו. ניתן לנסחו בכיתוב על גבי ניירות, במלל במדיה כלשהי ,בשרטוט או בכל צורה אחרת. הכוונה לסידור האינפורמציה המבצעת את תהליכי הידע כלפי כל מה שנרצה לעשות איתו (ידע רפואי- כלפי החולים,ידע כלכלי - כלפי עשיית כסף והפעולות המבוצעות עליו, ידע במחשבים - כלפי תיקונים והמצאות תוכנות וכן הלאה).
נוסף על כך, בתוך "גוף הידע" המתפקד כגוף, נמצאים "איברים" שונים ופעולות של חלקי הידע זה כלפי זה. כך, שיוצא שכל פעולה בידע וסידורו מתהנדסת כתפקוד פעיל זז ו"חי" ונושם. מה שאומר שהידע אינו דבר "מת" או אינפורמטיבי אלא מייצג פעילות ערה כגוף זז, הן פנימה בתוך עצמו והן כלפי תזוזות ו"הליכות" שלו כמשהו "זז" בשטחים שונים.
בשונה מ"גופי ידע" קיימים, חיים ומוכרים, הרי שמרבית הנושאים המענינים והחשובים ביותר שבחיים (גופי ידע שלא נוצרים כגופים) - אינם נלמדים בבית הספר אלא בבית הספר של החיים ונלמדים למעשה במשך כל ימי חיינו ולא באמצעות שעורים מסודרים אלא באמצעות חוויות, כוויות שנכווינו והתנסויות.
והיוצא מזה הוא הדבר הבא. בתוך כל מיכלול הידע המעניין את האדם הפשוט והממוצע קיימים נושאים שונים ורעיונות מגוונים חסרי תשובה ופשר סופי: כיצד הפסיכולוגיה של האנשים באמת נראית, כיצד משווקים דברים באופן נכון, האם הפרסום שאנו מפרסמים הוא הנכון ביותר (שואלים את עצמם הפרסומאים), שאלות פילוסופיות ומיסטיות: האם קיימים יצורים בחלל החיצון (על סמך מה נדע? - רק לפי התוצאה הסופית של "האם נמצא אותם"), תהיות עצמיות של אהבה - האהבה קיימת - מהי? וכן הלאה ובדמות עוד מאות תהיות רבות ומסקרנות.
בנוסף, ישנן שאלות תכליתיות ביותר בתחומים של פיתוח המדע, של יכולת לחזות ולפתח המצאות מועילות לחיי היומיום ודברים נוספים פסיכולוגיים ,חברתיים ואף היסטוריים שאינם מקבלים תשובות מוחלטות. על כל אלו גם מצטרפת הדת עצמה שהיא שאלת השאלות ככל הנראה. כל אלו הם למעשה ידע שאינו ב"גופים" מוחלטים. פשוט ידע "חוץ חלל גופי" - ידע שהינו פזור ושמתעצב מתוך פרשנויות רבות וחופשיות.
באופן כללי ,כל אדם באשר הוא, מתבונן מבלי שאנו שמים לב - בפיקחות רבה על סובביו ושואל את עצמו ללא הרף שאלות של ידע. אנשים מלומדים מספיק ידעו כמובן לספק לאדם הסקרן את מלוא התשובות לשאלותיו אולם אדם זה בטח היה רוצה לנסות גם להכיר את מלוא דרכי הלימוד באופן עצמאי ולחוות את הנאת לימוד הפרטים במלואה. על כן כדאי שיתוודע בכל מקרה (גם אם אינו אוטודידקט כמוני - לצורות הלימוד והמבט על הידע שנחשבות לטובות ביותר והמאלפות ביותר). כמו כן, נעים לגלות כי חווית הלימוד הינה מרווה מאד את הרגשות ואת האינטלקט ומרפדת את ההתקדמות בחיים בנוחות והנאה. שפע הפרטים אינו צריך אגב להבהיל שכן מלוא התמקמות הידע מסודרת על קווים מנחים מאורגנים למדי ונוחים מאד. עשרות רכבות של מחשבות יכולות לצאת בנסיעה אל עבר כיווני נושאים רבים מאד אולם מספר תחנות המוצא של הרכבות אינו אמור להיות גבוה. כלומר, שטחי עניין מעטים וטובים יכולים ליצור בהחלט דהירת רכבות כיפית.
הבנת ידע מתקדמת:
כפי שהתחלתי להסביר, קיים מושג שנקרא גוף ידע שהוא כל הידע עצמו בכל נושא ונושא המאורגן כפקעת. ולגבי שאר הדברים הבלתי נלמדים שבחיים ישנן שיטות לאיסוף ולהבנת הידע:
הבטה מתוך הידע / המצב - לפי דרך זו רק אדם שעבר את הדבר עצמו /המכיר את התחום -ברשותו יהיה הידע הכי טוב. נקודת החיסרון של השיטה: היא מתעלמת מיכולת הזדהות מחשבתית עם תצורת המצב ובניית ארכיטקטורה הבנתית מקבילה גם של אדם שהינו לכאורה מחוץ לתחום הידע ושאינו מתמצא בו כלל ועל כן מתוקף כך הוא יצליח לשוטט בוודאות בתוך תחום הידע אף מבלי ללמוד אותו כלל היות והוא מבין את עקרונות הנושא היטב ולאשורם. רבים עדיין טוענים שכדי לדעת דבר מסויים או תחום מסויים יש ללומדו מסודר, אך עובדה היא כי המציאות לפעמים מוכיחה אחרת וכי ישנם אנשים שאף מבלי ללמוד משהו מתמצאים בו היטב באופן טיבעי ומרגישים את הכיף להתהלך בתוכו כ"בני בית" בחדריו.
לימוד הידע באופן מסודר - אפשרי. מרבית האנשים עושים זאת כך. וטוב שכך היות והחברה הייתה מתמוטטת אם כל אדם היה לומד עצמאית את תחומו ולא היה מקבל הסמכה ראויה ומסודרת ועובר פיקוח. אולם בתחומים שאין בהם צורך הכרחי ללימוד מסודר ושבהם "הידע מדבר בעד עצמו" אין באמת כלל צורך אמיתי בלימוד מסודר. ידע המוביל לתוצאות הינו בדרך כלל ידע מנצח ולא משנה לצורך כך אם בעל הידע נושא תעודה או שהוא פשוט צבר אותו בדרך כלשהיא אחרת. מטרתנו הינה הידע עצמו.
מבט "מבחוץ" לידע - כאן הכוונה כבר לאנשים בעלי מסוגלות להבין מה קורה בתוך הידע עצמו/בדברים עצמם אף מבלי להכנס אליהם ולחוות אותם או אף מבלי ללומדם כלל. דוגמאות טובות לשם כך הינם מאמני כדורגל שאינם שחקנים מצטיינים בפני עצמם אך המובילים קבוצות לניצחון בינלאומי.גישה זו טוענת שאינך אמור להיות בהכרח מי שיודע לבצע את הדברים הלכה למעשה אלא הינך אמור להיות מסוגל להנחות משתמשי ידע אחרים. אותו הדבר קיים גם בשיחות סלון כאשר מישהו נותן עצות על דברים מסוימים שהוא עצמו לא חווה. במידה ויש לו הבנה מספיק טובה בדברים עצמם ונגיעה אפשרית הבנתית מעולה- עדיין נצטרך לתת לאותו האדם הספציפי את מלוא הקרדיט ולקבל את דעתו.
חשיבות הניסיון הפרקטי - חשיבות זו ידועה ומוכרת ואכן משחקת תפקיד מרכזי ביצירת הבנה נכונה של הדברים. אולם נקודת חסרונה הינה שהיא מקבעת לגבי הבנה עתידית מתפתחת ומשופרת של חידושים וכן בכך שהיא גורמת להרגשה של חשיבות יתר והינעלות לא רצויה.ישנם לדוגמה רופאים מצויינים בתחילת דרכם שיגיעו לגדולות אולם שכרגע אף חולה לא ירצה בתחילת דרכם לבוא אליהם עם בעיותיו בשלב זה של "חוסר ניסיונם". אותו מרכיב של מצוינות כבר נמצא בתוך הידע שלהם וככל הנראה גם מרכיב הפרקטיות אולם משהו תפיסתי הנקרא "ניסיון" אינו ברור כל צרכו למי שירצה את שירותיהם בשלב זה. כעיקרון, ועל פי שיטות ניתוח גורמים הרי שלרופאים הללו יש ככל הנראה כבר כעת את מלוא הכישורים הנדרשים על אף "ניסיונם" המועט.(הלא הם מאד מוכשרים ועברו בהצטיינות את לימודי הרפואה. אם כך מדוע חסר להם משהו? האם לסטודנט מצטיין אין רגישות רבה לחוליו ודי התמצאות בחומר כדי לעשות כבר כרגע את מה שיעשה בעתיד כאשר יהיה "מנוסה").יתרה מכך, דווקא בשלבים ראשוניים אלו הרי שהמרץ שלהם ורצונם להכיר את העבודה במלואה עדיין כוללים "יכולות פתוחות" המתעצבות בהתאם לבקשתכם: הם מקשיבים טוב יותר,זהירים מעט יותר ו"פחות בטוחים בעצמם לחינם". בנוסף ,הם גם שואלים בכל מה שהם לא בטוחים עדיין את עמיתיהם - שלא כמו הרופאים המנוסים שבדרך כלל יהיו מאד "קפדניים וסגורים" בכך (ושאינם מעונינים בחוות דעת חיצוניות נוספות בדרך כלל ה"מאיימות" על יוקרתם ו"ניסיונם").
חוכמת חיים - ב"חוכמת חיים" הכוונה הינה (למרות שהרבה אנשים לא יצליחו אולי לנסח זאת במדוייק)להבנת עקרונות מיטביים הפועלים בכל תחום ותחום. חוכמת חיים כוללת מיקום נקודת תצפית על מלוא ההתרחשות המבוקשת לשם ביצוע מרכוז של יחס מנתח שעשוי להראות לנו שפע של אפשרויות נכונות לטיפול במצב קונקרטי.ישנם הרבה מאד אנשים עם חוכמת חיים מצויינת. אולם גם לחוכמת חיים חסרונות רבים.חוכמת חיים לעיתים יוצרת מצב של "אובר" אמונה בעצמך ושל צמצום פתיחות המחשבה גם לאופקי ראייה נוספים. התעלמות מאופקים חדשים הנדרשים לעיתים והעברת מלוא משקל ההבנה לעצמך האישי האגוצנטרי באופן מוגזם עלול להתבטא בידע והבנה פגומים וכושלים.
הידע של לקיחת ידע מתחום אחד והעברתו לתחום ידע אחר - כפי שלפעמים אדם הנכנס לניתוח עור מקבל עור ממיקום אחד של גופו אל תוך אזור אחר של גופו (שימוש בטכניקה של לקיחת דבר מתוך הדבר עצמו והנחתו באזור אחר של אותו הדבר) הרי שכאשר מנתחים תחום ידע אחד (פסיכולוגיה,אומנות,כלכלה ,משפטים) מוטב יהיה לקחת ידע גם מתחום אחר ולהשוות דברים ואלמנטים שבו באופן משכיל וחכם. דרוש לקחת עקרונות זהים מתחומים שונים ולהשוותם. מהם העקרונות הזהים זוהי כבר סוגייה בפני עצמה. מרבית האנשים ינסו בשיחה אינטלקטואלית לתת דוגמאות למשהו מתחום אחר. ובהחלט נעוצה כאן בעיה לעיתים של הבנה. כדי לתת דוגמאות לשם פיתוח של הבנה נכונה דרושות דוגמאות מתואמות וחכמות המולבשות אכן יפה ובאופן המתאים לצורך העניין המדובר.
דוגמא מוחשית: כאשר נרצה לפתח את הידע של מעוף החלליות אל החלל באופן משופר אזי נוכל להכנס אל תחום הפיזיקה אל הנושא של אפשרויות לתזוזת גופים במהירויות רבות. צורת הגופים תוכל להיות מנותחת גם על ידי שימוש בתחום ידע שלכאורה אינו נראה קשור - צורת ומיבנה אמבות והתקדמותן במים או - על ידי ניתוח כיוונם ופיתוח של צורות בגרפיקה ממוחשבת. אולי לכאורה הדבר אינו נשמע מובן כל צרכו אולם קיימים קווים מקבילים של דימיון קווי ידע וניתוח. ככלל,המסקנה הינה שידע במיטבו כולל את הבנת הצורה הארכיטקטית של הדימוי המבוקש.
ידע חיצוני מנתח - זהו מרבית הידע של האנשים על תחומים שאינם מוכרים להם.ידע זה נצבר במשך כל חיינו ולפעמים מהווה אף חסם לכניסת הידע האמיתי הנחוץ.
מבט ידע מקיף - זהו מבט ידע (בייחוד של אוטודידקטים) המסוגל לבצע שילוב אמיתי ואפקטיבי של נקודות מבט טעונות עוצמות ידע והבנה כלפי הנושא המבוקש לניתוח /לייעוץ. היות ותחומי הידע מן הסתם משיקים לעיתים זה לזה (פסיכולוגיה נוגעת כמעט בכל תחומי הידע הקיימים,יצירתיות גם וכך גם אסטרטגיה וטקטיקה) הרי שחייבת להינתן גם עדיפות לידע של מישהו המתמצא בתחומי יסוד רבים ואשר יודע להצליבם.
תחומי יסוד של ידע - הדבר אומנם קצת קשה להסבר מילולי אולם אם נמשיך במעט את הרעיון של תחומי ידע שהם כלליים ובסיסיים בחיים (הבנת בני אדם,פסיכולוגיה,ידע ניתוחי כללי) הרי שנוכל להגדיר בדומה לצבעים וצבעי יסוד הבונים למעשה כל ציור
גם מעין שישה שבעה תחומי ידע שהינם למעשה הבסיס ההבנתי הטוב ביותר שעליו יושב כל הידע הקיים ובכל תחום: ממדעי החלל,התקדמות הרפואה וניתוח הפסיכולוגיה ועד להמצאות ומחשבים,כלכלה ופיתוח מוצרים ואפילו ככל הנראה ייעוץ זוגי.
תחומי הבסיס של כל הידע הינם: שיטות ניתוח, אסטרטגיה וטקטיקה,פסיכולוגיה כמובן,עיצוב כללי,ארכיטקטורה ואומנות, ונוספים.
לסיכום: כך או כך, היות והאנשים מבינים דברים בצורות שונות, הרי שלעיתים ובייחוד בתחומים תכליתיים נחוץ ידע מקורב למקסימלי הבנוי היטב והמאגד התמצאויות ידע רחבות ועשירות לא רק כלפי הנושא המבוקש לביצוע אלא גם כלפי כל התחומים הקשורים הסובבים אותו והעשויים להיות נוגעים אליו וטעוני התייחסות מולידת יחס גם כלפיו.
לכן, כדאי ורצוי מאד לבחון ללא הרף גם את עידכוני הידע שברשותך. לא אחת מחשב שהינו פסגת הטכנולוגיה דורש עדכונים ברשת שכן תוכנות מתחלפות מאד מהר. אותו דבר גם חייב להתרחש בקרב כל אדם שחשוב לו ידע נכון אודות דברים. אגב,גם כלפי עצמו. אדם המבין דברים לאשורם ככל הנראה הינו אדם המבין גם היטב בפסיכולוגיה. שכן הבנה הינה בראש ובראשונה מושג פסיכולוגי.
שינויי ידע ותחזית ידע: הידע הנכון לגבי רוב הדברים בחיים אינו משתנה (מלבד המדעים כמובן והתחומים הישימים הפרקטיים). בשונה מכך הבנת בני אדם ויחסי אנוש ושיווק ופיתוח תחומי ידע אחרים נראים כמשוכללים ביותר אולם עקרונות ההתפתחות שלהם נראים בבירור על פני מגמות שניתן לחזותן בקלות ובאופן יצירתי ללא קשיים מיוחדים. הבנת ידע עמוקה מחייבת הבנה של חדשנות,יצירתיות ואף תובנות לגבי ארגון ידע וניתוח ידע - כפי שמופיע במאמר זה.
הבנה וידע, כעיקרון, הינם אינפורמציה הנמצאית במוח של כל אחד מאיתנו בדיוק כפי שנתונים או תוכנות נמצאים ומוכנסים למחשב. אולם,להבדיל ממחשב שבו הידע יהיה מונח תמיד (באופן כללי ומבלי להכנס לפרטים-ככל הנראה בערך כפי שנשים אותו שם)- אזי הרי שבראשנו (היות והמדובר כבר על פסיכולוגיה שלמה עצמית מלבד האינפורמציה) יקרו לידע דברים שונים במהלך חיינו שיעצבו אותו ושישנו את צורתו ומיקומיו ומכך שגם את הבנתנו המקורית.
ישנם כמובן נושאים ספציפיים לידע כגון רפואה, מחשבים, עריכת דין שבהם כפשוטו האדם הלומד מקבל משך מספר שנים ידע ספציפי וייחודי ופשוט לאחר מכן משתמש בו.במקרים הללו העניין הוא די פשוט - קיים ידע ולומדים אותו ותו לא. אחר כך כמובן ניתן לשכללו (היות וישנם חידושים בכל דבר ושינויים עם הזמן - מה שמראה ,אגב, כהערת ביניים להמשך - שהידע אינו סופי או מושלם). הידע הוא תמיד נתון לנקודת הזמן הספציפית שבו הוא נקלט.
הבה נתקדם שלב נוסף. הידע עצמו, אם נכווץ אותו (נתונים, תיאוריות,ניסוח מקרים וניסיון) נוכל להגדירו כגוף ידע. פה כבר התחלנו טיפה לסבך. תתכוננו....
גוף ידע - זוהי ההגדרה הניסוחית לידע עצמו כאשר הוא עדיין לא מועבר לאנשים. זוהי תמצית הידע המהונדס כאובייקט (כחפץ כלשהו במרחב) והשמור בפני עצמו. ניתן לנסחו בכיתוב על גבי ניירות, במלל במדיה כלשהי ,בשרטוט או בכל צורה אחרת. הכוונה לסידור האינפורמציה המבצעת את תהליכי הידע כלפי כל מה שנרצה לעשות איתו (ידע רפואי- כלפי החולים,ידע כלכלי - כלפי עשיית כסף והפעולות המבוצעות עליו, ידע במחשבים - כלפי תיקונים והמצאות תוכנות וכן הלאה).
נוסף על כך, בתוך "גוף הידע" המתפקד כגוף, נמצאים "איברים" שונים ופעולות של חלקי הידע זה כלפי זה. כך, שיוצא שכל פעולה בידע וסידורו מתהנדסת כתפקוד פעיל זז ו"חי" ונושם. מה שאומר שהידע אינו דבר "מת" או אינפורמטיבי אלא מייצג פעילות ערה כגוף זז, הן פנימה בתוך עצמו והן כלפי תזוזות ו"הליכות" שלו כמשהו "זז" בשטחים שונים.
בשונה מ"גופי ידע" קיימים, חיים ומוכרים, הרי שמרבית הנושאים המענינים והחשובים ביותר שבחיים (גופי ידע שלא נוצרים כגופים) - אינם נלמדים בבית הספר אלא בבית הספר של החיים ונלמדים למעשה במשך כל ימי חיינו ולא באמצעות שעורים מסודרים אלא באמצעות חוויות, כוויות שנכווינו והתנסויות.
והיוצא מזה הוא הדבר הבא. בתוך כל מיכלול הידע המעניין את האדם הפשוט והממוצע קיימים נושאים שונים ורעיונות מגוונים חסרי תשובה ופשר סופי: כיצד הפסיכולוגיה של האנשים באמת נראית, כיצד משווקים דברים באופן נכון, האם הפרסום שאנו מפרסמים הוא הנכון ביותר (שואלים את עצמם הפרסומאים), שאלות פילוסופיות ומיסטיות: האם קיימים יצורים בחלל החיצון (על סמך מה נדע? - רק לפי התוצאה הסופית של "האם נמצא אותם"), תהיות עצמיות של אהבה - האהבה קיימת - מהי? וכן הלאה ובדמות עוד מאות תהיות רבות ומסקרנות.
בנוסף, ישנן שאלות תכליתיות ביותר בתחומים של פיתוח המדע, של יכולת לחזות ולפתח המצאות מועילות לחיי היומיום ודברים נוספים פסיכולוגיים ,חברתיים ואף היסטוריים שאינם מקבלים תשובות מוחלטות. על כל אלו גם מצטרפת הדת עצמה שהיא שאלת השאלות ככל הנראה. כל אלו הם למעשה ידע שאינו ב"גופים" מוחלטים. פשוט ידע "חוץ חלל גופי" - ידע שהינו פזור ושמתעצב מתוך פרשנויות רבות וחופשיות.
באופן כללי ,כל אדם באשר הוא, מתבונן מבלי שאנו שמים לב - בפיקחות רבה על סובביו ושואל את עצמו ללא הרף שאלות של ידע. אנשים מלומדים מספיק ידעו כמובן לספק לאדם הסקרן את מלוא התשובות לשאלותיו אולם אדם זה בטח היה רוצה לנסות גם להכיר את מלוא דרכי הלימוד באופן עצמאי ולחוות את הנאת לימוד הפרטים במלואה. על כן כדאי שיתוודע בכל מקרה (גם אם אינו אוטודידקט כמוני - לצורות הלימוד והמבט על הידע שנחשבות לטובות ביותר והמאלפות ביותר). כמו כן, נעים לגלות כי חווית הלימוד הינה מרווה מאד את הרגשות ואת האינטלקט ומרפדת את ההתקדמות בחיים בנוחות והנאה. שפע הפרטים אינו צריך אגב להבהיל שכן מלוא התמקמות הידע מסודרת על קווים מנחים מאורגנים למדי ונוחים מאד. עשרות רכבות של מחשבות יכולות לצאת בנסיעה אל עבר כיווני נושאים רבים מאד אולם מספר תחנות המוצא של הרכבות אינו אמור להיות גבוה. כלומר, שטחי עניין מעטים וטובים יכולים ליצור בהחלט דהירת רכבות כיפית.
הבנת ידע מתקדמת:
כפי שהתחלתי להסביר, קיים מושג שנקרא גוף ידע שהוא כל הידע עצמו בכל נושא ונושא המאורגן כפקעת. ולגבי שאר הדברים הבלתי נלמדים שבחיים ישנן שיטות לאיסוף ולהבנת הידע:
הבטה מתוך הידע / המצב - לפי דרך זו רק אדם שעבר את הדבר עצמו /המכיר את התחום -ברשותו יהיה הידע הכי טוב. נקודת החיסרון של השיטה: היא מתעלמת מיכולת הזדהות מחשבתית עם תצורת המצב ובניית ארכיטקטורה הבנתית מקבילה גם של אדם שהינו לכאורה מחוץ לתחום הידע ושאינו מתמצא בו כלל ועל כן מתוקף כך הוא יצליח לשוטט בוודאות בתוך תחום הידע אף מבלי ללמוד אותו כלל היות והוא מבין את עקרונות הנושא היטב ולאשורם. רבים עדיין טוענים שכדי לדעת דבר מסויים או תחום מסויים יש ללומדו מסודר, אך עובדה היא כי המציאות לפעמים מוכיחה אחרת וכי ישנם אנשים שאף מבלי ללמוד משהו מתמצאים בו היטב באופן טיבעי ומרגישים את הכיף להתהלך בתוכו כ"בני בית" בחדריו.
לימוד הידע באופן מסודר - אפשרי. מרבית האנשים עושים זאת כך. וטוב שכך היות והחברה הייתה מתמוטטת אם כל אדם היה לומד עצמאית את תחומו ולא היה מקבל הסמכה ראויה ומסודרת ועובר פיקוח. אולם בתחומים שאין בהם צורך הכרחי ללימוד מסודר ושבהם "הידע מדבר בעד עצמו" אין באמת כלל צורך אמיתי בלימוד מסודר. ידע המוביל לתוצאות הינו בדרך כלל ידע מנצח ולא משנה לצורך כך אם בעל הידע נושא תעודה או שהוא פשוט צבר אותו בדרך כלשהיא אחרת. מטרתנו הינה הידע עצמו.
מבט "מבחוץ" לידע - כאן הכוונה כבר לאנשים בעלי מסוגלות להבין מה קורה בתוך הידע עצמו/בדברים עצמם אף מבלי להכנס אליהם ולחוות אותם או אף מבלי ללומדם כלל. דוגמאות טובות לשם כך הינם מאמני כדורגל שאינם שחקנים מצטיינים בפני עצמם אך המובילים קבוצות לניצחון בינלאומי.גישה זו טוענת שאינך אמור להיות בהכרח מי שיודע לבצע את הדברים הלכה למעשה אלא הינך אמור להיות מסוגל להנחות משתמשי ידע אחרים. אותו הדבר קיים גם בשיחות סלון כאשר מישהו נותן עצות על דברים מסוימים שהוא עצמו לא חווה. במידה ויש לו הבנה מספיק טובה בדברים עצמם ונגיעה אפשרית הבנתית מעולה- עדיין נצטרך לתת לאותו האדם הספציפי את מלוא הקרדיט ולקבל את דעתו.
חשיבות הניסיון הפרקטי - חשיבות זו ידועה ומוכרת ואכן משחקת תפקיד מרכזי ביצירת הבנה נכונה של הדברים. אולם נקודת חסרונה הינה שהיא מקבעת לגבי הבנה עתידית מתפתחת ומשופרת של חידושים וכן בכך שהיא גורמת להרגשה של חשיבות יתר והינעלות לא רצויה.ישנם לדוגמה רופאים מצויינים בתחילת דרכם שיגיעו לגדולות אולם שכרגע אף חולה לא ירצה בתחילת דרכם לבוא אליהם עם בעיותיו בשלב זה של "חוסר ניסיונם". אותו מרכיב של מצוינות כבר נמצא בתוך הידע שלהם וככל הנראה גם מרכיב הפרקטיות אולם משהו תפיסתי הנקרא "ניסיון" אינו ברור כל צרכו למי שירצה את שירותיהם בשלב זה. כעיקרון, ועל פי שיטות ניתוח גורמים הרי שלרופאים הללו יש ככל הנראה כבר כעת את מלוא הכישורים הנדרשים על אף "ניסיונם" המועט.(הלא הם מאד מוכשרים ועברו בהצטיינות את לימודי הרפואה. אם כך מדוע חסר להם משהו? האם לסטודנט מצטיין אין רגישות רבה לחוליו ודי התמצאות בחומר כדי לעשות כבר כרגע את מה שיעשה בעתיד כאשר יהיה "מנוסה").יתרה מכך, דווקא בשלבים ראשוניים אלו הרי שהמרץ שלהם ורצונם להכיר את העבודה במלואה עדיין כוללים "יכולות פתוחות" המתעצבות בהתאם לבקשתכם: הם מקשיבים טוב יותר,זהירים מעט יותר ו"פחות בטוחים בעצמם לחינם". בנוסף ,הם גם שואלים בכל מה שהם לא בטוחים עדיין את עמיתיהם - שלא כמו הרופאים המנוסים שבדרך כלל יהיו מאד "קפדניים וסגורים" בכך (ושאינם מעונינים בחוות דעת חיצוניות נוספות בדרך כלל ה"מאיימות" על יוקרתם ו"ניסיונם").
חוכמת חיים - ב"חוכמת חיים" הכוונה הינה (למרות שהרבה אנשים לא יצליחו אולי לנסח זאת במדוייק)להבנת עקרונות מיטביים הפועלים בכל תחום ותחום. חוכמת חיים כוללת מיקום נקודת תצפית על מלוא ההתרחשות המבוקשת לשם ביצוע מרכוז של יחס מנתח שעשוי להראות לנו שפע של אפשרויות נכונות לטיפול במצב קונקרטי.ישנם הרבה מאד אנשים עם חוכמת חיים מצויינת. אולם גם לחוכמת חיים חסרונות רבים.חוכמת חיים לעיתים יוצרת מצב של "אובר" אמונה בעצמך ושל צמצום פתיחות המחשבה גם לאופקי ראייה נוספים. התעלמות מאופקים חדשים הנדרשים לעיתים והעברת מלוא משקל ההבנה לעצמך האישי האגוצנטרי באופן מוגזם עלול להתבטא בידע והבנה פגומים וכושלים.
הידע של לקיחת ידע מתחום אחד והעברתו לתחום ידע אחר - כפי שלפעמים אדם הנכנס לניתוח עור מקבל עור ממיקום אחד של גופו אל תוך אזור אחר של גופו (שימוש בטכניקה של לקיחת דבר מתוך הדבר עצמו והנחתו באזור אחר של אותו הדבר) הרי שכאשר מנתחים תחום ידע אחד (פסיכולוגיה,אומנות,כלכלה ,משפטים) מוטב יהיה לקחת ידע גם מתחום אחר ולהשוות דברים ואלמנטים שבו באופן משכיל וחכם. דרוש לקחת עקרונות זהים מתחומים שונים ולהשוותם. מהם העקרונות הזהים זוהי כבר סוגייה בפני עצמה. מרבית האנשים ינסו בשיחה אינטלקטואלית לתת דוגמאות למשהו מתחום אחר. ובהחלט נעוצה כאן בעיה לעיתים של הבנה. כדי לתת דוגמאות לשם פיתוח של הבנה נכונה דרושות דוגמאות מתואמות וחכמות המולבשות אכן יפה ובאופן המתאים לצורך העניין המדובר.
דוגמא מוחשית: כאשר נרצה לפתח את הידע של מעוף החלליות אל החלל באופן משופר אזי נוכל להכנס אל תחום הפיזיקה אל הנושא של אפשרויות לתזוזת גופים במהירויות רבות. צורת הגופים תוכל להיות מנותחת גם על ידי שימוש בתחום ידע שלכאורה אינו נראה קשור - צורת ומיבנה אמבות והתקדמותן במים או - על ידי ניתוח כיוונם ופיתוח של צורות בגרפיקה ממוחשבת. אולי לכאורה הדבר אינו נשמע מובן כל צרכו אולם קיימים קווים מקבילים של דימיון קווי ידע וניתוח. ככלל,המסקנה הינה שידע במיטבו כולל את הבנת הצורה הארכיטקטית של הדימוי המבוקש.
ידע חיצוני מנתח - זהו מרבית הידע של האנשים על תחומים שאינם מוכרים להם.ידע זה נצבר במשך כל חיינו ולפעמים מהווה אף חסם לכניסת הידע האמיתי הנחוץ.
מבט ידע מקיף - זהו מבט ידע (בייחוד של אוטודידקטים) המסוגל לבצע שילוב אמיתי ואפקטיבי של נקודות מבט טעונות עוצמות ידע והבנה כלפי הנושא המבוקש לניתוח /לייעוץ. היות ותחומי הידע מן הסתם משיקים לעיתים זה לזה (פסיכולוגיה נוגעת כמעט בכל תחומי הידע הקיימים,יצירתיות גם וכך גם אסטרטגיה וטקטיקה) הרי שחייבת להינתן גם עדיפות לידע של מישהו המתמצא בתחומי יסוד רבים ואשר יודע להצליבם.
תחומי יסוד של ידע - הדבר אומנם קצת קשה להסבר מילולי אולם אם נמשיך במעט את הרעיון של תחומי ידע שהם כלליים ובסיסיים בחיים (הבנת בני אדם,פסיכולוגיה,ידע ניתוחי כללי) הרי שנוכל להגדיר בדומה לצבעים וצבעי יסוד הבונים למעשה כל ציור
גם מעין שישה שבעה תחומי ידע שהינם למעשה הבסיס ההבנתי הטוב ביותר שעליו יושב כל הידע הקיים ובכל תחום: ממדעי החלל,התקדמות הרפואה וניתוח הפסיכולוגיה ועד להמצאות ומחשבים,כלכלה ופיתוח מוצרים ואפילו ככל הנראה ייעוץ זוגי.
תחומי הבסיס של כל הידע הינם: שיטות ניתוח, אסטרטגיה וטקטיקה,פסיכולוגיה כמובן,עיצוב כללי,ארכיטקטורה ואומנות, ונוספים.
לסיכום: כך או כך, היות והאנשים מבינים דברים בצורות שונות, הרי שלעיתים ובייחוד בתחומים תכליתיים נחוץ ידע מקורב למקסימלי הבנוי היטב והמאגד התמצאויות ידע רחבות ועשירות לא רק כלפי הנושא המבוקש לביצוע אלא גם כלפי כל התחומים הקשורים הסובבים אותו והעשויים להיות נוגעים אליו וטעוני התייחסות מולידת יחס גם כלפיו.
לכן, כדאי ורצוי מאד לבחון ללא הרף גם את עידכוני הידע שברשותך. לא אחת מחשב שהינו פסגת הטכנולוגיה דורש עדכונים ברשת שכן תוכנות מתחלפות מאד מהר. אותו דבר גם חייב להתרחש בקרב כל אדם שחשוב לו ידע נכון אודות דברים. אגב,גם כלפי עצמו. אדם המבין דברים לאשורם ככל הנראה הינו אדם המבין גם היטב בפסיכולוגיה. שכן הבנה הינה בראש ובראשונה מושג פסיכולוגי.
שינויי ידע ותחזית ידע: הידע הנכון לגבי רוב הדברים בחיים אינו משתנה (מלבד המדעים כמובן והתחומים הישימים הפרקטיים). בשונה מכך הבנת בני אדם ויחסי אנוש ושיווק ופיתוח תחומי ידע אחרים נראים כמשוכללים ביותר אולם עקרונות ההתפתחות שלהם נראים בבירור על פני מגמות שניתן לחזותן בקלות ובאופן יצירתי ללא קשיים מיוחדים. הבנת ידע עמוקה מחייבת הבנה של חדשנות,יצירתיות ואף תובנות לגבי ארגון ידע וניתוח ידע - כפי שמופיע במאמר זה.
